מתחברות: המהפכה השקטה של הידברות

קרוב ל-30,000 נשים – זהו המספר המופיע ברישום הממוחשב של מחלקת 'מתחברות' של הידברות, המחלקה האחראית על הפצת תורת 'טהרת המשפחה' בישראל. כל 30,000 הנשים הללו זכו לקיים את מצוות טהרת המשפחה בזכות המחלקה. מתוך מספר זה, קרוב ל-8,000 נשים עשו שינוי של ממש, מקיימות בקביעות את המצווה, שומרות על קשר עם המחלקה, והיד עוד נטויה, ברוך ה'.

ל'מתחברות' אתר ייחודי, המתחדש באופן קבוע, דף פייסבוק המתרענן בקביעות, וווטסאפ ייחודי ובלעדי, בו מעלים מידי יומיים סרטונים, ומאמרים בנושאי טהרה, שלום בית, חינוך ילדים ועוד.

ל'מתחברות', בשונה ממרכזי טהרה אחרים, יש את הפלטפורמה האדירה של הידברות, שיכולה לתת מענה לכל בעיה שעלולה לצוץ, בין אם היא קשורה לטהרה ובין אם לא. בעיות בשלום בית מפנים למחלקת "שלום בית", מניעת הפלות מפנים למחלקת "אמ"א", ובעיות משפטיות של בנות צעירות מפנים למחלקה המשפטית של הידברות.

ישנם רבניות ורבנים, המבינים בכל העניינים ההלכתיים כמובן, אך לא פחות מכך גם בקיאים בכל העניינים הרפואיים לפרטי פרטים. בנוסף, לרבניות המחלקה המסורות, המדברות עם הנשים, ישנם גם רבנים, המדברים עם הבעלים.

הפניות לא נגמרות מכל מקום בעולם, כפשוטו.

מפתח-תקווה, ירושלים, בת-ים, אילת, ואפילו... איראן, שם ביקש הרב המקומי לשלוח אליו קבצים, שיוכל לתרגמם עבור יהודים המתגוררים במקום, מאחורי המסך האיראני. הפניות הרבות ביותר מגיעות מארה"ב, אך גם מכל מקום בעולם: איטליה, אוסטרליה, שוויץ, אתיופיה, רוסיה ועוד. במחלקה רבנים ורבניות, היודעים לענות בכ-11 שפות!

השאלות לא נגמרות. בדרך כלל, זה מתחיל בטהרה, אבל ממשיך הלאה... אחרי טהרה מבקשים מזוזה, אחרי כן תפילין, בית ספר תורני לילדים, ועוד.

רואים ניסים, ממש עין בעין. הרבניות מוסרות נפש, ורואות ישועות, ואת יד ה' הגלויה על כל צעד ושעל. הן אצלן באופן אישי, והן אצל הנשים, שגם הן מוסרות נפשן לקיים את המצווה.

המילים של מרן הרב עובדיה חקוקות בראשן על כל צעד ושעל: "כשאישה מקיימת את מצוות הטהרה, מלווים אותה גדודים של מלאכים. היא מסוגלת ברגעים אלו לפתוח שערי שמיים ולשנות את הטבע. הכל פתוח לפניה, היא צריכה רק לבקש".

אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים.

טריקות דלת, כלבים ומסירות נפש

הכל החל לפני למעלה מ-20 שנה. קולות רבים בעולם התורני קראו להקים מערך הסברה הנוגע למצוות טהרת המשפחה, בעקבות הבורות הגדולה שהייתה אז סביב המצווה הכל כך חשובה. מתוך כך, הוחלט על גיוס מתנדבות, שהוסעו בטנדרים לכל רחבי הארץ, לאזורים חילוניים ברובם, והיו דופקות על דלתות בתים מזדמנים, במטרה לשוחח עם נשים פנים אל פנים, ולהסביר להן בדרכי נועם את מהות המצווה. במהלך הייתה מסירות נפש גמורה. לא מעט פעמים נאלצו הפעילות להתמודד עם מכשולים שונים, בדמות קבלת פנים עויינת, טריקת דלת בפרצוף, שימוש בכינויי גנאי למיניהם, ואף כלבים בלתי ידידותיים שחיכו להן בכניסה לבתים מסויימים. אך, במקרים רבים אחרים, הפעילות הצליחה מאד, והניבה פירות לתפארת.

