מסרה נפשה למען עם ישראל: המרגלת הישראלית בלבנון הלכה לעולמה

המרגלת הישראלית בלבנון שולמית (שולה) קישיק-כהן הלכה אתמול (ראשון) לעולמה בירושלים כשהיא בת 100.

שולמית נולדה בארגנטינה בשנת 1917 להורים שחינכו את ילדיהם לאהבת ישראל. כשהייתה ילדה עלתה המשפחה ארצה והתמקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים.

כשהיתה בת 16, השיאו אותה הוריה לג'וזף כהן, סוחר יהודי-לבנוני בעל אמצעים שחי בבירות, והיא עברה להתגורר עמו שם. עד מהרה בלטה שולה בפעילותה בחיי הקהילה בלבנון ואף יצרה קשרים עם גורמים בכירים בשלטון.

ערב פרוץ מלחמת העצמאות הגיע לידיה מידע על ההכנות הצבאיות למלחמה בישראל, והיא הרגישה שיש ביכולתה לסייע למאמץ המלחמתי של המדינה שבדרך. היא יצרה קשר עם גורמי המודיעין הצבאי ונעשתה סוכנת מודיעין פעילה.

במהלך השנים בהם נאבקה המדינה הצעירה על קיומה, סיפוקה שולה מידע מודיעיני חשוב וגורלי אודות פעילותיהם הצבאיות של הלבנונים. גם לאחר מלחמת העצמאות והקמת המדינה, העבירה כהן מידע מודיעיני רב מסוריה ומלבנון לישראל.

נוסף לשירותי המודיעין המשמעותיים שסיפקה, היתה שולה דמות מרכזית גם בפעילות למען הברחת יהודים מלבנון וממדינות ערב נוספות לארץ ישראל. היא סייעה ליהודים רבים, בעיקר לילדים ולבני נוער, לעלות ארצה.

בשנת 1961 נתפסה שולה, נאסרה, עונתה קשות ונידונה למוות. לאחר ערעור, הומתק עונשה ונגזרו עליה שבע שנות מאסר. ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים, היא שוחררה בעסקת חילופי שבויים ועלתה עם משפחתה לירושלים.

בנה, יצחק לבנון, שהיה שגריר ישראל במצרים, אמר ל-ynet: "אמי היתה צלולה עד הרגע האחרון בצורה שלא תיאמן. היא נזכרה בדברים מהתקופה הקשה שעברה בבית הסוהר ואחרי שעלתה לארץ חרשה את הארץ כדי להרצות ולהנחיל את המורשת לדור הצעיר. היא הייתה גיבורת ישראל. אני חושב שהתואר שהכי נכון לתת לה זה אישה אמיצה. אמי היתה גיבורה אמיתית. אתה לא רואה זן כזה היום של נתינה מוחלטת, הקרבה מוחלטת, אהבה מוחלטת ופטריוטיזם ללא פשרה. אתה לא מוצא דבר כזה היום. זה נקי וטהור. לא מהול בשום אינטרס אישי. היא פעלה 99 וחצי שנים אך ורק בכיוון הזה".

אתמול (ראשון) לפנות בוקר, כשהיא קרובה לשנתה ה-100, נפטרה שולה בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, כשהיא מותירה אחריה שבעה ילדים, נכדים, נינים ובני נינים. יהי זכרה ברוך.