הרגע ששינה את חיי: הלידה הקשה והברוכה שלי

שלום לכן, נשים יקרות.

את המתנה שנקראת לידה לא ניתן להסביר במילים, אך ניתן לראות את השינוי באישה לאחר הלידה. ניתן להבחין בברור בשפע המתקבל בקבלת וולד לעולם.
חיי היו רגילים, חיי זוג צעיר, נשוי ללא ילדים.
הריון טוב הגיע לעולם, אני הייתי בטוחה כל כך שהלידה תעבור בטוב ושלום.
המילים "להיות מחוברת לעצמך" היו רק מילים באוויר... כמו עוד משפטים כאלו ואחרים, משפטים גדולים מהחיים עצמם, שלא ניתן לתפוס, או ליישם באמת.
אז איך הגעתי לשלב שבו אני מבינה שאני מתחברת לעצמי, בכל רמ"ח אברי? 
לידה קשה. כן, כמו שזה נשמע. קשה להבין, אבל ברוך השם – תודה רבה להשם על הלידה הקשה שעברתי.
באותו הזמן זה היה חושך מוחלט. היום אני קוצרת את הפירות הנפלאים של הקושי, בהתמודדות מול כאב – ויותר מזה, מול החינוך עצמו. חינוך זה חיים.

להבין שבאמת מהכאב והקושי צומחים. תקשיבו, זה אמיתי, לא משחק. 
להגיד תודה על דבר קשה – זה לכשעצמו כמעט בלתי אפשרי... אז כן, זה אפשרי. ההרגשה שאחרי דבר כזה היא ששום דבר לא באמת קשה. את "מעיפה" את מחשבותיך השליליות לגבי החיים עצמם.
מסתכלת אחורה ונזכרת ב"יציאת מצרים" שלך. זה נפלא...
הכח שזה נותן הוא עצום, ואפשר לפתוח דף חדש בכל נושא בחיים.

גאולה זאת תפיסה תודעתית חדשה.
הלידה הקשה שינתה את החשיבה שלי לגבי החיים, ואפשרה לי לקבל את הקושי בטוב.

ברגע שנקדים תרופה, ונחשוב טוב, ורק טוב – זה התרגיל, בנות...

נכון, צריך גם להדביק את הסביבה, וזאת משימה לא פשוטה כלל. אבל זאת משימה שאם את מצליחה בה – את מדביקה את כולם. כן, כמו וירוס, להבדיל.

אתם יכולים להתחיל לקרוא לעצמכם חייטובסקי. חיים טוב! השפע יורד באותו הרגע שהדיבור יוצא.
יש נפילות, וגם זה טוב ונפלא. כמו שנכנסים לבית חדש ויפה, ואז שוברים חלק מאבן על הקיר לזכר החורבן. לכאורה זה ממש לא יפה לבית כל כך מהודר... עצה נפלאה, לכתוב בצורה יפה מילים קטנות עם משמעות גדולה, כמו "טוב", או "לצחוק" – ולהדביק על הקיר! נסו, זה בדוק.

תודה היא מילה נפלאה. תודה להשם יתברך על המתנות הקטנות, על המילים הטובות, על הקושי. 
מאחלת לכולנו גאולה שלמה במהרה בימינו.

"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

שפע ברכות ואיחולים,

ש.קינן

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il