ותן חלקנו: תפילה בלחש – מדוע?

וְהָאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ תְפִלָּה בְּלָחַשׁ? כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה; שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה. וְהָא אִיכָּא דָּמִים, דַּם חַטָּאת לְמַעְלָה וְדַם עוֹלָה לְמַטָּה? הָתָם, כֹּהֵן הוּא דְיָדַע. (סוטה לב/ב)

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ אֶת תְּפִלַּת הָעֲמִידָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ הַמִּתְוַדִּים עַל חֲטָאֵיהֶם בַּתְּפִלָּה! זֹאת אָנוּ לְמֵדִים מֵהוֹרָאַת הַתּוֹרָה שֶׁקָּרְבַּן חַטָּאת יִשָּׁחֵט בִּצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹחֲטִים אֶת קָרְבַּן הָעוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הַחוֹטֵא בַּעַל קָרְבַּן הַחַטָּאת. לְפִיכָךְ לֹא יֻחַד מָקוֹם לְקָרְבַּן חַטָּאת אֶלָּא הוּא נִשְׁחָט בִּמְקוֹם קָרְבַּן הָעוֹלָה הַמּוּבָא בְהִתְנַדְּבוּת.

תְּמַהָה הַגְּמָרָא: הֲרֵי בְּכָל זֹאת מֵבִיא קָרְבַּן הַחַטָּאת מְזֻהֶה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁדַּם קָרְבַּן חַטָּאת נִזְרָק בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ לְעֻמַּת דַּם קָרְבַּן עוֹלָה הַנִּזְרָק בְּחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ! נִמְצָא שֶׁהָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּן יוֹדְעִים שֶׁחָטָא!

הַגְּמָרָא מְתָרֶצֶת שֶׁאָמְנָם כֵּן, אַךְ מִלְּבַד הַכֹּהֵן אֵין אִישׁ הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּדָבָר זֶה, וּלְפִיכָךְ אֵין בָּשְׁתּוֹ נִכֶּרֶת.

* * *

מִתְבַּיֵּשׁ, לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, אֲבָל קָרְבַּן חַטָּאת עָלָיו לְהָבִיא, עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בְטָעוּת! אֵיזֶה הִגָּיוֹן עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַקָּרְבָּן הַזֶּה. אָנוּ מְבִינִים כִּי אָדָם שֶׁהִזִּיק בְּטָעוּת חֵפֶץ שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל הַפְּגָם שֶׁגָּרַם, כִּי בְּפֹעַל נִזּוֹק הַזּוּלַת מִמֶּנּוּ. בְּרַם, קָרְבַּן חַטָּאת מֵבִיא חוֹטֵא שֶׁיֵּשׁ פְּגָם בְּנַפְשׁוֹ, וְעָלֵינוּ לְהָבִין אֵיזֶה פְגָם יֵשׁ בְּנֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בְּלֹא מֵשִׂים.

מָשָׁל יָפֶה יְסַיַּע לָנוּ לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנָּהַג לְמַמֵּשׁ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו. חֲלוֹמוֹ הַתְּקוּפָתִי הָיָה לִסְחֹר בִּפְנִינִים. הוּא בָדַק וּמָצָא שֶׁהַפְּנִינִים לְעוֹלָם אֵינָן מִתְיַשְּׁנוֹת וּמִתְקַלְקְלוֹת, וְאִם אֵינָן שָׁווֹת הַיּוֹם הַרְבֵּה, מָחָר תִּהְיֶינָה שָׁווֹת הַרְבֵּה, וּכְדַאי לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶן. הָעִסּוּק בָּהֶן אֵינוֹ מַתִּישׁ כִּבְיַהֲלוֹמִים, שֶׁבָּהֶם יֵשׁ לָדַעַת כְּלָלִים, תַּתֵּי כְלָלִים וְרָזִין דְּרָזִין. בִּפְנִינִים יֵשׁ שְׁנֵי כְלָלִים בְּסִיסִיִּים: גֹּדֶל וְצֶבַע. כְּכָל שֶׁהַפְּנִינָה גְּדוֹלָה, וּשְׁקוּפָה-וְרַדְרַדָּה, עֶרְכָּהּ רַב יוֹתֵר. נוֹתָר רַק לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר.

