"אם הכול כתוב משמיים – למה לי להתאמץ ולפעול?" - 5 נקודות למחשבה

התרגלנו

אנו מתפעלים ממטוס באוויר... מדוע איננו מתפעלים מציפור שעפה?

אנו מתפעלים מספינה ששטה... מדוע איננו מתפעלים מדג ששוחה בים אלפי קילומטרים?

אנו מתפעלים מהמצלמה הדיגיטאלית הכי משוכללת בעולם... מדוע איננו מתפעלים מהעין שלנו?

אנו מתפעלים מהמחשב הכי משוכלל בעולם... מדוע איננו מתפעלים מהמוח שלנו?

אנו מתפעלים ממזרקת מים מרהיבה... מדוע איננו מתפעלים מטיפות הגשם הנופלות עלינו מן השמיים?

(צילום: shutterstock)

אנו מתפעלים למראה אריה וג'ירפה רובצים בגן החיות... מדוע איננו מתפעלים למראה בני אדם נעים, חושבים, זוכרים ומדברים?

אנו מתפעלים מנברשת יוקרתית שתלויה מן התקרה ומאירה את הבית... מדוע איננו מתפעלים מן השמש?

אדם יכול לראות פלאים עצומים כל ימי חייו, בלי להתפעל מהם. טבע הבריאה מתעתע בנו, ואנו ממשיכים לקבל הכול כמובן מאליו. הבריאה כולה צועקת ומכריזה שיש בורא לעולם המדהים שבו אנו חיים. עלינו לפקוח את העיניים, להתבונן ולהודות לבורא עולם על כל הטוב והשפע שנתן לנו.

היצירה מעידה על יוצרה: המתכנן, המבצע, הבורא הכל-יכול והבלתי-מוגבל הוא... מלך מלכי המלכים, הקב"ה!

שלד התינוק

בעת הלידה, השלד של העובר מורכב ברובו מסחוס. סחוס הוא חומר גמיש, ובכך מאפשר לעובר להידחף החוצה דרך תעלת הלידה ללא כל פגיעה בגופו העדין. אולם אחרי הלידה, השלד הרך של התינוק מהווה בעיה. מדוע? כי השלד  צריך להיות נוקשה מספיק כדי לתמוך בגופו הגדל, וכדי להגן על האיברים החיוניים של התינוק.

באורח פלא, מיד לאחר הלידה הסחוס מתחיל להתקשות. תאים מיוחדים הנקראים אוסטובלסטים (Osteoblasts) – תאים יוצרי עצם – מפרישים מינרלים, שגורמים לסחוס הרך להפוך לעצם קשה.

חלק מהעצמות אף מתחברות יחד. בזמן הלידה ישנם בגולגולת התינוק רווחים, המאפשרים לגולגולת לשנות את צורתה בעת הלידה. במהלך השנה הראשונה של התינוק מרווחים אלה נסגרים בהדרגתיות, עד שהגולגולת נסגרת לבסוף לחלוטין, וכך השלד שלנו ממשיך להתפתח...

(צילום: shutterstock)

לאנשים מבוגרים יש כ-206 עצמות בגוף. לתינוק יש אפילו יותר : כ-300  עצמות. חלק מהעצמות הללו עתידות להתאחות במהלך תהליך הגדילה, מה שמסביר את "הירידה" במספר העצמות בגוף.

איך העצמות יודעות מתי עליהן להיות גמישות ומתי – קשות, ועוד בתזמון כה מופלא, שמאפשר את לידתו של התינוק בקלות ואת התפתחותו התקינה? מי תיכנת אותן להיות מופרדות בתחילה, ובשלב מסוים, ייחודי, להתחבר ולתפקד בצורה כה מדהימה?

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ.."

שאלה מרכזית באמונה: כיצד לקבל את הייסורים באהבה, ולבטוח בבורא עולם שהכול באמת לטובה?

תחשוב, למשל, על אדם עשיר, שנתן לך במתנה עשרה מיליון דולר, אך מידי פעם הוא "מנסה" אותך, ודורש ממך כמה דולרים פה ושם. האם היית כועס עליו? בוודאי שלא, שהרי אינו חייב לך כלום, ומה הן דרישותיו לעומת מה שקיבלת ממנו? כך, להבדיל, עליך לזכור שבורא העולם נתן לך מיליון מתנות יקרות מאד, שאינך נותן עליהן את הדעת כלל, שאין כל גבול לערכן, ואין הוא חייב לתת לך אותן:

בורא עולם נתן לך עיניים לראות את העולם, ולראותו בצבעים מגוונים. בורא עולם נתן לך שתי אוזניים כדי לשמוע קולות וצלילים. בורא עולם נתן לך שיניים ללעוס, בורא עולם נתן לך פה לדבר, ולשון לטעום וליהנות.

בורא עולם מעניק לך את האפשרות ליהנות מהבריאה, ומתנותיו שוות מיליונים:

תחשוב על אדם עיוור, כמה כסף הוא היה מוכן להשקיע בשביל לראות את העולם! שום טכנולוגיה אינה יכולה להשתוות לעיניים שבורא העולם נתן לך במתנה. תחשוב על אדם חירש, כמה כסף הוא היה מוכן להשקיע כדי לשמוע! תחשוב על אדם אילם, כמה כסף הוא היה מוכן להשקיע כדי לדבר.

(צילום: shutterstock)

תחשוב על אדם פיסח או גידם, על אדם שמערכת העיכול שלו אינה מאפשרת לו לאכול מאכלים מסוימים, אדם נכה או מוגבל. אכן, לא כולם מקבלים את כל המתנות שבורא עולם ברא עבורנו. אך כולנו קיבלנו מתנות יקרות מאוד, שאין גבול לערכן.

