בריאות הנפש
"בטיפול אחד בשיטת EMDR אפשר לפעמים להתפטר מטראומה שמלווה את האדם שנים ארוכות"
שלוי ולדמן, פסיכותרפיסטית במקצועה, למדה טיפול בשיטת EMDR אחרי שנעזרה בה בעצמה כדי להתגבר על טראומה שחוותה. בריאיון מיוחד היא מספרת על השיטה (שמוכרת ומומלצת על ידי גופים רשמיים), על האופן בו היא פותחת ערוץ תקשורת בין המוח השכלי והמוח הרגשי, ועל הבעיות שבהן מומלץ לטפל בשיטה הזו
- הידברות
- פורסם י"ד אייר התשע"ז |עודכן
בעיגול שלוי ולדמן (צילום: shutterstock)
לפני כשמונה שנים, שלוי ולדמן, פסיכותרפיסטית במקצועה המתגוררת כיום בצפת, התנדבה להסיע אישה מהקהילה היהודית בארה"ב, בה חיה אז, אל הפסיכיאטרית שלה. הנסיעה הלוך עברה בלי אירועים מיוחדים, אבל הנסיעה חזור הפכה עד מהרה לסיוט. באמצע הנהיגה בכביש בין-עירוני רחב עם חמישה נתיבים, שלוי הבחינה שהנוסעת שלה מתקרבת אליה מאחור. היא התנפלה עליה, כמעט חנקה אותה, וצעקה עליה: 'תפסיקי להשתלט על השכל שלי!'. בניסים, ולדמן הצליחה להטות את ההגה ולעצור את המכונית בשוליים.
"כל האירוע הזה ארך דקות ספורות, אבל לא הצלחתי להשתחרר ממנו", מספרת ולדמן. "בכל פעם שמישהו התקרב אלי מאחור, אפילו אחד מהילדים שלי, התחלתי להילחץ".
עולם טיפולי הנפש לא היה זר לולדמן. כאמריקאית שעלתה לארץ בגיל 17, היא למדה תואר שני בסוציולוגיה קלינית בנוה ירושלים (תואר של אוניברסיטת צפון טקסס) והתמחתה בטיפול פסיכו-דינאמי שראתה בו הצלחה גדולה בטיפול במערכות משפחתיות. אבל שיטת הטיפול הזו, כך הרגישה, לא נתנה לה כלים להתמודד עם קושי הפוסט-טראומה שחוותה בעצמה.
"זה לא היה חדש לי, שהשיטות הפסיכו דינמיות לא עובדות טוב על כל דבר", היא מספרת. "היו לי מטופלים כאלה, שלא משנה כמה דיברנו ודיברנו, עדיין משהו נשאר תקוע וכואב, והם לא הצליחו להשתחרר ממנו".
כדי להשתחרר מהטראומה שלה, ולדמן החליטה ללכת לפסיכולוגית העובדת בשיטת EMDR. "דוד שלי היה מחלוצי המשתמשים בשיטה, ותמיד שמעתי ממנו סיפורים עליה. עכשיו החלטתי לבדוק אותה מקרוב על עצמי – וזה עבד מדהים. אחרי טיפול אחד כבר השגתי את היעד. אם עד אז הייתי רועדת בכל פעם שנזכרתי בחוויה על הכביש, עכשיו התחלתי להרגיש בכל פעם כזו כאילו אני בתוך בועה והשם מגן עלי מכל הצדדים. הצלחת הטיפול עוררה בי סקרנות והחלטתי ללכת וללמוד את השיטה בעצמי".
שיטת EMDR היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה בסוף שנות השמונים על ידי ד"ר פרנסין שפירו, על מנת לטפל בהשלכות שליליות וסימפטומים בעיתיים שאנשים חווים כתוצאה מאירועי חיים קשים מכל הדרגות. "כדי להבין איך השיטה עובדת, צריך לדעת קצת נוירולוגיה", מסבירה ולדמן. "במוח יש חלק שאחראי על חשיבה, תכנון וארגון, ויש את המוח הלימבי, הרגשי. התקשורת בין שני החלקים האלה לא ממש טובה. כשאדם סובל מפוסט טראומה, המוח הלימבי משדר לו לחץ וחרדות, בעוד המוח השכלי אומר לו 'תירגע, הכל בסדר!' אבל כמובן שהוא לא מסוגל להירגע ואז פשוט מרגיש שהוא מאבד שליטה ומשתגע.
"מה שעושים ב-EMDR זה לעבוד במגוון דרכים – תנועות עיניים, אוזניות, מכשיר רוטט מיוחד, וכן הלאה – כדי לפתוח ערוץ תקשורת בין המוח הרגשי והמוח השכלי. זיכרונות טראומתיים לא מעובדים כמו זיכרונות אחרים – אנשים זוכרים ריחות, קולות, אבל לא מצליחים להעביר את הזיכרון עיבוד שכלי. בזכות פתיחת ערוץ התקשורת בין המוח הרגשי והמוח השכלי, סוף סוף נוצר עיבוד זיכרון כמו שצריך, והטראומה משתחררת. הרבה פעמים אנשים אומרים אחרי הטיפול שרק עכשיו הם מרגישים שהטראומה היא בעבר, ושהם כבר לא שם".
