אחי היקר, סליחה שכעסתי עליך כשיצאת לאכול עם חברים

את המכתב כתבתי לא בכוונה לשלוח לך, אבל אולי זה יקרה.

יוצא לי לחשוב עליך לא מעט, אח יקר, ובפרט להתפעל ממך!

כמה כוחות יש לך לעשות את רצונו של אבא'לה שבשמים. אולי תצחק על דברי, אבל אני רצינית, ומתכוונת לכל מילה.

סליחה שלפעמים אני מתעצבנת עליך, איך אתה מתנהג או מה אתה עושה. אני פשוט מתביישת מעצמי... מי אני שאעשה זאת, שאתעצבן עליך?

אני פשוט צריכה להודות, עליך ולך, על מי שאתה, אח קטן שלי!

אתה, שקם כל בוקר והולך להתפלל שחרית גם כשקר או חם בחוץ, מוקדם בבוקר (גם בחופשים, כשמעדיפים להישאר מתחת לשמיכה), ובמנחה וערבית שאתה באמצע עיסוקיך, עוזב הכל והולך להתפלל! פשוט להתפעל!

ובשבת, שכולם מותשים מכל השבוע, אתה קם ומתפלל.

תודה, תודה שיש לך הכוחות האלו והרצון הזה!

תודה שאתה לומד בישיבה, ברוך ה', ולומד תורה.

אני יודעת שיכלת ללכת ללמוד מקצוע, אבל החלטת לשבת ללמוד בישיבה.

אני יודעת עד כמה זה קשה לגור רחוק מהבית ולחזור רק כל כמה שבועות, ואתה הסכמת, ומסרת את נפשך, כפשוטו ממש!

אני לא הערכתי אותך מספיק!

התעצבנתי עליך ששמעתי שיצאת עם חברים, למגרש או לאכול בחוץ (כביכול ברחת מהישיבה...). "מה הוא חושב שהוא עושה, הוא לומד בישיבה!". אבל לא הבנתי שזה לא קל כמו שזה נראה, לשבת וללמוד כל היום תורה. זה לא קל בכלל, ומותר להשתחרר לפעמים.

תודה על אין ספור דברים שמבדילים ביני לבינך, ואתה עושה!

תודה שאתה בן תורה!

אני שמחה וגאה שאתה אחי הקטן.

תודה!

ותודה שאתה נותן לי כוחות להתחזק, כשאני חושבת עליך.

אני יודעת שזה לא פשוט, בדור הזה, להישאר חזקים וקרובים אליו, ואתה מחזיק בחבל כמו גדול.

אח שלי, יקר, מעריכה כל רגע שלך,

אחותך הגדולה...

נ.ב- את המכתב כתבתי לאחי האמיתי, אבל הוא מיועד לכל אותם בחורי ישיבות, כל אותם בחורים שעושים את רצון ה' יתברך.

מעריכים אתכם מאד!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.