הרגע ששינה את חיי: פתאום הבנתי שאני צריכה להפסיק לשאול "למה"

איבדתי את אחי האהוב והמיוחד בערב חג הפסח לפני שנתיים. הוא היה בן שבע עשרה, בשיא פריחתו. יום אחד לא הרגיש טוב, וביום למחרת לא קם בבוקר. ככה סתם. בלי הודעה מוקדמת, בלי אפשרות להתכונן נפשית ובלי אפשרות להתפלל, ואפילו בלי להתאבל ולהפנים את האבדן.
מאותו רגע הרגשתי הלם!

לא האמנתי שאלוקים עושה לנו את זה. ההורים שלי, שניהם חוזרים בתשובה, עזבו הכל והתקרבו לאלוקים. המשפחה שלנו עברה טלטלות רבות, וכאילו לא די בהן, אלוקים בחר דווקא את האח שלנו. ועוד בערב פסח, יום שריפת חמץ, ערב ליל הסדר, באמצע ההכנות השמחות והמרגשות לחג. במקום להיכנס לחג בשמחה – נכנסנו באבל…
המחשבה שלי, הזעקה שלי, לא הפסיקה לצרוח. אלוקים! למה????? למה דווקא לנו? למה בכזו פתאומיות? למה???
ניסיתי להגיד לעצמי הרבה דברים: שהשם הוא אב רחמן אוהב, שבטוח אחי הוא נשמה גבוהה, שייסורים מכפרים. אבל זה לא עזר. המשכתי את החיים כל הזמן בזעקה לאלוקים, למה?!

עד שיום אחד, בחסדי השם יתברך, נפלה לי ההכרה שאין לי באמת האפשרות להבין. אם אני באמת רוצה לדעת למה, אני צריכה לעלות לשמים כדי להבין. רק בשמים, ממבט גבוה, אוכל להבין איך אלוקים מנהל את העולם. כאן, מהעיניים המצומצמות שלי, שרואות רק חלק מהפאזל – לא אוכל להבין. אהיה חייבת לעלות לשמים בשביל להבין למה.
ואז הבנתי, שאם אני רוצה להמשיך לחיות – כדאי לי להפסיק לצרוח לאלוקים "למה", להפסיק לשאול את השאלה הזו.

אבא שבשמיים הוא האבא הגדול מעל הכל, שיודע הכל ומבין הכל, והכל מחושבן אצלו עד לפרט הקטן האחרון. לכן אני יכולה לסמוך עליו, שהוא יודע  ומכיר את כל הפאזל, כי הוא ברא אותו, והוא אב רחמן ויודע מה שהוא עושה.
ההכרה הזאת הכניסה לי  לנפש, ללב ולנשמה שלווה וביטחון. פתאום קיבלתי את ההתמודדות הזאת ואת שאר ההתמודדויות בחיים בשלוה רבה יותר, ברוגע ובעיקר בביטחון שאני כאן, הקטנה, לא מבינה ויודעת כלום. אני לא שולטת על העולם. אני מובלת בתוך עולם מופלא, מונהג בידי מלך מלכי המלכים. ההכרה הזאת נתנה לי כוח להמשיך לחיות מתוך שמחה פנימית עמוקה ואמונה תמימה וטהורה.

אז נכון,  עדיין אין לי תשובה למה, אבל אני גם לא רוצה תשובה. אני כאן בעולם של ההסתר. אולי אחרי 120 שנה, שם למעלה, אבין…

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il