הרגע ששינה את חיי: באמצע החיים, בלי שום סימנים מוקדמים, לקיתי באירוע מוחי קשה

באמצע החיים שלי, תוך כדי מימוש החזון בדרך להגשמה העצמית שלי, בבוקר בהיר אחד, בלי שום סימנים מוקדמים, זה קרה לי – לקיתי באירוע מוחי. הרופאים הגדירו אותו כקשה ביותר.
זכרוני לטווח הקצר אבד. איבדתי את התחושות בחלק גופי הימני – לא יכולתי ללכת על הרגליים בכלל, ביד ימין לא יכולתי לעשות שום פעולה פשוטה. היכולות הוורבאליות שלי אבדו לגמרי.
בדרך כלל, חולים ו/או בני משפחותיהם, אשר עברו אירועים בריאותיים כלשהם, ובכלל זה אירוע מוחי, שואלים את עצמם:
למה זה קרה לנו? למה זה קרה לי? למה עכשיו?
אני לא שאלתי את השאלות הללו.

אני יודע למה זה קרה לי.

בדרך כלל, כשאנחנו נכשלים, זה קורה לנו כאשר אנו לא עושים שימוש נכון בערכים שלנו.

אני מודה, בחיי היו לי לא מעט כישלונות. זה קרה כאשר לא עשיתי שימוש בערכים שלי. במקרים רבים למדתי מכל כישלון.

לצערי, ככל שזה נגע לבריאותי – זלזלתי. חטאתי בהתנשאות וביוהרה, ואמרתי לעצמי – לי זה לא יקרה! לא הקפדתי לעשות שימוש בערך העליון שנדרש ממני – ערך הענווה.

בעקבות האירוע המוחי שבו לקיתי, זיהיתי את ההזדמנות, והפכתי את הקושי ליתרון.

מבחינתי, זאת הייתה נקודת מפנה ותהליך מכונן בחיי.

מיד עשיתי שני שינויים בהתנהלות שלי:
האחד – הפכתי את ערך הענווה לדומיננטי בחיי.
השני – שיניתי את סדר המטרות שלי, והצבתי את נושא הבריאות שלי במקום הראשון.

בכל שנות חיי, ההצלחות שלי התאפשרו בזכות האמונה שלי בבורא עולם, ובזכות האמונה שלי בעצמי וביכולותי. יחד עם זה, כמאמן אישי אשר עבר אימון אישי מלא, אני יודע לעשות שימוש בערכים ובעקרונות הפעולה שלי, ובאמצעותם ידעתי להגיע לתוצאות מעולות ולהצלחות.

לאחר האירוע הקשה שעברתי, נדרש ממני אתגר מסוג אחר. אך הפעם, רציתי יותר מתמיד להצליח.
זה היה הקרב הקשה ביותר בכל ימי חיי.
רציתי להצליח בקרב על החיים שלי.
הייתי נחוש להצליח.
רציתי לחיות.
ובחרתי בחיים.

בניתי מודל שיטתי, ופיתחתי כלים יצירתיים אשר סייעו לי רבות בתהליך המהיר לשיקום. בתוך כשלושה חודשים מאז האירוע המוחי שבו לקיתי, הגעתי לתוצאות מעולות.חזרתי לכתוב ביד ימין, חזרתי לבשל כפי שאהבתי תמיד, התחלתי ללכת על הליכון ולרכוב על אופניים כשעתיים ביום, ואני שוחה בכל יום כחצי שעה. יחד עם זה, שיפרתי את יכולות הדיבור שלי.
שבתי לעבודה בחצי משרה לאחר כארבעה חודשים. זמן קצר לאחר מכן, חזרתי לנהוג ברכב.

תודה לה', חזרתי מהר לשגרת החיים.

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il