"לורד רוטשילד היקר...": תערוכה חדשה מציגה את טיוטת המכתב ששינה את ההיסטוריה

אם אנשי תנועת החרם נגד ישראל היו יכולים לחזור בזמן ולשנות דבר אחד במסלולה של ההיסטוריה, אין ספק מה הם היו בוחרים לעשות. הם היו חוזרים ל-2 בנובמבר 1917, מבקרים במשרדו של שר החוץ הבריטי, לורד בלפור, ומונעים ממנו לשלוח ללורד ליונל רוטשילד את המכתב שנודע בהיסטוריה בשם 'הצהרת בלפור'.

המכתב הקצר הזה לא מעיד על המשא ומתן הארוך שהתנהל מאחורי הקלעים. תערוכה חדשה בארצות הברית, יוזמה משותפת של החברה ההיסטורית היהודית-אמריקאית בניו יורק והמוזיאון להיסטוריה יהודית אמריקאית בפילדלפיה, מציגה מספר טיוטות של המכתב המפורסם. הטיוטות הללו אינן בכתב ידו של לורד בלפור – הן בכתב ידו של ציוני בריטי בשם ליאון סימון. קדמו למכתב, מסבירים אוצרי התערוכה, דיונים ארוכים בין בכירי ההסתדרות הציונית של בריטניה ובין לורד בלפור, וכך נוצרו טיוטות רבות עד שהגיעו לנוסח המוסכם.

הצהרת בלפור היתה רגע חשוב בהיסטוריה של הקמת מדינת ישראל. זו היתה הפעם הראשונה שמעצמה כלשהי הכירה בזכות היהודים להקים מדינה בשטחי ארץ ישראל. את העמדה הזו אימצו בהמשך כל בנות בריתה של בריטניה. על אף שבהמשך, אחרי שבריטניה קיבלה לידיה את המנדט על ארץ ישראל, נעשו ניסיונות לחזור מכוונות הצהרת בלפור, אין ספק שההצהרה העלתה לתודעה העולמית את אפשרות הקמתה של מדינה יהודית.

המכתב ללורד רוטשילד נשלח לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. בריטניה ספגה אבדות קשות במלחמה, וניצלה מתבוסה, בסופו של דבר, רק משום החלטתה של ארצות הברית להיכנס למלחמה. מה בער ללורד בלפור לשלוח דווקא אז ללורד ליונל וולטר רוטשילד, נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, את המכתב הקצר שמודיע לו כי: 'ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתין'?

רק שילוב נדיר של שיקולים יכול היה להוביל להצהרה הזו, אומרים היסטוריונים. ראשית, ראש הממשלה בריטי לויד ג'ורג' ושר החוץ לורד בלפור היו שניהם נוצרים מאמינים בתנ"ך שסברו באמת ובתמים שהיהודים זכאים לחיות בארץ שניתנה לאבותיהם. שנית, לבריטניה היו שיקולים אסטרטגיים שבשלם היה לה עניין במדינה יהודית בשטחי פלשתין: למשל, היא רצתה למנוע את איחודן של סוריה ופלשתין למדינה ערבית חזקה אחת. ושלישית, מאחר שארה"ב נכנסה למלחמה רק באפריל שלפני כן, לבריטניה היה חשוב להבטיח את המשך המחויבות הטוטאלית שלה להבסת הגרמנים ובני בריתם. לורד בלפור סבר בצדק שליהודי ארצות הברית יש כוח פוליטי בלתי מבוטל בארצם, וקיווה שהצהרת בלפור תגרום להם להרגיש מחויבות יתר כלפי בריטניה.

כצפוי, הערבים הגיבו בזעם על ההצהרה והיהודים הגיבו בשמחה – אבל לא כל היהודים. בימים שבהם התנועה הרפורמית האמריקאית עושה כמיטב יכולתה כדי לבחוש בנעשה בישראל ולהנהיג שינויים לרוחה בכל מקום מבתי ספר ועד הכותל המערבי, שווה לבחון את ההצהרה שפרסמה הנהגת התנועה הרפורמית בארה"ב בעקבות הצהרת בלפור: "אין שום צורך בבית לאומי לעם היהודי", כתבו המנהיגים הרפורמים. "היהודים הם בבית בכל מקום... שבו הם תורמים תרבותית, חברתית וכלכלית".