הייתי חילונית כשהרב עובדיה נפטר, והרגע הזה שינה את חיי

רגע מיוחד ואפילו עצוב שינה את חיי.

גדלתי בבית חילוני מסורתי. תמיד הכרתי את השם יתברך, אבל זה לא היה משמעותי כ"כ עבורי. יותר העסיק אותי העולם החומרי – הבילויים, החברים, המסיבות. כמו כולם, הייתי עובדת כדי לממן את כל זה. במהלך משמרת שלי בעבודה, פתאום היה מבזק חדשות: הרב הראשי לישראל, הרב עובדיה יוסף, נפטר. לא הכרתי אותו, אולי רק את השם, וזה, בזמנו, גם לא מה שריגש אותי כל כך. אבל ככה השם רצה, וראיתי את כל תהליך הקבורה. ראיתי, ומשהו בתוכי השתנה. משהו שאי אפשר להסביר במילים, מן תחושה שלא ניתנן להסבר. הייתי המומה מכל המוני האנשים שהשתתפו בקבורה. לא הבנתי למה כולם קוראים לרב, כביכול, אבא, אבא של כולם, ובוכים וכאובים כ"כ... היום גם אני בדיוק כמו חלק מהאנשים האלה. למעשה, בשניה שראיתי את זה דיברתי עם בן זוגי (שהיום הוא בעלי, ברוך השם), ואמרתי לו, בלי שום קשר לכלום, שמהשבת הקרובה אנחנו מתחילים לשמור שבת. רק שתבינו את הכוח של הרב הקדוש הזה, הרב עובדיה יוסף. גם במותו הוא מחזיר בתשובה, עם כל הכאב על האבדה העצומה של עם ישראל. מאותו רגע שראיתי את תהליך הקבורה שלו – חיי השתנו, וחזרתי בתשובה עם בן זוגי. היום אנחנו בתהליך התשובה כבר 5 שנים, נשואים עם ילדים, ברוך השם, ומשתדלים בכל כוחותינו לגדל אותם בבית יהודי וכשר, בית עם קדושה וטהרה.

אני מודה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שנתן לי הזדמנות ושלח לי את השליח הצדיק והמיוחד הזה, הרב עובדיה יוסף, לשנות לי ולבעלי את חיינו. זכינו, ואני מאחלת לכל יהודי לנסות ולהרגיש טעימונת מגן עדן, ולשמור את השבת הקדושה שהשם נתן לנו – ולראות מה זה תענוג אמיתי, כי אבא שלנו זאת הדרך הנכונה ביותר, והוא היחיד, האחד והמיוחד. זכינו, פשוט זכינו.

תודה, אבא יקר, שהחזרת אותנו אליך.

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il