חדשות יהדות
האמא התגלתה בחלום וביקשה: "לכו בדחיפות לארון הספרים"
חצי שנה אחרי פטירתה התגלתה האם לבתה בחלום וביקשה ממנה: "לכי בדחיפות לארון הספרים". בבדיקה בארון התגלה קלסר, ומה היה בתוכו?
- מיכל אריאלי
- פורסם י"א אייר התשע"ז |עודכן
סיפור מצמרר התפרסם השבוע בעיתון 'משפחה' במדור 'מסיפורי א.מ. אמיץ'. הסיפור אשר סופר מכלי ראשון על ידי אחת מהקוראות, עסק במסר מיוחד שהעבירה לה אמה אחרי פטירתה.
"אמא שלי הייתה תמיד אישה מאוד מסודרת ומאורגנת", סיפרה הקוראת, "כך היא הייתה בימי חייה, וגם ערב פטירתה היא דאגה לתכנן הכל באופן מאורגן. מהרגע שהיא הבינה שמצבה הרפואי אינו טוב ושהיא בדרך אל-חזור, היא השאירה קלסר מסודר ומתויק בארון הספרים, תיקייה שעוד בימי חייה ידענו כולנו שחסרה לה רק הכותרת: 'סידורים אחרי פטירתי'".
ובאמת, הקוראת מציינת כי אחרי שאמה הלכה לעולמה, התמסר אביה לטיפול בכל הסעיפים שהיו רשומים בקלסר שהותירה האם אחריה וסימן על המשימות וי אחרי וי.
"בתחילה התעניינו גם אנחנו הילדים בקלסר", מספרת הקוראת. "אבל אחרי שהבנו שאבא מטפל בכל המשימות, הורדנו אותן ממוחנו, מליבנו ומזיכרוננו. סמכנו על אבא שכל הדברים יבוצעו על הצד הטוב ביותר".
אלא שכמעט חצי שנה לאחר מכן חלמה אחותה חלום שהותיר אותה מצומררת כולה. בחלומה היא ראתה את האם שנפטרה כשפניה מאירות וכולה שלווה ורוגע, כפי שהייתה עוד לפני שחלתה. כשכולה נרגשת היא שאלה אותה: "אמא, מה שלומך? איך את מרגישה?"
אבל אמא לא השיבה על השאלה, אלא ענתה: "לכי לארון הספרים".
האחות לא הבינה: "למה לארון הספרים? ומה שלומך?"
והאם המשיכה להיראות מוארת, שמחה וחייכנית, אך התקשה: "לכי לארון הספרים".
ברגע שהתעוררה הבת מהחלום היא יצרה קשר עם אחותה (הקוראת שהביאה את הסיפור) וסיפרה לה על כך.
"החלטנו שאנו מוכרחות להגיע לארון הספרים בבית של אבא ואמא", ממשיכה הקוראת, "ובאמת, נפגשנו אצל אבא ששמע על החלום. אחר כך שאלנו אותו: מה יש בארון הספרים, אבא?' והוא השיב: 'מה שיכול להיות שייך לאמא – הקלסר שהיא הכינה לפני פטירתה'. והוא גם הוסיף: 'אני סיימתי אתו. כל מה שהיה צריך להיעשות נעשה, אבל אם אתן לא רגועות – כדאי שתבדקו שוב'".
בדחילו ורחימו הוצא הקלסר והאחיות המסורות ישבו וקראו את הרשום בו. הופיעו בו הרבה חובות שעל יד כל אחד מהם סומן וי. רק על שורה אחת לא היה מסומן וי. בשורה היה כתוב: "לשלם עבור שיעור כושר". על יד הסעיף הופיע סכום וגם היה כתוב למי צריך לשלם.
כאשר הן הראו את זה לאב הוא הגיב בבהלה: "אוי, שכחתי לטפל בזה. רציתי לבקש מאחת מכן ללכת לשלם ושכחתי. לא שמתי לב".
כמובן שמיד מיהרו האחיות לסדר את החוב, סומן וי אדום נוסף ברשימה, והאם לא התגלתה יותר בחלום.
הסיפור מובא לעילוי נשמת אסתר באשה בת זאב זונדל ע"ה.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>