הפנינה הכחולה: כדור הארץ המופלא - חלק ב’

לקריאת חלק א' בכתבה לחצו כאן.

האסטרונאוטים של חללית אפולו 17 התפעלו מאוד כאשר חזו לראשונה בכדור הארץ מן החלל החיצון, והבחינו כמה הוא בולט בתוך החלל הריק והשחור, הם כינו אותו "הפנינה הכחולה" (The Blue Marble, כדור-שיש בתרגום פחות חופשי).

חוקרים רבים סברו בעבר שבגלל שיש ביקום עוד ביליוני כוכבי-לכת, היקום אמור להיות שוקק חיים! בעקבות סברה זו, פרוייקט החלל SETI השקיע מיליונים בחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל, אך התייאש לאחר 40 שנה משלא הצליח לקלוט אפילו אות רדיו אחד המעיד על תרבות חוצנית ביקום הנצפה...

ככל שהמדע התקדם, כך התבררו יותר ויותר תנאים עדינים שנדרשים לקיומנו, אשר מעידים על מעשה הבריאה והתכנון המכוון של כדור הארץ. מספר התנאים הנדרשים לקיום חיים כבר עולה על 50, ועם השנים מתגלות עוד תגליות שמוכיחות עד כמה נדיר עולמנו.

בשנת 2000, אסטרונום ואסטרוביולוג בשם דונלד בראונלי, יחד עם גאולוג ופלאונטולוג בשם פיטר ווארד, פרסמו ספר מדעי בשם "כדור הארץ נדיר: מדוע חיים מורכבים אינם שכיחים ביקום" [Rare Earth: Why Complex Life is Uncommon in the Universe]. מדובר בספר רציני מאוד, אשר כולל בו מעל עשרים עמודים של הפניות ומראי מקומות מדעיים. הספר מסתמך על מחקרים מעודכנים ועל תוצאות מחזית המחקר, ולשם כך בוחן לעומק נתונים באסטרופיזיקה, כימיה, גיאולוגיה וביולוגיה, המעידים יחדיו שעולמנו נדיר מאין כמותו ביקום, אולי אפילו "בלתי אפשרי". למרות שהחוקרים אינם כותבים שהעולם נוצר בכוונת בורא, זו המסקנה המתבקשת של ספרם.

בסדרת שתי הכתבות "הפנינה הכחולה" השתמשתי בממצאים מספר זה, בכדי להציג מעט מהתנאים המדהימים והמדויקים שתיקן ה' בכדור הארץ לקיומנו.

משום מה, עובדות אלה אינן מונעות מסוכנות החלל נאסא לטעון מידי כל מספר שנים למציאת כוכבי-לכת נוספים ביקום הדומים לכדור הארץ שלנו. רוב הקוראים אינם יודעים שטענות אלה מבוססות על השערות בלבד, שכן לא ניתן להגיע לכוכבים אלה, ולא לצלם אף תמונה של כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. כך אין אף הוכחה מדעית לקיומו של כוכב לכת נוסף המסוגל להכיל חיים.

כל התמונות נעשות בהדמייה מלאכותית, ומבוססות על שברי נתונים. נתונים אשר אינם יכולים לחזות את מצבו האמיתי של כוכב-לכת מרוחק, אשר עשוי להימצא ללא מים (ללא קשר לרמת הטמפרטורה בו), או ללא אטמוספירה, או ללא לוחות טקטוניים, או ללא ציר סיבובי מתאים, ועוד אינספור תנאים נוספים שדרושים לקיום חיים.

במאמר זה אציג שבע דוגמאות נוספות:

1. המים:

כמות המים בכדור הארץ חייבת להיות סבירה. מעט מים לא יוכלו לאפשר קיום חיים, כי לא ייאפשרו תופעות של אידוי וגשם, אך יותר מדי מים (כלומר, כוכב ללא יבשה) יובילו לאטמוספירה לא יציבה שגם היא אינה מאפשרת קיום חיים.

2. האטמוספירה:

אחד הגורמים החשובים ביותר, שבלעדיו לא יתאפשרו חיים בכדור הארץ היא האטמוספירה. "אטמוספירה" הנה אוויר דחוס מאוד הנמצא בגובה של עד כ-350 ק"מ מעל פני כדור הארץ. האטמוספירה אינה רק אוויר לנשימה, אלא גם מווסתת את כל מאזן החום, שהוא מצרך חיוני מאוד לחיים על פני כדור הארץ. כאשר אזור מסוים קר מן הרגיל היא "שולחת" אליו באופן הטבעי ביותר "חזית חמה" של אוויר (!) וכאשר ישנו אזור חם מדי, היא "שולחת" אליו "חזית קרה"! האטמוספירה היא מכונה פעילה של וויסות החום בכדור הארץ, המאפשר את החיים שבו.

