מיוחד: הנאצים הציעו להם להתכחש ליהדות, גרי הצדק בחרו במות קדושים

סיפור מרגש פורסם בעיתון 'יתד נאמן'. מן הסיפור עולה תמונה מופלאה של תושבי כפר שלם, גרי צדק, שהעדיפו למות מות קדושים מאשר חלילה, לנטוש את האמונה אותה הכירו בכוחות עצמם.

הכתבה מתארת את היווסדה של קהילת גרי הצדק: הנולבזד-אויפאלו הוא שמו של כפר קטן בהונגריה, שתושביו הנכרים שמרו את יום השבת והוקירו את דת ישראל. במשך כ-250 שנה נכספה נפשם להתגייר, אך עקב חוקי השלטונות נאסר עליהם לעשות זאת.

הקהילה הנוצרית נוסדה לפני 350 שנה, בסביבות שנות ה' אלפים ת'. אנשי הקהילה נמנו עם האצולה הגבוהה. הם האמינו בתנ"ך בלבד, תוך שהם זונחים את הברית החדשה וכופרים בדת הנוצרית. בשיאה, מנתה הקהילה כ-20 אלף חברים, אחד מהם נודע כנסיך הונגרי שניצל את מעמדו לדרוש בפומבי על קדושת התנ"ך וקדושת השבת.

הקיסרית האוסטרו-הונגרית מריה תרזה, ראתה בעין רעה את הסטייה מהדת הנוצרית של קהילות הנוצרים שומרי השבת שנקראו "סבוטניקים", והורתה לרודפם בכל מיני רדיפות.

בשנת תצ"ח הוגברו הרדיפות של אנשי הכת, וכתוצאה מכך רבים מהם נמלטו לטורקיה, שם התגיירו ועברו בגלוי ליהדות. אותם שנותרו הועמדו למשפט ורכושם הוחרם. חלקם אף הוצאו להורג. התפתחות הקהילה נבלמה, אך שרידיה המשיכו להתקיים.

הם התפללו תפילות יהודיות מתוך סידור מתורגם להונגרית, שמרו על שבתות וחגים והקפידו להתחתן בינם לבין עצמם.

תושבי הכפר קיבלו עליהם את הדין באושר רב

עם עלייתו לשלטון של הקיסר הזכור לטוב פרנץ יוזף בשנת תרכ"ח, קיבלו אנשי הכפר את רשותו להתגייר ולקיים את מצוות היהודים.

הגאון רבי משה סופר זצ"ל, בנו של ה"כתב סופר" ורבנים אחרים גיירו כ-200 מתושבי הכפר שקיבלו עליהם את היהדות בפומבי. בעקבות כך, אף קיבלו עליהם את הרב יצחק הלוי הירש להיות רבם וללמדם את כל חוקי היהדות. כך הפכה הקהילה לאורתודוכסית, וחבריה שמרו על ההלכות והדינים במסירות נפש.

עם פרסום ההתגיירות ההמונית, נקראו תושבי הכפר אל בית המשפט ונשאלו על ידי שופטי העיר: "מה זאת ומה ראו על ככה להתגייר כולם מקטון ועד גדול? יד מי היתה במעל הזה? אולי היהודים הסיתום?"

לאחר דרישות וחקירות רבות, כשכל התושבים ענו ואמרו כי מרצונם הטוב באו לידי הכרה לקבל עליהם ועל זרעם את אמונת ודת ישראל, יצאה השופט בהחלטה כי מותר להם לאחוז באמונה היהודית שקיבלו על עצמם, אך רק בתנאי שיוחרם כל הונם ורכושם לטובת אוצר המלוכה והמדינה.

תושבי הכפר קיבלו עליהם את הדין באושר רב. הם חזרו לכפרם והעמיסו על עגלותיהם את כל רכושם וקנין כספם: כרים וכסתות, מטלטלים, תכשיטים וכל אשר להם, והביאום בשמחה לפני השופט.

