איה קרמרמן בטור עמוס תובנות: אין כמוני ואין כמוך

אין כמוני יקרה בכל העולם. פשוט אין. אחת כמוני ברא השם. ואני חשובה. מאוד.

אני יקרה, כי בת אני לאמי שתחיה, בתה הקטנה. ואמי יודעת שבכל בוקר בתשע בדרך לגן עם הקטנות, אתקשר אליה. לא תמיד יש לה זמן בשבילי, אבל היא תמיד תענה ולפעמים תגיד שאין לה זמן. וכשאנתק את השיחה אומר לה' תודה על שהיא אמא שלי, ואמשיך לומר תודה על הנס שעשה לי השנה שהיא בריאה ושלמה, ושגם כשאני בגיל 40 אמא עדיין דואגת לי. ותפילותיי עליה הן שלי בלבד. שתהיה בריאה עד מאה ועשרים. ששתינו נזכה שהיא תעמוד לצדי בכל הבר-מצוות, השמחות והחתונות של הילדים שלי. אני לא מסוגלת לתאר את חיי בלעדיה, ואני מתחננת לה' שישאיר אותה הכי קרוב אליי שיש, וייתן לי אורך שנים טובות איתה.

אני יקרה, כי אני אשתו של בעלי. והשם טרח, סובב את המציאות לכבודנו, כדי להפגיש בינינו במקומות הכי סוערים בתל אביב. באמצע הרעש ראינו זה את זה, ודבק איש באשתו. כי בת קול יצאה לכבודנו והפכה את הסוער לשקט. ובעלי סומך עליי שאקום ללמוד איתו בבוקר, ובלילה שנשבח את ה' על כל הניסים שעשה לנו ב‑22 השנים האחרונות.

וכשהוא בעבודה הוא משחרר את הדאגות מלבו, כי אני דואגת למבצר שלו. והלב שלו אצלי. למשמרת. ואני מטפלת בו כמו באתרוג מהודר, מניחה אותו לצד לבי. לא מאמינה כמה זכיתי. ותפילותיי עליו יכולות לצאת רק מהפה שלי. כי אני היחידה שמכירה את הנשימות שלו לפני שהוא נרדם, ואת הפנים שמנסות להסתיר שמשהו לא בסדר. ואני מתפללת שיהיה מאושר ובריא, שייהנה מהלימוד שלו, שידבק, שיתחזק וייטע שורשי עולם בדרכו של אבינו שבשמיים. שירצה רק אותי ויביט רק עליי. שיאהב אותי גם כשאראה שונה מאותה ילדה בת 18 שפגש לראשונה. שתמיד נאמר בכוונת הלב - אני לדודי ודודי לי.

אני יקרה, כי אני האמא היחידה לחמשת ילדיי

אני יקרה, כי אני האמא היחידה לחמשת ילדיי. אהבתי כל אחד מהם מהרגע שראיתי שני פסים בבדיקה. אני זוכרת איך הרגשתי כל אחד מהם בבטן, וכל רגע מכל לידה. הלב שלי מכיל את כל התנועות והריקודים במסיבות חנוכה או ימי ההולדת והסיום בגנים. את התחפושות שתפרנו יחד. את הלילות נטולי השינה. רק אני יודעת מה כל אחד אוהב בסנדוויץ' ואיזה ירק כיף לו לנשנש בהפסקות. רק אני יודעת איזו מילה תנחם את מי מהם, ואם הוא אוהב דיגי בגב או שהעור שלו רגיש מדי.

ורק בפי יש את התפילות של ילדיי. תחינות אם שמסוגלות לסובב עולם. והפה מתפלל על כל אחד ואחת מהם. שיצליחו ויאהבו את הלימודים, שיהיו להם חברים שירימו אותם מעלה מעלה. שהזיווגים שלהם יגיעו ללא עיכוב, ושכולם ילכו לחופה קדושים, מאושרים ומאוהבים. הלב שלי מבקש שתהיה להם זוגיות יפה, ושהנשים והבעלים שלהם יאהבו אותם כמו שאני אוהבת את אבא שלהם. אני מודה בבוקר על שיש לי הזכות להיות האמא שלהם, ומתחננת ממקום בלב ששייך רק לאמא אחת בעולם.