לאחר שאתה מודע לעובדה שבורא העולם נתן לך מתנות ששוות מיליונים, כיצד תוכל להמשיך לכעוס בגלל עניינים פעוטים כמו מבחן שנכשלת בו? האם היית כועס על מיליארדר שנתן לך במתנה וילה בת ארבע קומות, עם בריכה פרטית, פנטהאוס ועשר מכוניות יוקרתיות – רק בגלל שהוא גרם לך שריטה במכונית?!

תחשוב בהגיון, ותראה שאינך מסוגל לכעוס על מי שנתן לך מיליון מתנות חינם, שכול מה שהוא עושה, זה בעצם לטובתך! אפילו הייסורים שבורא העולם נותן לך הם רק כדי להיטיב עמך, בדומה לרופא שמטפל בך כדי לרפא את גופך, כך שהיית אמור להודות לו אפילו על הייסורים.

חברים, איננו יודעים חשבונות שמים, אך כמה גדול מי שמסוגל להודות לבורא עולם למרות הייסורים ולמרות הקשיים והכאבים, לראות את האור בתוך החושך ולמצוא את נקודת הזכות בתוך הכאב...

מחסום דם-מוח

המוח זקוק לזרם הדם לשם תפקודו, ועם זאת אינו עמיד דיו בפני חשיפה למזהמים, נוגדנים וחומרים אחרים הנישאים עם זרם הדם, העלולים לשנות את הרכב הנוזלים במוח ולפגוע בהולכה העצבית.

רגע, המוח הוא אחד האיברים החשובים והרגישים בגוף, אם כן, כיצד יהיה ניתן למנוע מעבר של כימיקלים ותוצרים שונים המצויים במחזור הדם ועלולים להגיע למוח ולגרום לו נזק?! המוח זקוק להגנה!

אל דאגה! את ההגנה מפני חשיפה זו מספק "מחסום דם-מוח" (BBB ,blood-brain barrier) – קרום המשמש כמסנן מולקולות בין מערכת הדם לנוזל המקיף את המוח. מדובר ברקמה המסננת את הדם טרם כניסתו למערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), ומונעת חדירה של חומרים זרים המצויים בדם (כדוגמת מחוללי מחלות) העלולים להזיק למוח, לרבות חיידקים, מולקולות גדולות (כגון רעלים כימיים) והורמונים.

(צילום: shutterstock)

מחסום הדם-מוח בנוי מרקמת תאים צפופה, הממוקמת בתוך כלי הדם שמגיעים למוח. תאים אלו מאפשרים מעבר של חומרי מזון וחומרים אחרים, הדרושים לחילוף חומרים תקין בתאי המוח, ומונעים מעבר של חומרים מזיקים.

המחסום אינו אחיד בכל המוח. באזורים מסוימים הוא הדוק פחות. לדוגמא – יש אזור במוח הנקרא אזור פוסטרֶמה (Area Postrema), והוא אחראי על הקאה. המחסום אינו הדוק מאד, כך שבמקרה של חדירת חומר רעיל לדם ניתן יהיה לגלותו ולגרום להקאה, לפני שייגרם נזק תמידי.

מחסום הדם-מוח הוא מנגנון הגנה מופלא, שתפקידו מחד – למנוע מזיהומים בדם להגיע למוח, ומאידך – לאפשר מעבר של חומרים חיוניים לתפקודו. מי ידע ליצור מנגנון הגנה מתוחכם זה דווקא עבור האיבר החשוב והרגיש ביותר בגוף האדם?  

חובת ההשתדלות - בעשייה!

אני שומע לעיתים קרובות אנשים שצמד המילים "ה' יעזור", או "בעזרת ה'", שגור בשפתם. בהנחה שמשפטים אלו אינם נאמרים כלאחר יד, משפטים אלו מבטאים אמונה בבורא עולם. ואכן, כל דבר הינו בהשגחתו המלאה של בורא עולם, וחשוב להכיר בכך.

יחד עם זאת, ה' מצפה מכל אחד מאתנו לעשות את ההשתדלות המינימאלית המוטלת עליו – לקום ולעשות מעשה. למשל, אם אדם זקוק לפרנסה, אַל לו לשבת בבית בחוסר מעש, לצפות לישועה ולסמוך על הנס, אלא עליו לעשות מעשה: לחפש עבודה, להתעניין "בדרושים", לשאול את הסביבה הקרובה על משרה פנויה, לשלוח קורות חיים ועוד... אדם ששם מבטחו בבורא עולם ובמקביל עושה את ההשתדלות המינימאלית המוטלת עליו, יזכה לברכה מאת ה'.

זה יסוד גדול בעבודת ה'. ניתן ללמוד על חשיבות ההשתדלות והעשייה מהתורה, שהינה ספר הדרכה והוראה לדורות, בה כל מילה ואות מדודות ובעלות משמעות: "...לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דברים י"ד, כ"ט). בורא העולם יברך אותך. מתי? מדגישה התורה: "אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"! לכאורה, היינו מבינים את הנאמר ללא מילים אלו, אך בעצם כתיבתן, ישנו מסר גדול עבורנו: העשייה שלנו היא מעין כלי, שלתוכו מוענקת הברכה, השפע מאת ה'.

זכרו, בשמיים הכול כבר מתוכנן, הכול כתוב. אך עלינו לעשות השתדלות ולטרוח, והקב"ה ישלים  את המלאכה עבורנו ויברך את מעשה ידינו.

מצד שני, מה שאינו מיועד לך ולטובתך – לא תוכל להשיג, גם אם תתאמץ ותילחם! זה לא מה שהקב"ה רוצה בשבילך, אי אפשר להילחם בו.

יהי רצון, שנצליח להשיג את הישועות שלנו – בזכות ההשתדלות והעבודה היומיומית שלנו!