ברכה אחרונה - לנוסח המלא של הברכה האחרונה

ברכה אחרונה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.

על מיני דגן: עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה

על פירות משבעת המינים: עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ

על יין: עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם (נָא) אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מִזְבְּחֶךָ. וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ. וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

בר"ח: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה:
 

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ

על מיני דגן: וְעַל הַמִּחְיָה.

על פירות משבעת המינים: וְעַל הַפֵּרוֹת. (על פירות א"י: וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ(.

על יין: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן. (על יין מא"י: וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ).

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ

על מיני דגן: וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה.

על פירות משבעת המינים: וְעַל הַפֵּרוֹת. (על פירות א"י: וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ(.

על יין: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן. (על יין מא"י: וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ).

ברכה אחרונה: 10 הלכות חשובות שאולי לא ידעתם

הרב אברהם יוסף - איך מסיימים ברכה אחרונה, על פי המנהגים השונים?

ברכה אחרונה על אכילת מאכל לפני הסעודה

שאלה: האוכל מאכל או שותה משקה לפני סעודה של פת, האם צריך לברך עליו ברכה אחרונה?

תשובה: א) על דבר שטעון ברכה בתוך הסעודה (כגון פירות): אם אינו אוכל ממנו בתוך הסעודה, צריך לברך עליו ברכה אחרונה, ואם היה בדעתו לאכול ממנו גם בתוך הסעודה ואכל ממנו בתוך הסעודה, אינו צריך לברך עליו ברכה אחרונה (משנה ברורה קע"ו ב' (א')).

ב) על דבר שאינו טעון ברכה בתוך הסעודה (כגון ירקות): צריך לברך עליו ברכה אחרונה (משנה ברורה קע"ו ב' (ב')).

ג) על מזונות: עיין משנה ברורה קע"ו ב', ביאור הלכה קע"ו א' ברך, פסק"ת קע"ו א', וע"ע לעיל עמ' קכ"ד.

ד) על יין של קידוש: אינו צריך לברך עליו ברכה אחרונה (שו"ע א"ח ער"ב י', משנה ברורה ער"ב ל"ח), ומכל מקום לכתחילה נכון שיכוין לפטור אותו בברכת המזון (ביאור הלכה קע"ד ו' וכן, ר"ח י"ז אבל [ד']).

על יין של הבדלה: עיין שו"ע א"ח רצ"ט ז', ח', משנה ברורה קע"ד ט"ו, כ"ז, רצ"ט כ"ו, כ"ז, כ"ט.

על שאר יין שלפני הסעודה: עיין שו"ע א"ח קע"ד ו', משנה ברורה קע"ד כ"ד, ביאור הלכה קע"ד ו' וכן, כף החיים קע"ד ל"ד, פסק"ת קע"ד י"א.

ה) על שאר משקים: אם אינו שותה מהם בתוך הסעודה, צריך לברך עליהם ברכה אחרונה, ואם שותה מהם גם בתוך הסעודה, צריך עיון אם צריך לברך עליהם ברכה אחרונה (ביאור הלכה קע"ד ו' ואפילו, משנה ברורה קע"ד כ"ה, ל"ז) [וע"ע כף החיים קע"ד מ"ז], והרוצה לצאת מן הספק, ישתה רביעית אחרי הסעודה, והברכה אחרונה תפטור גם השתיה שלפני הסעודה (משנה ברורה קע"ד ל"ז).

ו) בכל אלו אם אכל או שתה כדי להמשיך לבו לאכילה (ולפתוח הבני מעיים): אינו צריך לברך עליהם ברכה אחרונה (משנה ברורה קע"ו ב' (ג'), ביאור הלכה קע"ד ו' ואפילו) [וע"ע משנה ברורה קע"ד כ"ד, ביאור הלכה קע"ז ב' טעונים, כף החיים קע"ד ל"ד].

הערות: כשצריך לברך ברכה אחרונה, אם לא בירך הברכה אחרונה לפני הסעודה, יברך בתוך הסעודה (משנה ברורה קע"ו ב' (א')), ואם לא בירך בתוך הסעודה, יברך אחרי הסעודה (ביאור הלכה קע"ד ו' ואפילו, כף החיים קע"ד מ"ז) [וע"ע כף החיים קע"ז ז', שו"ע א"ח ר"ח י"ז].

***

ברכה אחרונה אחרי אכילת ענבים ותפוחים

שאלה: מי שאכל כזית פירות משבעת המינים (כגון ענבים), ואכל גם פירות שאינם משבעת המינים (כגון תפוחים), איזה ברכה אחרונה הוא צריך לברך?