הִפְלִיג מְיֻדָּעֵנוּ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹלִים פְּנִינִים מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם, הָדַף מִלְּפָנָיו בִּמְיֻמָּנוּת סוֹחֲרִים עַרְמוּמִיִּים שֶׁנִּסּוּ לִדְחֹף לוֹ פְּנִינִים קְטַנּוֹת בַּעֲרֵמָה שֶׁל פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת, וְעַד מְהֵרָה יָצָא שְׁמוֹ כְּסוֹחֵר הָגוּן וְיָשָׁר וּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת-וְרַדְרַדּוֹת-שְׁקוּפוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ אֵלָיו מִכָּל עֵבֶר, עַד שֶׁאָזַל כַּסְפּוֹ.

הָרֶוַח הָעֲתִידִי הָיָה מֻבְטָח, וְנוֹתְרָה רַק בְּעָיַת הַמֶּכֶס, שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת שֻׁתָּף בָּרְוָחִים. בְּעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו עָלָה בְלִבּוֹ רַעְיוֹן מַבְרִיק. לְאַחַר שְׁעָתַיִם הֻשְׁרוּ כָל הַפְּנִינִים בְּחָבִית צֶבַע אֲפַרְפַּר מְנֻמָּר דּוֹחֶה. הוּא שָׁלָה אֶת הַפְּנִינִים, יִבְּשָׁן בַּשֶּׁמֶשׁ, וְנֶהֱנָה לִסְקֹר אֶת הַפְּנִינִים הַמְכֹעָרוֹת. אַף מוֹכֵס שָׁפוּי לֹא יַאַמְדֵן בִּמְחִיר גָּבוֹהַּ.

הַתַּרְמִית פָּעֲלָה יוֹתֵר מִן הַמְצֻפֶּה. הוּא שָׁמַע שְׁנֵי מוֹכְסִים מִתְלַחֲשִׁים מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ עַל הַסּוֹחֵר בִּישׁ הַמַּזָּל שֶׁבִּזְבֵּז אֶת כַּסְפּוֹ עַל סְחוֹרָה שֶׁאִישׁ לֹא יִקְנֶה. בְּבֵיתוֹ לֹא הִפְסִיק לִצְחֹק וּלְסַפֵּר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שׁוּב וָשׁוּב עַל שְׁנֵי הַמּוֹכְסִים, בְּעוֹדוֹ שׁוֹרֶה אֶת הַפְּנִינִים בִּתְמִסָּה לַהֲמַסַּת הַצֶּבַע הַחִיצוֹנִי. הוּא הִכְנִיס רֶשֶׁת לֶחָבִית. סְבִיבוֹ עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וּבְגַאֲוָה הֵנִיף אֶת הָרֶשֶׁת כְּדֵי לְהַצִּיג בִּפְנֵיהֶם אֶת הַפְּנִינִים הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁתֵּאֵר בְּאָזְנֵיהֶם. לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג מַדּוּעַ נִשְׁמְעָה מִפִּיהֶם אַנְחַת אַכְזָבָה מָרָה, עַד שֶׁהִרְכִּיב אֶת מִשְׁקָפָיו וְהִבִּיט בִּפְנִינִים בַּעֲלֵי צֶבַע אֲפַרְפַּר מְנֻמָּר דּוֹחֶה.

הַתְּמִסָּה הֵמֵסָּה אֶת הַצֶּבַע שֶׁלּוֹ, וְגַם אֶת הַצֶּבַע הַוְּרַדְרַד שָׁקוּף שֶׁל שׁוֹלֵי הַפְּנִינִים הַמְמֻלָּחִים…

הַנִּמְשָׁל: תַּחַת מַעֲשֵׂה הַשְּׁגָגָה נִמְצָא לֵב שָׁבוּר מִן הַחֵטְא, וְתַחְתָּיו נִמְצֵאת שִׁכְבָה דַקָּה שֶׁל חִסָּרוֹן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כִּי אִם הָיָה חָרֵד וְזָהִיר כָּל כָּךְ - לֹא הָיָה נִכְשָׁל.

יָבִיא, אֵפוֹא, קָרְבַּן חַטָּאת, לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם שֶׁבְּנַפְשׁוֹ.

מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.