3 סיפורים על צמאונם של גדולי ישראל ללימוד התורה

צימאון לתורה של גדולי תורה, בא לידי ביטוי באופנים רבים, בשקידה בכל עת, בכל מצב ובכל תנאי, בתפילות רמות מעומק הלב להבנת דברי התורה, ואפילו בנתינת צדקה כסגולה להבנת דברי התורה, כפי שיסופר בספורים הבאים:

רבי בו ציון פלמן: עלה על ארון והקריא את הגמרא לאור הנר הבוקע מחלון השכנים

בספר טובך יביעו מסופר על הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל סבו של מי שנקרא על שמו, רב נחלת משה בב"ב. בימיו מנורת החשמל עדיין לא היתה נחלת הכלל, ברוב הבתים הבית הואר בלילות ע"י נרות. והנה קרה שבאחד הלילות כאשר רבי בן ציון עסק בלימוד התורה עם בניו, כבה הנר האחרון שהיה בבית. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ואי אפשר היה להשיג נרות, מה עושים? האב והבנים שקועים עמוק בלימודם, ורק בעיה טכנית קטנה מנסה להפסיק אותם ממשוש חייהם.

קיר דק הפריד בין דירת משפחת פלמן לדירת השכנים משפחתו של הגאון רבי מיכל שלפוברסקי זצ"ל, בראש הקיר היה חלון קטן, ודרכו חדרה קרן אור קטנה מהנר שעדיין דלק בבית משפחת שלפוברסקי, רבי בן ציון ביקש מאחד מבניו שיעלה על הארון המונח תחת החלון, ויקריא את הגמרא לאור הנר הבוקע מחלון השכנים. אהבת התורה שיקדה בלבם, וטעמה שכל כך היה ערב לחכם, הם אלו שהבשילו במוחו של רבי בן ציון את הרעיון הנועז להמשיך ללמוד לאור נר השכנים תוך כדי טיפוס על הארון.

ה'דברי חיים' מצאנז: בגיל 4 ידע את כל תרי"ג מצות בעל פה

ילד רך בן ארבע שנים בלבד היה האדמו"ר בעל ה'דברי חיים' מצאנז, והוא כבר ידע בעל פה את כל סדר תרי"ג המצוות עפ"י סדר הרמב"ם. 'מה ראית ללמוד בעל פה את כל תרי"ג המצוות?' שאלו אותו החסידים, 'הנה חיילים העומדים לצאת למשימה חשובה במצוות מפקדם' – התחיל הילד חיים בהסברו – 'נדרשים לדעת את כל פקודות המפקד בעל פה, גם אנו חיילים בצבאו של הקב"ה, וע"כ עלינו לדעת בעל פה את כל פקודותיו'.

השרף מבריסק: פרץ בבכי ונשא תפילה כדי שיבין את הסוגיה

תלמידיו של 'השרף מבריסק' הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל ספרו שלא אחת תוך כדי עמל התורה במשך שעות רבות ברציפות, כאשר היה נתקל בקושיה עמוקה או בסוגיה סבוכה, היה מאמץ את כל כוחו למצוא תירוץ לקושיותיו או פתרון לספקותיו, הוא היה מסתובב אנה ואנה לאורך החדר כשמוחו העצום קודח מעמל, והיה מבקש מתלמידו שהיה עמו להקריא לפניו שוב ושוב את לשון הגמרא מילה במילה.

מקרים רבים היו שהיה פורץ בבכי תוך כדי העמל, ושטף של דמעות נגרו מעיניו, אז היה פורש לקרן זווית ונושא תפילה לנותן התורה שיפתח לבו בתורתו ויאיר את עיניו להבין את הסוגיה על בוריה.

היו אף מקרים שהיה מפריש צדקה לקופת רבי מאיר בעל הנס, וממשיך בתפילה לזכות להבין את התורה הקדושה.

פעם אחת כאשר לא הבין עניין מסוים והשתמש עם סגולת הצדקה, ואכן אורו עיניו, אמר לו תלמידו: 'עד עתה ידעתי שכדי להבין סוגיה צריך 'קאפ' (ראש), עתה נוכחתי לדעת שאפשר להבין סוגיה גם ע"י 'קאפיקע' (מטבע כסף).

באדיבות אתר 'דרשו'.