פרשת בהר-בחוקותי: הארץ המובטחת – מה ישמור לך עליה?

לפעמים נראה לך שהעזרה הכספית לזולתך באה על חשבונך. האם נכון הדבר?

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'".אומר אני שטעם מצוה זו היא להשריש את ישראל במידת האמונה, והביטחון בה'. כי חשש הקב"ה פן בבואם אל הארץ יתעסקו בעבודת האדמה ויחשבו כי כחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה. ועל ידי מצות השמיטה יאמינו כי כולם אינן רק אריסים בקרקע והקב"ה בעל השדה (כלי יקר).

זה עתה הגעת אל ארץ אבותייך. שנים שהשתוקקת לדרוך על הקרקע האהובה הזו. את מתכופפת, ושפתותיך נושקות לרגבי האדמה הקדושים. כל רצונך עכשיו הוא לטפח את הנחלה שלך. להצמיח בה שתילים ולנטוע בה פרדסים. באפך עולה כבר ריחם המענג של הפרחים היפיפיים שתגדלי כאן. ואכן, בנחישות ובעקביות את מבצעת את רצונותיך בזה אחר זה. הארץ היבשה שקיבלת הופכת את פניה, ומצבע חום צהוב היא נהיית ירוקה ופורחת. ליבך נקשר יותר ויותר אל אמא אדמה, ואת מתחילה לראות בה את מקור הצלחתך. הנה ידיך זורעות בה זרעים, והיא מוציאה מתוכה פירות וירקות צבעוניים וערבים לחיך. או אז מתגלית לפניך מצוות השמיטה, ומבקשת ממך לחדול מהשקעותיך בקרקע, ולהתחיל להצמיח את העולם הרוחני שלך. כעת, את נושאת עיניך לבורא האדמה, ונזכרת שרק ממנו זורמת אלייך הברכה.

1. תשבתי. "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ". אמר שתהיה השביתה הנזכרת לכם לאכלה ותחיו בה כולכם אתה ועבדך והבהמה והחיה שתחיו כולכם מאשר תוציא הארץ מעצמה בשביתתה (הרמב"ן).

דווקא שביתת האדמה על פי צווי אלוקי תגרום לה להוציא מתוכה יבול שיחיה אותך ואת משפחתך. הביטחון שלך בבורא עולם, שהוא נותן השפע אף אם הקרקע לא טופחה על ידי אדם, הוא שיגרום לפרנסתך לשגשג.

2. תבטחי. "וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ". להבטיח שלא יסובב הפלגת שבח הפירות לבא עליהם שודד ובזה נמצאו בטוחים על הארץ ועל פירותיה (אור החיים).

הקדוש ברוך הוא מבטיח שתי הבטחות. שהארץ תהיה ברשותך, וגם לא יקחו ממך שודדים את יבולך. כשאת יודעת שאלוקיך הוא בעל השדה, את יכולה להיות רגועה שהוא שומר עבורך על פרי עמלך.

3. תאמיני. "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתות כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי". לומר שבכל מקום שגלו, שכינה עמהם (בעל הטורים).

ארץ ישראל לא יכולה להימכר לתמיד, כי היא שייכת לבורא. עם ישראל לא מחובר לאדמה, אלא לאלוקיו. בכל מקום שתהיי בו, השכינה עמך, והעובדה הזו מביאה לך רוגע נפשי.

4. תעזרי. "אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים". שיהיה התכלית המכוון ממנו מושג בין כולכם ולכן ראוי שיהיה סדר המדינות בכם באופן שתוכלו כולכם לחיות זה עם זה ותעזרו זה את זה להשלים המכוון (ספורנו).

התכלית בקבלת הארץ היא להכיר באלוקים ולעבוד אותו. על כן ראוי שנעזור זו לזו להתקדם למטרה האמיתית של כולנו. בהיותך מאמינה במי שנותן חיים וכלכלה – את עוזרת לכולם, כי ליבך סמוך ובטוח שאף לא אחד יקח ממך את המגיע לך.

יהי רצון שיצווה ה' את ברכתו לך, והארץ אשר נתן לך האלוקים תתן פריה, תאכלי לשובע ותשבי עליה לבטח.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה