הרגע ששינה את חיי: "ה’, אני מרגישה ריקנות. תשלח לי שיעור תורה!"

כשהייתי קטנה, משפחתי חזרה בתשובה. אותי הכניסו למסגרת חרדית.

בהתחלה לא היה אכפת לי. אבל ככל שגדלתי הרגשתי שזה לא בשבילי. הרגשתי שזה חונק. לא הבנתי למה צריך לגרוב גרביים וללבוש ארוך כשחם בחוץ , למה אסור לדבר עם בנים אם זה כיף לי, למה אסור להתאפר בשבת אם זה יפה ?

לא הסבירו לי למה. פשוט אמרו שככה צריך, ואני, באופי שלי, מרדנית מאד. פשוט הלכתי לקצה הכי קיצוני בצד השני. עברתי בית ספר, ופרקתי עול בכל התחומים. התחלתי ללכת עם מכנסיים – זה היה החלום שלי. חיכיתי לתחושות האושר והסיפוק – אבל הן לא הגיעו, ולא הבנתי למה. הרי הנה, מימשתי את החלום לא להיות "כבולה" בחוקי התורה!

אבל לא וויתרתי. חיפשתי את עצמי בעולם המשחק. נרשמתי לחוג תיאטרון, ועבדנו על מחזה. הופעתי מול קהל. לכאורה, הייתי אמורה להיות שמחה, אבל ההפך הוא הנכון ...

יום אחד, לאחר שנתיים וחצי של נסיגה לאחור, זה קרה. ערב אחד הייתי אמורה לצאת לקניון עם חברות, אבל כבר לא יכולתי לסבול את תחושת הריקנות. פשוט ישבתי על המיטה, וקול בתוכי צעק לבורא עולם, ואמר: "השם, אני מרגישה ריקנות. בבקשה תשלח לי שיעור תורה!". מיד לאחר מכן לא הבנתי מה קרה לי פתאום, ופשוט קמתי ויצאתי עם חברותי. ומסתבר שתפילתי התקבלה... הייתי באחת החנויות, ופתאום נכנסה אישה מלאת חן, צנועה ויפה, עם כיסוי ראש וחצאית ארוכה. היא התחילה איכשהו לדבר עם חברותי, וכשהתקרבתי שמעתי אותה אומרת להן: "את ממש מוכרת לי, אולי היית אצלי בשיעור?". מיד נכנסתי לשיחה, ושאלתי אותה איזה שיעור. היא אמרה שיש לה מדרשה בעיר, ופעמיים בשבוע יש שם שיעורי תורה. בשנייה אחת עלו לי דמעות לעיניים. לא האמנתי שמישהו שמע את תפילתי. באותו יום החלפנו מספרים, והתחלתי להגיע לשיעורים. מאז – הכל היסטוריה. הבנתי מה זו תורה, מה זה ה', בשביל מה נבראתי .

ברוך השם, חזרתי בתשובה שלימה בדרך נכונה. עברתי לבית ספר חרדי, החלפתי לפלאפון כשר – וכל זה בזכות הרגע הזה, שביקשתי מה' ישועה.

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il