לפני מספר שנים, האדמו"ר מלינסק שליט"א, שהיה מסתובב מעיירה לעיירה ומבית לבית, היה מדבר עם גברים על תפילין, ומנשים היה לוקח מספרי טלפון, אותם היה מעביר לגב' חג'בי, אישה צדיקה שישבה לבדה במשרד בב"ב, ויצרה קשר עם נשים במטרה לעודד אותן לקיים את מצוות טהרת המשפחה. אך, הדבר כמובן לא הספיק. העם בשדות היה צמא לדבר ה', ושליח האדמו"ר פנה למספר ארגונים בירושלים לסייע בהדרכה טלפונית.

יו"ר ההנהלה, הרב אייזיק פריד, יחד עם הרב ישעיהו וינד שליט"א, המנהל הרוחני של הידברות, נכנסו לתמונה, וממחשבה למעשה - הקימו בצורה רשמית את הארגון למען טהרת המשפחה. בתחילה נקרא בשם 'טהרת חנה', ולפני מספר שנים שונה שמו ל'מתחברות', שצלילו נשמע יותר נעים, עדכני, ובגובה העיניים. המטרה המוצהרת של הארגון היא לקשר בין העולם החילוני לבין נושא טהרת המשפחה. אחד הצעדים הראשונים בארגון היו להפוך אותו לטלפוני בלבד. בין היתר, במטרה לצמצם את המפגש פנים אל פנים, שבמקרים רבים יוצר התנגדות נוכח המראה החרדי של הפעילות. 

הרב וינד חיפש מנהלת שתרים את הפרוייקט. התברר שהדבר אינו פשוט, משום שרבות חששו לקחת על עצמן תפקיד אחראי שכזה. מה גם, שעדיין לא הייתה דרך סלולה לצורת העבודה הנדרשת. היה צורך להקים את הכל מאפס.

ואז, עלה שמה של הרבנית אסתר אייזנברג. הרבנית, אישה מיוחדת, חזקה ורבת פעלים, מטפלת רגשית, ובעברה הדריכה כלות ואף ניהלה בית ספר לבנות, נראתה לרב וינד הדמות המתאימה להרמת הפרוייקט, והוא פנה אליה בהצעה. למרות שהמחשבה הראשונית של הרבנית הייתה לסרב להצעה, מפאת לוח הזמנים הצפוף, היא הבינה את הצורך הדחוף בעניין, וההזדמנות הנדירה לקחת חלק במצווה החשובה. היא החליטה להיענות להצעה בחיוב וקיבלה את ניהול הפרוייקט.

הצעד הראשון בו נקטה אייזנברג, היה ארגון כנס בנושא, אותו פרסמה בעיקר מפה לאוזן וקצת בטלפון. היא חיפשה מתנדבות מתאימות, שיעמדו בקשר טלפוני עם הנשים, וידברו על ליבן לקיים את מצוות טהרת המשפחה. בהגיע ערב הכנס, היא נדהמה מכמות הנשים העצומה שהגיעה, ויותר מכך, מהנכונות מחממת הלב שהביעו לקחת חלק בפרוייקט, אפילו בהתנדבות. "אין לי מילים להסביר את זה", היא אומרת בהתרגשות. "זה רק הלב של הנשים הללו שיוצא, נוכח הידיעה שיש כאלו שעדיין לא זכו לשמור את המצווה הזו. זו הנשמה שלהן, שכל כך רוצה להציל נשים אחרות, שכל כך רוצה לעזור לאחיות שלהן, שלא יודעות כמה מהותי לשמור את המצווה הזו".