אני יקרה כי אני הבת של השם יתברך, והוא ברא רק אותי, עם התפילות והמצוות שלי. והעולם היה חסר בלעדיי ויהי חסר אחריי. כי רק אני יכולה למלא את התפקיד שבשבילו נבראתי. והתפילות שלי, אין פה אחר שמוציא אותן. אם זה כשאני מתפללת על עצמי, על משפחתי, על חברותיי, על העם שלי, ואם זה כשאני צורחת בדומייה שיבוא גואל ישראל במהרה ממש. הגעגוע שלי לראות פני בוראי, והכמיהה שלי לעלות לבית המקדש, שלי היא, יחידה במינה, מדויקת, כי השם שם את כל אלו בפי, במיוחד לכבודי.

אני יקרה בדיוק כמוך, ועל כן אעשה את שאני אוהבת שיעשו לי

כן, אני יקרה. בדיוק כמוך, אמא שלי, שכל מי שאפגוש יספר לי על טוב הלב והנדיבות הנדירים שלך.

כן, אני יקרה. בדיוק כמוך בעלי, שלומד שעות אפילו שלא הצליח לשבת בכיתה דקה. שעובד על המידות שלו גם ברגעים קשים בעבודה או בבית.

כן, אני יקרה. כמוך, ילד שלי. שגם ברגעי משבר, מראה לי את נדיבות הלב שלך, ומזכיר לי את הקסם שאתה. את הפלא שאתה מסוגל להיות כשתהיה גדול.

כן, אני יקרה. בדיוק כמוך, רעי. חברתי. כל אחד מכם הוא עולם שלם של אהבה, שמחה, חששות, תקוות ותפילות. בדיוק כמוני. ולכן כשאראה אותך בסערה על הכביש, או כשתבקשו להשתחל בטור, כשאראה אותך עושה דבר שלא לרוחי, או כשארגיש את חוסר הסבלנות הנוטף ממך, אזכור שאחד יחיד ומיוחד כמוך ברא השם. אעשה את שאני אוהבת שיעשו לי, ואשפוט לכף זכות. הריני מקבלת על עצמי מצוות ואהבת לרעך כמוך.

עוגת לחם קופים

כיאה למסורת המתכונים לכבוד ל"ג בעומר, מצאתי את המתכון הזה. הוא נפוץ בארצות הברית, ולכן הוא מוגזם על גבול המושחת, כמו שאוכל אמריקני יודע להיות. אם תקנו תבנית חד פעמית של קאפ-קייקס, תוכלו לחלק את עיגולי העוגה לתבניות, לעטוף באלומיניום, לאפות בסוף המדורה על הגחלים הלוחשות ולקבל פינוק אמיתי. המתכון המקורי הוא חלבי, אבל אני מכינה אותו פרווה. מי שמכין עם חמאה מומסת, תודיעו, אזמין לכם קוצב לב מראש.

החומרים:

4 כוסות קמח

1 כף שמרים יבשים

¾ כוס סוכר

1 ביצה

2 כפות שמן (או חמאה מומסת)

1 כוס חלב שקדים או פרה

½ כפית מלח

לציפוי:

1 כוס סוכר חום

2 כפות קינמון

100 גרם חמאה מומסת או שמן

אופן ההכנה:

ממיסים בקערת לישה את השמרים עם מעט מים פושרים וכפית סוכר, עד התססה.

מוסיפים את שאר רכיבי הבצק, ולשים היטב עד שמתקבל בצק רך שניתק מדפנות הקערה.

מכסים ומניחים להתפחה עד שהבצק מכפיל את נפחו.

על משטח עבודה מקומח קלות מרדדים את הבצק לשתי רצועות.

חותכים את הרצועות לקוביות, כ‑64 חלקים, שאותן מגלגלים לכדורים.

בקערה שמים את השמן או החמאה לציפוי, ובקערה נוספת את הסוכר והקינמון.

טובלים כל עיגול בשמן ומחכים שנייה ששארית השמן תטפטף חזרה לקערה.

מגלגלים ועוטפים היטב כל כדור בסוכר וקינמון.

מניחים בתבנית קוגלהוף (זו עם החור באמצע) משומנת.

מניחים להתפחה שנייה.

אופים בתנור בחום של 180 מעלות במשך 30 דקות.

חשוב לתת לעוגה להתקרר לחלוטין לפני שהופכים אותה!

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

פורסם בעיתון "בשבע".