תשובה: הוא צריך לברך רק ברכת מעין שלוש (על העץ), ואינו מברך בורא נפשות.

מקורות: שו"ע א"ח ר"ח י"ג.

הערות: מה שאינו מברך בורא נפשות, זה דוקא אם אכל מין שברכתו בורא פרי העץ, אבל אם אכל מין שברכתו בורא פרי האדמה או שהכל, הוא צריך לברך גם בורא נפשות (שו"ע א"ח ר"ח י"ג), ויקדים לברך ברכת מעין שלוש (ביאור הלכה ר"ב י"א ברכה, שער הציון ר"ח ס"ד), ויש לציין שבכף החיים (ר"ח ע"ג) כתוב דלכתחילה יקדים לברך בורא נפשות, כיון דיש אומרים שברכת מעין שלוש פוטרת בורא נפשות [וע"ע שערי הברכה סוף פרק י"א ס"ק מ"ח, פרק י"ב ס"ק מ"ד, פרק י"ד ס"ק פ"א, פסק"ת ר"ח כ"ב].

הוספות: מי שאכל חצי כזית משבעת המינים, וחצי כזית משאר הפירות (או יותר), הוא צריך לברך בורא נפשות (משנה ברורה ר"י א').

***

ברכה אחרונה אחרי שתיית יין ושאר משקים

שאלה: מי ששתה רביעית יין, ושתה גם שאר משקים, איזו ברכה אחרונה הוא צריך לברך?

תשובה: הוא צריך לברך רק ברכת מעין שלוש (על הגפן), ואינו מברך בורא נפשות, ועיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח קע"ד ב', ר"ח ט"ז, משנה ברורה ר"ח ע"א, וע"ע שערי הברכה י"ח כ"ג, ל', וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 97, בירור הלכה שם ל"ג ג', פסק"ת קע"ד ד', ה'.

הערות: מה שאינו מברך בורא נפשות, זה דוקא אם קבע עצמו לשתות יין, או שהמשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, אבל אם לא קבע עצמו לשתות יין, וגם המשקים לא היו לפניו בשעה שבירך על היין, הוא צריך לברך גם בורא נפשות (משנה ברורה ר"ח ע"ב), אמנם אם בשעה שבירך על היין היה בדעתו לשתות המשקים, יש מקילים שגם בזה אינו מברך בורא נפשות (שער הציון ר"ח ע"א).

הוספות: מי ששתה פחות משיעור כזית יין, ורביעית משאר משקים, הוא צריך לברך בורא נפשות (עיין שער הציון ר"ח ע', ר"י ד').

מי ששתה חצי רביעית יין (יותר משיעור כזית ופחות מרביעית), וחצי רביעית משאר משקים, צריך עיון אם יכול לברך בורא נפשות (שער הציון ר"ח ע', ר"י ד').

בענין מי ששתה יותר משיעור כזית יין (ופחות מרביעית), ורביעית משאר משקים, אם הוא צריך לברך בורא נפשות, עיין שער הציון ר"ח ע', שו"ע הרב סדר ברכת הנהנין א' כ"א, אגרות משה א"ח ח"א סי' ע"ד, שבט הלוי ח"ח קס"ו ב', אבן ישראל על המשנה ברורה ר"ח ה', שערי הברכה י"ח כ"ז, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 97, בירור הלכה שם כ' ב', משנה ערוכה עמ' שפ"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ד ס"ק ק"ז, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ר"ח הערה 69, סי' ר"י הערה 13.

***

ברכה אחרונה אחרי אכילת בריה

שאלה: האוכל פרי או קטנית שלם (בריה), פחות משיעור כזית (כגון גרגיר רמון, או שקד, וכדומה), האם הוא צריך לברך ברכה אחרונה?

תשובה: יש ספק אם צריך לברך ברכה אחרונה, לכן נכון ליזהר שלא לאכול רק בריה לבד.

מקורות: שו"ע א"ח ר"י א', משנה ברורה ר"י ה', וע"ע דרכי תשובה ק' ב', שערי הברכה י"ד י"ז, פסק"ת ר"י ג'.

הערות: פרי שלם שהוציאו ממנו הגרעין, הוא לא נחשב לבריה, אפילו אם הגרעין אינו ראוי לאכילה (שו"ע א"ח ר"י א', משנה ברורה ר"י ט') [וע"ע פסק"ת ר"י ד'].

פרי שלם שנחתך לשנים (אפילו אם אכל את שני החלקים), אינו נחשב לבריה (שער הציון ר"י כ"א) [וע"ע פסק"ת ר"י ה', חוט שני על פסח עמ' רי"ד].