כיום, הצוות הקבוע פועל ממשרדי הידברות בירושלים, ובנוסף, כולל גם עשרות מתנדבות בכל רחבי הארץ, המסייעות בתחומים שונים ומגוונים. המדריכות עוברות הכשרה מקצועית בנושא, ולאחר מכן סטאז', וצמודות למערך הרבנים בכל שאלה הלכתית המתעוררת בנושא לכל אורך הדרך.

מתחברות לכולן

הרבנית אייזנברג, נתחיל מהתחלה: מה הייחוד של מצווה זו, שהופך אותה לכל כך חשובה?

"ביהדות נזכרות ארבע מצוות יסודיות, שכל העובר עליהן עונשו כרת. מדרך הטבע, כל יהודי באשר הוא, יודע ומקיים את שלוש הידועות שבהן: פסח, ברית מילה וצום יום הכיפורים. הרביעית, טהרת המשפחה, לא מספיק ידועה, לכן ביקשו מאיתנו לדבר מאישה אל רעותה דרך הטלפון, ולהבהיר את חשיבותה - שאינה נופלת משלוש המצוות הנזכרות. גם אם מישהי אומרת 'אבל אני לא דתיה!', אנחנו מייד מסבירות לה שאין קשר בכלל. את יהודייה? את מלה את הבנים שלך? משתדלת לא לאכול חמץ בפסח? על אותו משקל זה הדבר הכי בסיסי בעולם לשמור טהרת המשפחה. שימי לב שזו טהרת המשפחה, כי היא מביאה טהרה לכל הבית, ולא רק לאישה עצמה".

איך בכלל מגיעות אליכן נשים?

"בעבר, היו לנו פעילות שהסתובבו במקומות שונים, לדוגמא בקבר הרשב"י או בכותל, ויזמו פנייה לנשים בשאלה אם הן מעוניינות לקבל הסבר לגבי מצווה זו. כשהן הביעו הסכמה, לקחנו את הפרטים, ובהמשך יצרנו איתן קשר טלפוני והמשכנו את התהליך. כיום, ברוב המקרים, נשים כבר פונות אלינו, ומבקשות לשמוע על המצווה קצת יותר לעומק. מיעוטן מחפשות אותנו בספר טלפונים, אבל רוב הפרסום הוא דרך המדיה ובכנסי הידברות.

"מגיעות פניות גם מהמחלקות השונות בהידברות, כמו מתחזקים בתחילת הדרך, מחלקת 'שלום בית', ודתיים המבקשים שננסה לדבר עם קרובה מסויימת שלהם בצורה אנונימית. השלב הבא הוא קישור בין האשה המדוברת למדריכת כלות, שהוכשרה באופן יסודי ומיוחד לעניין, אשר תסביר לה את הדברים באופן נעים ונינוח, ותתן לה כוח לעשות את הצעד. בהמשך, היא מתקשרת אליה בזמנים מסויימים במהלך החודש, לעורר, להזכיר, וגם לשוחח קצת על עניינים של שלום בית. בנוסף, אנו שולחות דיסק הסברה וחוברת בנושא, והפעילות תמיד מצרפות מכתב אישי מתוך הלב, שיחזק את האשה וייתן לה כוח להמשיך לקיים את המצווה".

מהו קהל היעד שלכן? למי אתן פונות הכי הרבה?

"בעיקר לנשים חילוניות נשואות, אבל גם מסורתיות או דתיות. אפילו כאלו שהן כבר מבוגרות, כי גם אישה שלא שמרה כל החיים על טהרת המשפחה, או לא שמרה נכון - גם כמבוגרת יכולה לתקן את מה שלא עשתה עד אותו זמן. אני זוכרת מקרה כזה של סבתא בת 80, שהחלה לשמור טהרה ביחד עם הנכדה שלה, וזה היה ממש מרגש...".

כשאבא מחלק משכורת...

כיצד פותחים שיחה על קיום המצווה? כיצד הפעילות מציגות את עצמן, מבלי לזכות לטריקת טלפון? בכל זאת, אפשר לפרש את זה כהתערבות בוטה בחיי השני, ומדובר בקהל יעד שלעתים מאוד טעון על הדתיים?

