לאחר שהגיע השפע הגדול לבית, החליטה האישה ללכת לחתונה

אֲנִי ה' (שמות ו', ב'), נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לְפָנַי (רש"י).

מעשה מיוחד ומרגש, אירע בבחור מוכשר ובעל מדות, שהיה מעוכב שידוך זמן רב. הבחור כבר הגיע לגיל 28, ועדיין לא זכה למצוא את זיווגו. כל החברים מסביב כבר מצאו את ה'אבידה', וזכו להקים את ביתם, ואף לראות צאצאים, ואילו הוא נותר לבד ואינו מצליח למצוא את בת זוגו.

כשאחיו הצעיר הגיע לפרקו, אמר לו האח המבוגר, "אני דורש ממך, שלא תחשוש כלל מ'לעקוף' אותי. איני מוכן בשום אופן שתתעכב ולו לזמן מועט בגללי... ואבַרך אותך בלב שלם, שתזכה לבנות במהרה את ביתך". ואכן, בחלוף זמן קצר זה קרה - האח הצעיר בא בברית האירוסין.

במשך כל תקופת האירוסין, ליווה את אחיו הצעיר בכל פרטי הפרטים הקשורים לנישואין, ללא הענקת דריסת רגל למידות הקנאה, התחרות, ושאר מידות רעות שמכלות את האדם בעודו חי.

חולפת עוד שנה, ועוד שנה, ומיודענו כבר בגיל 30. השידוך לא נראה באופק, וליבו היה שבור מתמיד.

באחד הימים, החליט להתקשר אל אחיו הצעיר, משום שכבר כמה שבועות לא שוחח עמו. כבר בתחילת השיחה, כששאל לשלום אחיו הצעיר, הלה השיב, כשאנחת צער נשמעת בקולו: "ה' יעזור, ה' יעזור".

לאח המבוגר, לא היה קשה להבחין שמשהו קורה אצל אחיו. ניסה לברר מה עובר עליו, ולאחר שהרבה להפציר בו שיספר לו את האמת, האח הצעיר סיפר: "נקלענו למצב כלכלי לא פשוט. מחר ערב שבת, והבית ריק לגמרי. אין לנו שום אפשרות לרכוש צרכי שבת...".

האח המבוגר שומע את הדברים וליבו נחמץ. הוא מיהר להיפרד מאחיו לשלום, ושׂם פעמיו, מבני ברק, לעבר עירו הדרומית של האח, לא לפני שלקח עמו כמה אלפי שקלים שנטל מחסכונותיו (שלא היו רבים כלל).

כשהגיע לעיר, נכנס לסופר-מרקט מקומי, ומילא כמה עגלות בכל המוצרים הנצרכים, פירות וירקות, לחם ושתייה, בשר ודגים, מוצרי חלב, מצרכי בישול, חומרי ניקיון וכו'. דמי הרכישה הסתכמו בסכום של 3000 שקלים, ועכשיו האח ממהר לנסוע לדירת אחיו הצעיר.

דפק אפוא בדלת הבית, ומה רבה היתה הפתעתם של בני הזוג, כאשר ראו בפתח ביתם את כל השקיות הרבות, המלאות בכל מכל כל, בכמות כזו שתספיק להם לזמן ממושך.

האח הצעיר ניסה לסרב לקבל את המתנה הגדולה, אך אחיו המבוגר חיבקו, בירכו לשלום, ועזב במהירות את המקום, לא לפני שתחב ליד אחיו מעטפה שהונחו בה 2,000 שקלים.

והסיפור עדיין לא נגמר.

הנה באותו ערב ממש, הוזמנה אשת האח הצעיר לחתונתה של אחת מחברותיה, אך מפאת מצב רוחה הירוד, לאור המצב העגום בבית הריקם, אמרה לבעלה בתחילת הערב, שלא תלך לחתונה. אבל עתה, לאחר שהבית התמלא בכל טוב, הדבר השפיע גם על מצב רוחה של בעלת הבית, וכעת היא מחליטה לצאת אל החתונה... (ויעויין במבואר בבבא מציעא נ"ט., שיש קשר בין חסרון תבואה ומחיה בבית, למצב רוחה של בעלת הבית).

מיהרה אפוא האשה לאולם השמחות, ובסיעתא דשמיא הצליחה להגיע לחופה. והנה היא מבחינה, בבחורה שעומדת לצידה, שפיה אינו פוסק מתפילה ובקשה, ומעיניה זולגות דמעות כמים...

החופה הסתיימה, והאשה מחליטה לפנות אל אותה בחורה, "עמדתי לצידך וראיתי שענייך לא פסקו מלבכות, אשמח אם תספרי לי את אשר על ליבך, ואולי אוכל לעזור או להצטרף לתפילותייך...".

"אני מעוכבת שידוך כבר זמן רב", סיפרה הבחורה, "פשוט התחננתי בעת הרצון של החופה אל הבורא, וביקשתי שיעזור לי למצוא בעל טוב ולבנות בית של תורה".

לאחר בירור קצר אודות פרטיה של הבחורה, אמרה לה האשה: "יש לי הצעה מעולה בשבילך, בחור טהור לב, מתוקן במידותיו, ממש כליל המעלות!". המדובר היה, כמובן, בגיסה מעוכב השידוך!

ובכן, השידוך יצא אל הפועל, ותוך זמן קצר נגמר בכי-טוב... 

התברר אפוא, שמעשה החסד המופלא של האח, הוא שגרם לגיסתו ללכת לחתונה, ושם, למצוא עבורו בחורה מיוחדת, שבאותם רגעים שפכה נפשה מתוך שברון-לב לפני בוראה, והבורא יתברך שמע את תחנוניה, וראה את מסירותו של הבחור לעשיית צדקה, ועוד באותו הערב, הצמיח את ישועתם של השניים ובניית ביתם הנאמן!

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.