השחרור הזה יכול לעיתים בזמן קצר להפתיע – ולהחזיר על כנה אחרי טיפול אחד בריאות נפשית שסבלה זמן רב משיבושים, אומרת ולדמן. "פעם טיפלתי באישה אלמנה שבסך הכל היו לה חיים בריאים ושלווים – עד שאיבדה את בעלה בגיל 48. הוא מת מהתקף לב ממש לעיניה. חודש לאחר מכן היא התחילה לקבל התקפי חרדה. ב-11 השנים שחלפו מאז, היא נזקקה כל יום לתרופות, ועדין סבלה התקפי חרדה והתקשתה לצאת מהבית לבד. כשהיא הגיעה אלי, חזרנו למקרה, לכל התהליך שהיא עברה באותו יום, לשבעה, להתקף החרדה הראשון שתקף אותה בערב פסח כשהיא הבינה שהיא לבד עכשיו מול כל ההתמודדויות. עשינו עיבוד לזיכרונות...וזהו. היא השתחררה לגמרי מהתקפי החרדה. אני שומרת איתה על קשר והיא תמיד מצהירה שהיא ממשיכה להרגיש טוב וההתקפים לא חזרו. היא שלחה אלי את כל החברות שלה מאז..."
דוגמה אחרת לשחרור טראומה שהעיקה על חיי היומיום היתה מטופלת שבעלה היה חולה סרטן לפני עשור. "מאז, כל פעם שמישהו בבית משתעל היא נכנסת לסרטים ובטוחה שהוא עומד למות", מתארת ולדמן. "אבל שוב – אחרי שני טיפולים בהם היא חזרה לטראומה של ימי המחלה ועיבדה אותם, החרדה הזו עברה לה לגמרי".
(צילום: shutterstock)
נשמע כמעט הוקוס פוקוס.
"זה לא תמיד כל כך מהיר וקל", מדגישה ולדמן. "חוויה טראומתית קצרה קלה יותר לטיפול מחוויה טראומתית ארוכה, כמו התעללות של שנים. הנשים שבהן טיפלתי במהירות גם חוו את הטראומה כנשים בוגרות, כשעד אז חייהן היו יציבים וטובים. אם הטראומה נחוותה למשל בגיל הילדות, במיוחד אם היא כללה שבירת אמון כלפי דמות שהייתה אמורה להיות מקור לאמון, הטיפול בהחלט יהיה ארוך ומורכב יותר".
אבל אפשרי?
"אפשרי, בהחלט. אני עובדת עכשיו עם אישה מדהימה שכל חייה היו מסכת של קשיים. היא עברה התעללות ממש מגיל אפס. ואני עובדות כבר שלושה חודשים, וכולם אומרים לה שהיא אדם אחר. חזרו לה הביטחון העצמי ושמחת החיים, ולראשונה מזה שנים היא חזרה לעבוד. אז אמנם זה דורש יותר מטיפול אחד, אבל התהליך עדיין קצר בהרבה מטיפול קלאסי שידשדש שוב ושוב בכאב ולא בהכרח יצליח לנטל אותו בצורה כה יעילה".
השיטה מתאימה גם לילדים ולבני נוער?
"בהחלט. אצל בני נוער כמובן צריך שהם עצמם ירגישו את הקושי וירצו לפתור אותו...ואצל ילדים, במיוחד עם יש הורים תומכים ברקע, הטיפול בדרך כלל עובד מהר במיוחד".
שיטת EMDR, יש לומר, זכתה להכרה של ארגון הבריאות העולמי כשיטה לטיפול בפוסט טראומה, אחרי ששורה של מחקרים הוכיחו את יעילותה. בארצות הברית זו השיטה שאומצה על ידי ארגון יוצאי הצבא האמריקאי לטיפול בהלם קרב וטראומות נלוות, בעוד בארץ ארגון 'הצלה' מפנה הן את עובדיו והן את מטופליו להיעזרות על ידי השיטה הזו.
"לדעתי, יש לה גם מקור בחסידות", אומרת ולדמן. "כתוב בצוואת הריב"ש: "ולפעמים צריך להסתכל לכאן ולכאן כדי להדביק מחשבתו בבורא ית', מפני חומריות גופו שהוא מסך מבדיל על הנשמה". זה תואם את מה שאני רואה אצלי בקליניקה. כשאני שואלת אנשים: 'איך הייתם רוצים להרגיש כלפי מה שעברתם', הם אומרים שהיו רוצים להסתכל על זה באמונה, בדבקות בהשם שהוציא אותם מהחוויה הקשה הזו. אבל הם לא יכולים – כי המוח הלימבי תקוע...ואז תנועות העיניים מתגברות על 'חומריות הגוף' – המוח הלימבי ששולט על הנשימה, קצב הלב, העיכול – והם מעבדים את החוויה וזוכים לדבקות באלוקים, בדיוק כפי שרצו".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>