"קודם כל, הרבה מהנשים הן כאלו שכבר שוחחו איתן על כך בקצרה, והן מסרו פרטי התקשרות והסכימו שיתקשרו להסביר להן על כך. לכן, ממילא אין התנגדות. אנו גם מציעות להעביר שמות של בני המשפחה לברכה מפי רבנים שונים, והן שמחות בכך. מלבד זאת, אני יכולה לומר, שבסופו של דבר, 80% מהנשים שמתקשרים אליהן מגיבות בהתרגשות, מגלות היענות, ואדרבה, אפילו מוכנות להמשיך לשוחח על הנושא, ולא מתעצבנות או מנתקות את הטלפון.

"אני חושבת שמה שמשאיר אותן על הקו זה פחות מה שהפעילות שלנו אומרות, אלא יותר הצורה שבה הדברים נאמרים, מה שבין המילים. נשים שומעות כמה אהבה מכוונת אליהן, כמה אכפתיות, אמפתיה, רגישות ורצון אמיתי להיטיב איתן, בלי שום תמורה או אינטרס, שהן לא יכולות להישאר אדישות לכך. הן נותנות לזה צ'אנס, ובסופו של דבר מרביתן מסכימות לשתף פעולה ולקבל על עצמן טהרה. הייתה פעם מישהי ששאלה בעקיצה את אחת הפעילות: 'תגידי, משלמים לך על זה שאת כל כך עקבית וחוזרת אליי בהתמדה?'. הפעילה שלנו ענתה: 'כן, אבא שלך משלם לי...'. לקח לאישה החילונית זמן להבין, שהפעילה באמת עושה זאת מכל הלב ובלי שום אינטרס, למרות הקושי והתגובות הלא נעימות שהיא מקבלת לעתים. היה לה קשה להאמין שהיא עושה זאת מתוך אכפתיות ואהבה לעם ישראל, ושהיא מאמינה שה' יתברך ישלם לה שכר על כך.

"היה לנו מקרה מפעים", נזכרת אייזנברג בהתלהבות, "של אישה שהייתה אחרי לידה. עם הילד, נולד גם רצון עז להתחיל לשמור טהרת המשפחה. האישה שיתפה בכך את בעלה, שהסכים, אולם שני בני הזוג היו נבוכים נוכח חוסר הידע שלהם בנושא, עד כדי כך שהאישה ביקשה מבעלה לצאת לרחוב, לתפוס את הדתי הראשון שיפגוש, ולשאול אותו מה צריך לעשות... בסופו של דבר, ממש משמיים, יום לאחר מכן, התקשרה אליה אחת הפעילות שלנו, ואותה אישה התרגשה עד דמעות ושאלה את הפעילה: 'תגידי, יש לך רנטגן או משהו?! איך ידעת בדיוק מתי להתקשר?...'".

הסיפורים של אייזנברג שופעים: "היה לנו סיפור של אחת הפעילות, שלקחה את הבן שלה לרופאת עיניים. תוך כדי שיחה, סיפרה לה שיש לה משהו לשווק לה, בלי לפרט מה, ושאלה אם היא תהיה מעוניינת לשמוע על כך. הרופאה הסכימה ונתנה לה את המספר. לאחר מכן, אותה פעילה התקשרה אליה והסבירה לה על המצווה, על הזכות שבה, על היופי, על כמה ה' אוהב אותה ומחכה לה, ואיך כשאישה מקיימת את המצווה, היא למעשה, פותחת את הדלת לאבא שאפשר לבקש ממנו הכל. הרופאה התרגשה עד דמעות. הלב היהודי שלה נפתח, והיא סיפרה שפעם באמת קיימה את המצווה, אך עם הזמן הפסיקה, ובעקבות השיחה החליטה לקיימה מחדש".

