הלכות חג השבועות

א. יום חג השבועות הוא יום מתן תורה, ועיקר ההלכות והמנהגים סביב יום זה, הם בענייני לימוד התורה.

ב. נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות. זכר למה שאמרו חז"ל "כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים, שנאמר "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר". וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות של פירות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל שביום חג השבועות נידונים על פירות האילן.

ג. מה שיש נוהגים בחג שבועות לחלק בשמים אחר שהצבור התחיל ברוך שאמר, אינו מנהג טוב, משום שבשעת התפילה אסור להתעסק בשום דבר המסיח את הדעת.

ד. נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש בחג השבועות, מס' טעמים לדבר:

1) רמז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך".

2) מיד לאחר מתן תורה, היו צריכים הכנה רבה בכדי לאכול בשר כגון שחיטה כשירה, ניקור החלב וגיד הנשה, ובישול בכלים כשרים. המאכלים הזמינים היו מאכלי חלב בלבד. 

3) כתוב במדרש שכשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל קטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקדוש ברוך הוא - זוכרים אתם כאשר באתם אצל אברהם אבינו ואכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ואילו בני ישראל אפילו תינוקים אינם אוכלים בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה.

ה. (גם בחג השבועות)  חובה להמתין בין אכילת בשר לחלב 6 שעות.

ו. מעיקר הדין מצוות שמחת החג לאכול ביום טוב בשר בהמה שאין שמחה אלא בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצוות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג (בגבול הטעם הטוב).

ז. מצווה לשמח את הנשים לכבוד החג, ולכן יקנה לאשתו ובנותיו הגדולות בגדים ותכשיטים נאים. ולילדים הקטנים יקנה קליות ואגוזים מגדנות וממתקים (דברים שמשמחים אותם ע"פ דעתם).

ח. משום חשיבותו של יום חג השבועות שבו קיבלנו את התורה, ובו נהיינו לעם סגולה, נפסק להלכה לא להתענות ביום זה, אפילו תענית חלום.

ט. אסור להתענות ולהספיד ביום אסרו חג של שבועות (יום למחרת החג).

י. בזמן שבית המקדש היה קיים היו יכולים להביא קרבן חגיגה עד שבוע ימים אחר חג השבועות. ולכן מנהג הספרדים לא לומר תחנון ונפילת אפים, מראש חודש סיון עד י"ב בחודש , בי"ג חוזרים לומר.

יא. חשיבות רבה ומעלה גדולה לעסוק בתורה ביום החג, ולא להעביר את היום כולו  בשינה ומנוחה.

יב. ראוי ורצוי לקרוא ביום חג השבועות בספר התהלים, כי פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות.

יג. ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה ביום החג, והוא סימן טוב לכל השנה. אם אינו יודע לבד ישתדל לקרוא או לשמוע שיעור וללמוד דבר חדש שלא ידע.

יד. הנותן ספר תורה לבית הכנסת ביום חג השבועות, הרי הוא כאילו מקריב מנחה חדשה לה' בזמנה. ומותר להוציאו מרשות היחיד שלו, להעבירו ברשות הרבים, בשמחה וברוב עם אפילו במקום שאין שם עירוב לרשות הרבים, הואיל ויש בזה צורך מצווה. וטוב שיקראו בו בבית הכנסת לפחות פסוק אחד, כדי שתהיה ההוצאה לצורך.

הלכות לנוהגים להיות ערים כל הלילה

א. נוהגים להיות ערים כל הלילה בחג השבועות, תיקון על זה שעם ישראל ביום מתן תורה ישנו בבתיהם. מובא בזוהר הקדוש דברים נפלאים על מי שזוכה להיות ניעור כל הלילה ולעסוק בתורה, שזוכה להיות כתוב בספר הזכרונות של הקב"ה, ומעטרים אותו בשבעים כתרים ועוד שבחים נפלאים. אך אם יושב בטל ומדבר דברי שיחה ואינו לומד, אין בזה שום מעלה, ועדיף שילמד מעט וילך לישון, ובמשך היום יעסוק יותר בתורה.

ב. ברכות התורה יש לברך אחרי עלות השחר. השנה עלות השחר בשעה 4.10 לפנות בוקר.

ג. אף על פי שלא הלך לישון בלילה זה, מברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידיים ואשר יצר. אלא אם כן הוצרך לנקביו מברך אשר יצר (אבל לא ברכת על נטילת ידיים).

ד. יתגבר כארי בתפלת שחרית שלא יירדם, כדי שלא יצא שכרו בהפסדו אם יישן בשעת קריאת שמע ותפלה. וכן יזהר בשעת קריאת התורה, שהיא פרשת עשרת הדברות, לבל תחטפנו שינה. וכבר אמרו חז"ל שהקב"ה משתבח בזה שעם ישראל קוראים כל שנה ושנה עשרת הדברות ואומר: "ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה".

ה. יש הנוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות, ואין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדווקא עשרת הדברות מן השמים ולא השאר חס ושלום ומכל שכן במקום שיש שם תלמידי חכמים והינם יושבים בשעת קריאת עשרת הדברות, שיש למחות במי שעומד, משום שנראה כמתגאה בפני תלמידי החכמים.

ו. אם העולה לתורה בפרשת עשרת הדברות הוא אביו או רבו, ועומד לכבודם, יש לעמוד מיד עם עלותם לקרות בתורה, שבכך ניכר הדבר שעמידתו משום כבוד אביו או רבו.

ז. וכן מי שנמצא בבית כנסת שהקהל עומדים בשעת קריאת עשרת הדברות, ואם יישאר לשבת אף על פי שעושה כדין מכל מקום יש חשש שמא יראה כמזלזל בתורה חס ושלום, נראה שיש להורות לו להקדים ולעמוד מתחילת הקריאה של העולה לעשרת הדברות, ובזה אין בעיה מכיוון שכבר הקדים לעמוד בכמה פסוקים קודם עשרת הדברות.

ח. נוהגים לקרוא מגילת רות בחג השבועות, מכמה טעמים:

א) המעשה של רות ובועז היה בימי קציר חיטים וקציר שעורים, שזה בזמן זה של חג השבועות.

ב) משום שביום זה נולד ונפטר דוד המלך, ולכן אנו קוראים מגילת רות, כדי להודיע את ייחוסו של דוד המלך.

ג) בביאור הגר"א נתן טעם שכשם שאבותינו נתגיירו במילה וטבילה בעת קבלת התורה, כך רות נתגיירה כהלכה.

ומנהג הספרדים לקוראה בלילה בעת הלימוד, ויש נוהגים לקוראה גם קודם ערבית של צאת החג. ומנהג האשכנזים לקוראה בבוקר בעת קריאת התורה, ומברכים "על מקרא מגילה". ולכן שליח צבור ספרדי העובר לפני התיבה במניין אשכנזי, אינו רשאי לברך "על מקרא מגילה" כמנהגם, אלא אחד מהקהל יברך והוא יקרא.