פרי שלם שחתך ממנו מעט, הוא לא נחשב לבריה (משנה ברורה ר"י ח'), לכן הרוצה לאכול רק בריה פחות מכזית, יסיר ממנה כל שהוא, כדי לא ליכנס לספק ברכות [או שיאכל אותה בפעמיים] (כף החיים ר"י כ').

הוספות: מי שאכל בריה ויש לו ספק אם היה בה כזית, אע"פ שיש כאן ספק ספיקא להצריך ברכה אחרונה, כיון שאפילו אם תרצה לומר שהוא לא אכל כזית, שמא ההלכה היא שעל בריה (אפילו פחות מכזית) צריך לברך ברכה אחרונה, מכל מקום ספקו להקל, ולא יברך ברכה אחרונה (משנה ברורה רט"ו כ').

***

ברכה אחרונה אחרי שתיית שיעור כזית

שאלה: השותה שתיה בשיעור כזית, ופחות משיעור רביעית, האם צריך לברך ברכה אחרונה?

תשובה: בין ביין ובין בשאר משקים, יש ספק אם צריך לברך ברכה אחרונה, לכן יש ליזהר לשתות או רביעית או פחות מכזית.

מקורות: שו"ע א"ח ק"צ ג', ר"י א', משנה ברורה ק"צ ט', ר"י י', וע"ע הלכות יום ביום (על ברכות) ח"ב י"ח י"א.

הערות: בהבדלה ובזימון על הכוס, אע"פ שמספיק לשתות מלא לוגמיו (רוב רביעית), מכל מקום יש לשתות רביעית כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה, ולא יכנס לספק ברכות (שו"ע א"ח ק"צ ג', משנה ברורה ק"צ י"ב, רצ"ו ו').

בדיעבד מי ששתה שיעור כזית (ואין לו רביעית), טוב ליזהר שלא ימשיך לשתות עד שיעור רוב רביעית, כיון דיש אומרים שאע"פ שלא צריך לברך ברכה אחרונה על כזית, מכל מקום צריך לברך ברכה אחרונה על רוב רביעית (משנה ברורה ר"י י"ב) [וע"ע משנה ברורה ק"צ י"ד].

יש לציין שבכף החיים (ר"י ט"ו) כתוב שיש ספק אם צריך לברך בורא נפשות אחרי אכילת או שתיית כל שהוא (טור), ולכן יש חסידים הנזהרים שלא לאכול פחות מכזית, ולא לשתות אפילו פחות מכזית, בדבר שברכתו האחרונה היא בורא נפשות, כדי לא ליכנס לספק ברכות ע"כ [וע"ע כף החיים ר"י א', ט"ו].

הוספות: בענין השותה רביעית מים ורק חלק משתייתו היא לצמאו, אם הוא יכול לברך בורא נפשות, עיין אז נדברו חלק י"א ה' ג', הלכות הגר"א ומנהגיו סי' קס"ד, הלכות יום ביום (על ברכות) ח"ב י"ח י"ב, חוט שני על מזוזה עמ' קצ"ד, מאור השבת ח"ב במכתבי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כ"ז ג', מבית לוי חלק י"ד עמ' נ"ד, פני השלחן ר"ד ו', שבט הקהתי ח"א צ"ו ה', שערי הברכה פרק י"ח ס"ק ע"ד.

***

צירוף מינים שברכותיהם שונות לברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל פחות מכזית משבעת המינים, ופחות מכזית ממאכל שמברכים עליו בורא נפשות, וביחד אכל מהם שיעור כזית, איזו ברכה אחרונה הוא צריך לברך?

תשובה: הוא צריך לברך בורא נפשות.

מקורות: משנה ברורה ר"י א', ועיין כף החיים ר"י ג', וע"ע וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 45, אור לציון ח"א א"ח סי' י"ט, פסק"ת ר"י ו'.

הערות: והוא הדין אם אכל חצי כזית פת, וחצי כזית ממאכל שמברכים עליו בורא נפשות (משנה ברורה ר"י א').

הוספות: מי שאכל חצי כזית ממאכל שמברכים עליו על המחיה (או חצי כזית פת), וחצי כזית ממאכל שמברכים עליו על העץ, יש מחלוקת אם יברך מעין שלוש או בורא נפשות, אבל אם אכל חצי כזית פת, וחצי כזית ממאכל שמברכים עליו על המחיה, לכו"ע יברך על המחיה (פסק"ת ר"י ו') [וע"ע שערי הברכה י"ד י"ב, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 44, ארוממך גליון 3 עמ' 2].