כמו כן, אפילו לאחר "סינון האסטרואידים" של כוכב צדק המגן על כדור הארץ (הוסבר בכתבה הקודמת, סעיף 7), עדיין מגיעים לכדור הארץ סלעים קטנים יחסית, החודרים במהירות עצומה לכדור הארץ. גופים אלו מהחלל החיצון היו יכולים לפגוע בשלוות החיים בכדור הארץ, אלא שהתחככותם עם האוויר הדחוס של האטמוספירה מביא אותם לטמפרטורה של אלפי מעלות השורפת אותם מיד. מסתבר שהאטמוספירה מהווה בנוסף לכל, גם הגנה פיזית מפני חדירת גופים זרים לכדור הארץ.

3. הלוחות הטקטוניים:

מציאותה של אטמוספירה נתון למצב עדין של מרכיבים, הדרושים כולם לקיומו בכדור הארץ. אילולא אדי המים מן האוקיינוסים, פחמן ומלחים, לא היתה מסוגלת האטמוספירה לשאת עננים ולאזן את החום כדי לתפקד בצורה כה יעילה. די מפתיע, אבל נראה כי אפילו מערכת הלוחות הטקטוניים הכרחית לשמירת יציבות האטמוספירה (לוחות טקטוניים הם תשעה לוחות שמהן מורכבת הקרקע העמוקה ביותר של כדור הארץ). מערכת הלוחות יוצרת תגובת-משוב כימית מורכבת, אשר בשורה התחתונה, דואגת לכך שכמות גזי החממה באטמוספירה תישאר יציבה. נדמה כי באף כוכב לכת או ירח אחר במערכת השמש לא קיימת מערכת טקטונית. מדובר כאן בתופעה נדירה אך הכרחית.

4. שכבת האוזון:

אחת השכבות החשובות ביותר המרכיבות את האטמוספירה היא שכבת האוזון. גז האוזון בולם את הקרינה האולטרה-סגולית שמפיצה השמש, אשר ללא סינון היתה גורמת למוטציות סרטניות בעור וכליון החיים. מצד שני, אם שכבת הגנה זו היתה מעט עבה יותר, היא היתה בולעת את קרינת השמש הנחוצה, ולא מאפשרת את קיום החיים.

5. החמצן:

החמצן הכרחי לתהליך הנשימה ולקיום חיים. ללא חמצן, לא ייתכן קיום של צמחים ובעלי חיים. החמצן מצוי באטמוספירה ומהווה כ-21% מנפחה. אל האטמוספירה חוזר החמצן בתהליך הפוטוסינתזה המתרחש בצמחייה הימית וגם בצמחייה היבשתית. בתהליך הפוטוסינתזה משתמשים הצמחים בפחמן דו-חמצני הקיים באוויר ומשחררים חמצן - הנחוץ לנשימת בעלי החיים, אשר בתורם פולטים שוב פחמן דו-חמצני לאוויר!

גם במים מתרחש אותו תהליך: צמחי המים קולטים את אור השמש יחד עם CO2 (פחמן דו-חמצני) ובתהליך של פוטוסינתיזה יוצרים סוכרים לצרכיהם. תוצר הלואי החשוב של תהליך זה הוא חמצן (O2) המומס במים. החמצן חשוב לנשימת הדגים, הם קולטים אותו ופולטים CO2 (פחמן דו-חמצני) למים, אשר בו משתמשים הצמחים לפוטוסינתיזה. בצורה כזו מתקבל מחזור מעגלי בו התוצר של האחד הוא הדבר הנצרך של השני...! מחזוריות מדהימה זו בטבע מאפשרת את קיומו של החמצן ובכך את קיום החיים בכדור הארץ.

6. כמות החמצן:

מחזור החמצן בטבע קשור במחזור הפחמן ובמחזור המים וכל שינוי באחד מהם עלול להשפיע על השני.

