ידידיה מאיר
המחיר הכבד ששילמנו על ירושלים: הרצי יישאר לנצח בן 23
כ"ח איר תשכ"ז. מצד אחד, העם כולו שמח על הניצחון המזהיר ועל שחרור חבלי המולדת. מצד שני, בתוך הבית פנימה, האבל על נפילתו של הרצי היה כבד
- ידידיה מאיר
- פורסם כ"ח אייר התשע"ז |עודכן
את הסיפור הבא לא קראתי בשום ספר, אלא שמעתי במו אוזניי. הרצי הלוי הוא אלוף בצה"ל, אשר מכהן היום כראש אמ"ן ומוזכר תדיר בין המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל בעתיד. הוא קרוי על שם דודו, הרצי (הרצל) הלוי, שנפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
היום, כ"ח באייר הוא יום הזיכרון שלו.
אותו הרצי הי"ד היה בנם של חיים שלום וצילה הלוי. צילה היא בתו של הרב דב קוק, אחיו של הרב קוק הגדול, הראי"ה.
באזכרה משפחתית שנערכה לאחרונה להרצי, דיבר בן דודו, עו"ד רמי קוק (אגב, שמו המלא הוא אברהם יצחק הכהן קוק, על שם דודו הגדול. אם היו קוראים לי ככה, לא הייתי מסכים שיכנו אותי באף קיצור או שם חיבה!). הוא סיפר על הצעיר המקסים והמוכשר שהותיר אחריו אישה הרה, ועל התחושה במשפחה בימים שאחרי שחרור ירושלים. מצד אחד, העם כולו שמח על הניצחון המזהיר ועל שחרור חבלי המולדת. מצד שני, בתוך הבית פנימה, האבל על נפילתו של הרצי היה כבד.
"בחוץ הייתה שמחה אדירה, משפטים כמו 'הר הבית בידינו' או 'אני לא מאמין אבל אני נוגע באבני הכותל המערבי', ואצלנו – אני זוכר את צילה, אמו, יושבת עם עיתון ביד, בשפתיים רועדות, חשוקות, מנסה למנוע מהבכי לפרוץ החוצה, ואומרת: 'זאת הייתה מלחמה צודקת, זה היה כדאי, אבל מי ששילם את המחיר, אוי, מי ששילם את המחיר...'. ואז השפתיים שלה לא עמדו יותר בלחץ.
(צילום: shutterstock)
כולם בחוץ היו באופוריה, הוסיפו בית ל'ירושלים של זהב', ואצלנו במשפחת קוק ישבו שבעה. אני זוכר את חיים, אביו של הרצי, מקפל לאט לאט את התפילין שלו אחרי תפילת שחרית, ונותן לי ביד רועדת גלויה. הכרתי מיד את כתב היד של הרצי. הרצי הביע בשורות קצרות דאגה לבני המשפחה, והגלויה נחתמה במילים: 'להתראות בקרוב'. חיים היה חוזר על המילים האלה: להתראות בקרוב. להתראות בקרוב... היה יגון כבד בבית. אנשים באו והלכו ולא מצאו מילים.
"באחד הימים נכנס לתוך הסלון ידיד המשפחה, ר' אריה לוין. גם האיש שהיה פה מפיק מרגליות ישב בשקט, בצד. כשהוא קם ללכת, הוא רכן אל חיים. אני זוכר שהוא כאילו דיבר אל שניהם, אל המרווח שבין חיים לצילה, ואמר בלחישה: 'המקום ינחם אתכם'. כשגמר, הוא נפנה לצאת, אבל אז הוא חזר, החזיק את הפנים של חיים בשתי ידיו ואמר לו: בדרך כלל כשאומרים 'המקום ינחם אתכם' מתכוונים לקדוש ברוך הוא, שימציא נחמה. אבל כאן – הרצי נהרג בקרב על ירושלים. אז המקום ינחם אתכם. ירושלים תנחם אתכם".
רמי לקח נשימה, וסיים: "המילים האלה נתנו לנו כוח אז, ונותנות כוח כל שנה בכ"ח באייר, בהר הרצל, שם הרצי נשאר לנצח בן 23. יהי רצון שהמקום ייתן לנו כוח להמשיך ולזכור, אמן".
לתגובות: yedidyam@netvision.net.il
הטור התפרסם בעיתון 'בשבע'.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>