***

צירוף אכילה ושתיה לברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל רוב כזית ממאכל שמברכים עליו בורא נפשות, ושתה רוב רביעית משקה, האם הוא יכול לברך בורא נפשות?

תשובה: הוא לא יכול לברך בורא נפשות, כיון שאכילה ושתיה אינן מצטרפות.

מקורות: משנה ברורה ר"י א', וע"ע שם.

***

הקדמת ברכת אשר יצר לברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל או שתה וצריך לברך ברכה אחרונה, וקודם שבירך עשה צרכיו, איזה ברכה יקדים לברך, הברכה אחרונה או ברכת אשר יצר?

תשובה: יקדים לברך אשר יצר, ואחר כך יברך הברכה אחרונה, כיון שאשר יצר תדיר.

מקורות: משנה ברורה ז' ב', וע"ע שיח הלכה ז' ה'.

הערות: בענין מי שצריך לברך ברכת המזון (שהיא מדאורייתא) ואשר יצר, איזה מהם יקדים, עיין רע"א ז' א', כף החיים ז' א', אשל אברהם (מבוטשאטש) [הוצאת מכון ירושלים] קפ"א ו' ד"ה כתבתי, אבן ישראל על המשנה ברורה קס"ה א', פני השלחן ר"ז ב' (ד'), שיח הלכה ז' ו', וע"ע תורה לשמה סי' ר"ח.

***

טעה ובירך מעין שלוש במקום בורא נפשות

שאלה: מי שצריך לברך ברכת בורא נפשות, וטעה ובירך מעין שלוש, האם יצא בדיעבד?

תשובה: הוא לא יצא, לכן יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויחזור ויברך בורא נפשות, חוץ מעל פירות אם בירך עליהם על העץ [* ועל אורז אם בירך עליו על המחיה], שיצא בדיעבד.

מקורות: משנה ברורה ר"ב מ"ב, נ"ה, ר"ז א', ר"ח ס"ב, ס"ג, ועיין שו"ע א"ח ר"ו ו', וע"ע כף החיים ר"ב ס', ר"ח מ"ה, פסק"ת ר"ח כ"ב, שערי הברכה סוף פרק י"א ס"ק מ"ח, נ"ו.

[* שערי תשובה ר"ח ה', כף החיים ר"ח מ"א, שבט הלוי ח"ט ס"ה ב', שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' רפ"ח.]

***

טעה ובירך בורא נפשות במקום מעין שלוש

שאלה: לדעת המשנה ברורה, מי שצריך לברך ברכת מעין שלוש, וטעה ובירך בורא נפשות, האם יצא בדיעבד?

תשובה: הוא לא יצא, לכן יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויחזור ויברך מעין שלוש.

מקורות: שו"ע א"ח ר"ו ו', משנה ברורה ר"ב מ"ב, נ"ה, ר"ח ס"ב.

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קס"ח מ"ד, ר"ב ע"ט, ר"ד ל"ו, ר"ח צ"ב) כתוב שהוא יצא בדיעבד [וע"ע פסק"ת ר"ח א'].

***

שיעור זמן האכילה להתחייב בברכה אחרונה

שאלה: האוכל כזית מאכל, תוך כמה זמן צריך לאוכלו כדי שיוכל לברך עליו ברכה אחרונה?

תשובה: אם שהה מתחילת אכילתו עד סוף אכילתו יותר משיעור כדי אכילת פרס (ואפילו אם רק מסתפק אם שהה), אינו יכול לברך ברכה אחרונה, אבל בפחות מזה, חייב לברך ברכה אחרונה.

מקורות: משנה ברורה ר"ז ד', ר"י א', וע"ע משנה ברורה תרי"ב ו', שערי הברכה פרק י"ד ס"ק ל"ו, ל"ז.

הערות: יש לציין שבכף החיים (ר"י ז') כתוב דמי שאכל כזית ביותר מכדי אכילת פרס, יש מחלוקת אם צריך לברך ברכה אחרונה, לכן יזהר שלא לשהות באכילת כזית יותר מכדי אכילת פרס, ואם שהה, יאכל עוד כזית בלי לשהות יותר מכדי אכילת פרס, כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה לכו"ע [וע"ע שער הציון ר"ז ו'].