אם כמות החמצן היתה פחותה מ-20%, החיים לא היו יכולים להתקיים, ואם כמות החמצן היתה גדולה יותר (כגון 50%) היה מתרחש מצב מסוכן, בו בכל הדלקת גפרור, ברק או שריפה, האש לא היתה מתכלה באותו אזור כי אם ממשיכה ומתפשטת בעזרת החמצן, וכך שורפת כל דבר בארץ המסוגל להישרף. אפילו הצתה של גפרור היתה מכלה את כל היערות ואת כל הדברים שיכולים להתכלות על ידי האש.

אם כמות העצים תגדל, יהיה יותר מידי חמצן בעולם, ואם כמות בעלי החיים תגדל, יהיה מעט מידי חמצן בעולם. מה שומר על האיזון העדין ביניהם? ובכן, האטמוספירה מייצבת אותם. מחזור החמצן ומחזור הפחמן מהווים גורמים מייצבים בקביעת ריכוז החמצן והפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. המערכת הזו מתגלית כמורכבת יותר ויותר במבט מדעי מעמיק.

[במאמר מוסגר צריך גם לשאול, מדוע מלכתחילה יהיו קיימים ביקום פחמן דו-חמצני או חמצן? אלמלא תכנון החוקים, כל מה שהיה הוא חלל ריק, ללא חנקן, ללא ארגון, ללא דו תחמוצת הפחמן וללא שאר הגזים החשובים למחייתנו].

7. כמות החומרים:

הרמב"ם שחי לפני 800 שנה עמד על עובדה חשובה נוספת בתכנון כדור הארץ, והיא העובדה שכמות החומרים בעולמנו מתואמת לצורך האדם. החמצן קיים בכמות הגדולה ביותר, כי האדם זקוק לחמצן כדי לחיות. המים קיימים בכמות הגדולה ביותר לאחר החמצן בעולם, ובכך מאפשרים את מחזור המים והשתייה הנחוצה לקיומנו. לאחר מכן מופיעים בכמות קטנה יותר עצי פרי ותבואה, כדי שנתאמץ בהכנת המזון. האדם מוצא בעולם את החומרים לבנות בית, הדורשים ממנו מאמץ גדול יותר להכנתו. לאחר מכן אנו מוצאים בכמות קטנה יותר את המתכות, ורק לבסוף אנו מוצאים בכמות המעטה ביותר זהב ואבנים יפות הנעימות לעין.

שימו לב כיצד המצרכים החשובים ביותר - אוויר ומים - נפוצים בעולמנו יותר מכל חומר אחר. ואחריהם עצים, אבנים וחומרים פשוטים נפוצים בכמות סבירה, אך מתכות יקרות כמו זהב ואבנים מיוחדות יימצאו רק במקומות מוסתרים בתוך האדמה.

כך כתב הרמב"ם בלשונו (מורה נבוכים חלק שלישי, פרק יב):

"ראוי שתשים לבך אל מצבינו במציאות. שכן, ככל שדבר הכרחי יותר לבעל-חיים הוא יותר מצוי ויותר שווה לכל נפש, וככל שדבר פחות הכרחי הוא מצוי פחות ויקר מאוד. כי מה שהכרחי לאדם, למשל, הוא אוויר, מים ומזון. אך האוויר הכרחי ביותר, כי החסר אותו חלק משעה ימות. ואילו מי שחסר מים ישרוד יום ויומיים. והאוויר מצוי יותר ושווה לכל-נפש יותר בלי ספק. והכרחיות המים גדולה יותר מהכרחיות המזון, כי יש שאנשים השותים ואינם ניזונים עדיין שורדים ארבעה וחמישה ימים בלי מזון. ובכל עיר אתה מוצא מים מרובים יותר וזולים יותר ממזון. כן קורה הדבר במזונות: ההכרחיים יותר מצויים יותר וזולים יותר באותו מקום ממה שלא הכרחי. אבל איני חושב ששום איש בריא בשכלו יאמין שיש לאדם צורך רב במושק וענבר ואודם וברקת... בזאת מתגלה חסד האל יתעלה וטובו כלפי המציאות שלו".

העולם הוא מעשה אומן מדהים מאין כמותו, אך כמו גוף האדם, כל קיומו נועד לשרת את תכליתנו, מכאן נכיר בחשיבות מעשינו לפני בורא עולם.

אנו הקוראים, המתפעלים מכמות מעשיו המדהימים של הבורא יתברך ביצירת עולמו, ורמת דיוקם, נתחזק להכיר בהשגחתו עלינו.