מי מסכים להתחתן עם מת שקם מקברו? סיפור מיוחד על כוח התורה

סיפור מיוחד מאת המהר"ם שפירא, שסיפר כי הסיפור הבא הופיע בפנקס ה'חברא קדישא' בלובלין. כה היה המעשה: "תלמיד אחד היה לו לרבנו שלמה לוריא, המהרש"ל, ובנים לא היו לו. לימים חלתה אשתו והלכה לעולמה, אך גם בחלוף ימי אבל אשתו, הלך האלמן כאפוף מרה שחורה, ודיכאון מיוחד קינן בקרבו.

"קראהו המהרש"ל לביתו ושאלו לפשר הדבר. לאחר הפצרותיו הרבות של רבו, השיב האלמן הצעיר חרישית שרגעים לפני מות אשתו, הבטיח לה בתקיעת כף שלא יתחתן שנית לעולם. ועתה הינו עדיין צעיר לימים, ואת הבטחתו לא יוכל להפר – ולכן הנו כה עצוב, על תסבוכת זו שנקלע לתוכה.

כשמוע המהרש"ל את העניין, הורה לו כי הוא מתיר לו להינשא. הצעיר יצא שמח כשאבן נגולה מעל לבו, והחל לחפש את זיווגו. אך לא עברו ימים מועטים וכל לובלין היתה כמרקחה: האלמן הצעיר נפטר לבית עולמו!

משספרו זאת מיד למהרש"ל, ביקש להזמין את אנשי ה'חברה קדישא', וציווה להם לעשות לאברך את טהרתו ולהתנהג בו כרגיל, וכשיהיו מוכנים להניחו בקברו – שיודיעו לו.

כשהודיעו למהרש"ל על קיום הוראותיו, הופיע ב'בית החיים' וכתב פתקה בלשון זאת: "שלום שלום לכם פמליא של מעלה. איך יתכן, והלא עשה דוחה לא תעשה שבתורה. גוזרני עליכם שתחזירו לי את האברך הזה". המהרש"ל חתם שמו בפתקה, וציווה לשום אותה בידי הנפטר, להניח את הנפטר בקבר ושיעזבו כולם את בית-העלמין.

כעבור שעה קלה נפלה תדהמה ברחבי העיר – האברך יצא מקברו בתכריכיו, והתהלך לו ברחובות, כאילו מאומה לא קרה אתו. מובן מאליו איזה רושם הטביע מאורע נפלא זה על לובלין, וכל העיר שוחחה על קדושת רבם הדגול, המהרש"ל, אך המהרש"ל בענוותנותו אמר שלא מיניה ולא מקצתיה – אין זה אלא כח התורה שהחייתהו.

אולם, המעשה עדיין לא בא לסופו. כי עכשיו, למרות שהאברך היה שוב חי וקיים, לא נמצאה אשה שרצתה להינשא לו. וכי מי מוכנה להתחתן עם מת? עם אחד שקם מקברו לאחר מיתה?...

או אז גזר המהרש"ל על שר השכחה שישתלט על לובלין וישכיח את הענין הזה. וכך היה: לאחר ימים מספר נשכח כל העניין מאנשי לובלין, ואברך זה היה שוב כאחד האדם, מעורב עם הבריות, נשא בת-טובים, וזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות.

מתוך 'הוא היה אומר' – ספר היובל למהר"ם שפירא, באדיבות אתר 'דרשו'.