כיום, מערך הפעילות של "מתחברות" מונה כעשרות מדריכות, שעובדות ממש מסביב לשעון, ובהתנדבות גמורה, על מנת לספק מענה לכמה שיותר נשים, המביעות עניין במצווה. אייזנברג מסבירה, שכיוון שיש פניות גם מרחבי העולם, הפעילות מבצעות שיחות בשעות מאוחרות ביותר, בשל הפרשי השעות בין הארצות.

העבודה מצריכה התמדה ואחריות ללא גבול, שנאלצות לתפוס מקום לצד דרישות תובעניות שכל אישה חרדית ומטופלת בילדים נאלצת להתמודד איתן ממילא. "לפעמים, צריך להתקשר לאישה להזכיר לה בערב שבת או חג, בזמנים של אירועים משפחתיים או עומס כלשהו. אין צורך להכביר במילים כמה זמנים לחוצים יש אצל כל אישה בבית. עם כל זה, היא עוצרת הכל בתוך כל הבלגן, ומתקשרת לשוחח עם הנשים שהיא אחראית עליהן בסבלנות ובאדיבות. להקשיב, לשמוע, לענות על השאלות ולעודד אותן. גם כשזה ערב שבת, ואין דקה לנשום. אחריות היא שם המשחק, וכל פעילה שלנו יודעת את זה".

להרגיש כמו כלה

האם יצא לכן להיתקל במקרים של נשים שלא שמעו מעולם על טהרת המשפחה, שלא היה להן שמץ של מושג?

"לצערי הרב, כן. קחי לדוגמא מקומות כמו קיבוצים בעלי אופי אנטי דתי קיצוני, שהם ממש מקומות שכוחי א-ל, שלצערנו הרב מגדלים דור שלם של ילדים נבערים מדעת, ללא מושג קלוש ביהדות. היה לנו מקרה של כלה שעמדה להתחתן, ולא היה לה שמץ של מושג בנושא הטהרה. פשוט עצוב, אין מילה אחרת לתאר את זה".

מה עושים כשהאישה מסכימה לשמור טהרת המשפחה, אבל בעלה מתנגד?

"משתדלים לתת המון כוח לאישה, ולהסביר לה שהבית כולו עומד עליה, ושיש לה את הכוחות לכך. הרי אישה, כשהיא מאוד רוצה משהו - יודעת בדיוק כיצד להשיג אותו. יש לה את התבונה כיצד לשכנע את בעלה בדרכי נועם ולגרום לו שיסכים. מחזקים אותה ומספרים לה על השפע האדיר שנכנס הביתה אחרי קיום המצווה, הן ברווח האישי שבקשר הזוגי, והן בכל ענייני החיים, בגשמיות וברוחניות".

מהם החששות העיקריים שאתן נתקלות בהם אצל אישה שרוצה לשמור ומתלבטת?

"בעיקר הפחד ממה יגיד בעלי, ואיך נוכל להסתדר עם כל האתגרים שהמצווה הזו מציבה. אנחנו מסבירים לה שהמצווה רק בונה את הקשר, וגורמת לו להיות חזק ואמיתי הרבה יותר, מלא בתוכן ובעומק, בדיבור ובהקשבה".

קרה לכן פעם שקיבלתן טלפונים נזעמים מגברים, ששכנעתן את הנשים שלהם לשמור טהרת המשפחה?

"במהלך כל הארבע שנים האחרונות, אולי פעם או פעמיים. הרוב מתקשרים כדי להודות, ואפילו מוסרים שמות של בני משפחה או חברים שהם מבקשים שנדבר איתם. היה פעם בחור שחזר בתשובה, והתקשר לתת את שני המספרים של האחיות שלו, שבסופו של דבר מאוד התחזקו בעקבות כך בעצמן. בדרך כלל, הן מספרות על מהפכה שמתחוללת אצלן בבית, בהתחלה בתוך הקשר הזוגי, ואז זה משפיע על כל הבית. 'הרגשתי כמו כלה', הן תמיד אומרות. מי יכול לכעוס אחרי מילים כאלו?".