כל זה בשאר המאכלים, אבל בלחם (שכתוב ושבעת וברכת), אם אכל מעט מעט כדי שביעה, אפילו אם לא אכל כזית כדי אכילת פרס, יתכן שחייב בברכת המזון, וצריך עיון (משנה ברורה ר"י א', שער הציון ר"י י') [ועיין שונה הלכות ר"י ז', וע"ע שבט הלוי ח"ד סי' כ"ב, ח"י מ"ד ג', חיי משה קפ"ד ו' (ד')].

הוספות: יש הרבה דעות מה שיעור הזמן של כדי אכילת פרס, ונראה דעיקר שיעורו לענין ברכה אחרונה הוא ארבע דקות (עיין שיעורי תורה (מהגר"ח נאה) ג' ט"ו, שיעורי ציון (מהגר"ח נאה) עמ' ע', שיעורין של תורה שיעורי המצוות סעיף ל', ארחות רבנו ח"א עמ' צ', ערוך השלחן ר"ב ח', כף החיים ר"י ח', הברכות כהלכתן (מהגר"מ שטרנבוך שליט"א) סעיף כ"ו, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 6, 140, אור לציון ח"ב י"ד י"ז, אוצר הלכות ר"ח כ"ט) [וע"ע אגרות משה א"ח ח"ד סי' מ"א, תשובות והנהגות ח"ב סי' קל"ה, באר חיים על שיעורים סי' י"ג, שערי הברכה י"ד נ"ג, חיי משה קפ"ד ו' (ד'), פסק"ת ר"י א'].

***

שיעור זמן השתיה להתחייב בברכה אחרונה

שאלה: השותה רביעית משקה, תוך כמה זמן צריך לשתותו כדי שיוכל לברך עליו ברכה אחרונה?

תשובה: א) אם שהה מתחילת שתייתו עד סוף שתייתו יותר משיעור כדי אכילת פרס (ואפילו אם רק מסתפק אם שהה), אינו יכול לברך ברכה אחרונה.

ב) אם לא שהה מתחילת שתייתו עד סוף שתייתו יותר משיעור כדי שתיית רביעית, חייב לברך ברכה אחרונה.

ג) אם שהה יותר משיעור כדי שתיית רביעית, אבל לא שהה יותר משיעור כדי אכילת פרס, יש מחלוקת אם יכול לברך ברכה אחרונה.

מקורות: משנה ברורה ר"ז ד', ר"י א', שער הציון ר"י י"ד, וע"ע משנה ברורה ר"י א', רע"א ס"ח, שו"ע הרב סדר ברכת הנהנין ח' ו', מועדים וזמנים ח"ג רי"ז ב', תשובות והנהגות ח"ב סי' קל"ה, שערי הברכה פרק י"ד ס"ק ל"ט, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 40, בירור הלכה שם סי' י"א, ארחות רבנו ח"א עמ' פ"ח, צ', שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ד ס"ק צ"ו, פסק"ת ר"י ב'.

הערות: אם שהה בשתייתו יותר מכדי שתיית רביעית ופחות מכדי אכילת פרס, דעת המחבר שאינו יכול לברך ברכה אחרונה, ודעת הגר"א שחייב לברך, וטוב לצאת כל הדעות, לכן נוהגים אנשי מעשה בשתיית משקה חם, שמשאירים בסוף שתייתם רביעית מהמשקה שיתקרר קצת, ואחר כך שותים אותו בלי הפסק (משנה ברורה ר"י א', שער הציון ר"י י"ב, ט"ו) [וע"ע משנה ברורה ר"י א', כף החיים ר"ד מ', שערי הברכה י"ד כ"ג, אוצר תשובות ח"א קס"ח ז'-י"ב, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ר"י הערה 14, 15, פסק"ת ר"י ב'].

הוספות: עיין בהוספות שבהלכה הקודמת מה שיעור הזמן של כדי אכילת פרס.

שיעור הזמן של כדי שתיית רביעית, יש מחלוקת אם משערים אותו כדרך שתיית רביעית בפעם אחת (שו"ע הרב סדר ברכת הנהנין ח' ו', שונה הלכות ר"י ט', אור לציון ח"ב י"ד י"ז), או כדרך שתיית רביעית בפעמיים (ערוך השלחן ר"ב ו', שערי הברכה פרק י"ד ס"ק ק"ד) [וע"ע חיי אדם ח"א נשמת אדם נ' ד'], ויש אומרים שביין [ולא במיץ ענבים או יין מתוק] לכו"ע שיעורו כדרך השתיה בפעמיים (שונה הלכות ר"י ט') [ועיין משנה ברורה ק"ע כ"ב, שער הציון ר"י י"א, וע"ע וזאת הברכה בירור הלכה סי' י"א, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ג ס"ק ע"ב].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.