כאשר ראה השופט את העגלות העמוסות, יצא אליהם בפנים שוחקות כשהוא מכריז: "בשם המלך האדיר פרנץ יוזף! הרשות נתונה לכם להישאר באמונה אשר בחרתם. חזרו לבתיכם וגם את רכושכם קחו עמכם בחזרה. ההחלטה הקודמת היתה רק בחינה האם יש את נפשכם לעבוד את השם אלוקי ישראל באמת ובתמים. עכשיו, כשנאמנו דבריכם, לכו ועבדו את ה' אלוקיכם כטוב בעיניכם", ופטרם לביתם לשלום.

עדות אישית: "זכיתי להכיר נצר יחיד מקהילת גרי הצדק שמסרה את נפשה"

בירחון "עולת החודש" העלה הרב דוב בער שווארץ מברוקלין את סיפור גבורתם של חברי הקהילה בימי השואה: "במשך למעלה מ-70 שנה ניהלו תושבי הכפר הגרים את חייהם על פי דרך התורה בתמימות ומתוך אמנוה פשוטה. שמרו תורה ומצוות בכל לבבם ונפשם, והיו מתפללים בהשתפכות הנפש. גם את ילדיהם הם חינכו וגידלו על דרכי התורה והיראה.

"בימי השואה, כאשר נכבשה הארץ על ידי הצבא הגרמני, נקראו בני הכפר אל מטה הגסטפו. שם הוצע להם לחזור לעמם ההונגרי ולהשתחרר מהגורל היהודי.

"נאמר להם כי מכיוון שאין גזעם חוטר משורש הגזע היהודי, ואין המה רק כהונגרים אשר החליפו דתם לדת לא להם, על כן הם יכולים להשתחרר מקללת היהודים אם ימירו דתם וישובו לחיק עמם המקורי. אמנם, אם יחזיקו באמונת ודת היהודים – אזי משפט אחד יהיה להם וליהודים".

"תושבי הכפר הקדושים בחרו במוות מאשר בחיי נכרים, ונשארו נאמנים להשם ולתורתו. הערו נפשם למות מות קדושים וקידשו שם שמים ברבים, כאשר נשלחו יחד עם אחיהם היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ, שם עלו כולם על המוקד בכבשונות המוות של הצוררים הנאצים. השם יקום דמם".

הרב שווארץ מוסיף לציין: "לכותב הטורים הללו היתה הזדמנות להכיר שריד מקהל גרים הנ"ל שנשאר לבדו לפליטה אחד מעיר, אחר שהיה בריחוק מקום ועל ידי זה לא עלה עליו שבט הברזל. שמו היה יצחק בן אברהם, והוא נולד כבר להורים בדת היהודים. וזכה לשמש הרבה צדיקים והיה מדקדק במצוות..."

בנו של ה"כתב סופר": "הנפשות אשר עשיתי בישראל"

בימים אלה מוצב למכירה פומבית בבית המכירות "קדם" הפנקס המקורי שבו תיעד המוהל הגאון רבי משה סופר זצ"ל, בנו של ה"כתב סופר" את מילתם של גרי הצדק.

רבי משה הוא הנכד הראשון שנקרא על שם סבו ה"חתם סופר". הוא נודע לגאון ולצדיק מופלג ולמייסד ונשיא חברת "מחזיקי הדת" בזיבנבריגן.

בפנקס העמוס בכתב ידו מתעד רבי משה כ-450 בריתות שערך בין השנים תרכ"ה – תרע"ט.

חלק מהבריתות שערך בימי חייו, כפי שעולה מתוך התיעוד, היו כרוכות במסירות נפש תוך כדי נסיעה למקומות רחוקים ומבודדים. באחד הפעמים כאשר נסע לערוך ברית לנכדו, תעה הגאון ביערות עבותים, ואת נס הצלתו הוא מייחס לזכות של מלאך הברית.

בסוף הפנקס העמוס לכל ארכו בכתב ידו הקדוש, נמצא תיעוד על הבריתות שערך לגרי הצדק מהכפר. את הגרים שמל בעצמו הוא מכנה "הנפשות אשר עשיתי בישראל", כשהוא בוחר לקרוא לנימולים בשמות אבותיו הה"כתב סופר" וה"חתם סופר". בפנקס המילות שלו הוא מציין את שמותיהם בצירופים השונים: משה, אברהם, שמואל ובנימין.