חדשות בריאות
בהלת החצבת: מה צריך לדעת, עד כמה לחשוש ומי בכלל צריך להתחסן?
החצבת היא מחלה ויראלית שבמקרים נדירים בלבד – עשויה לגרום לפגיעה מוחית או למוות. אז מה הבהלה בעצם, ממה צריך להיזהר, ומי אמור לקבל את החיסון? הנה כמה נקודות שיעזרו לכם לעשות קצת 'סדר' בבלאגן
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י' כסלו התשע"ט
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אשתקד הוציא משרד הבריאות עדכון על עלייה משמעותית בחולים שנדבקו במחלת החצבת, ברחבי אירופה ומדינות אחדות מחוצה לה. מאז עברו הרבה מים בנהר, וכיום אנו עדים לעלייה במספר המקרים שנרשמו בארץ, חלקם לדאבון הלב - הסתיימו במוות.
מהי מחלת החצבת?
החצבת היא מחלה ויראלית שבמקרים נדירים בלבד – עשויה לגרום לפגיעה מוחית או למוות.
אז מה הבהלה בעצם? ממה צריך להיזהר, ומי אמור לקבל את החיסון? הנה כמה נקודות שיעזרו לכם לעשות קצת 'סדר' בבלאגן:
נעים מאוד, מורבילויווירוס
נשמע לכם מוזר? המורביליווירוס הוא הנגיף שגורם למחלת החצבת, והוא מסוגל 'להתקיים' רק בגוף האדם. מדובר בנגיף שמועבר דרך מערכת הנשימה, בדרכים שונות כגון: שיעול, רוק, נזלת, התעטשות, נשיקה וכדומה.
באפריקה רשם הנגיף את מספר הקורבנות הגבוה ביותר עד כה, אם כי הוא לא פסח גם על מדינות אחרות ברחבי אירופה.
עד כמה אנחנו צריכים לחשוש?
ובכן, לרוב מדובר במחלה שכיחה שאינה מסוכנת - אך בשל שובה לארץ, ובשל מקרי ההידבקות התכופים בה - ממליצים רופאים ורבנים להתחסן, ויפה שעה אחת קודם.
בשנת 1999 יצאה תוכנית חיסונים כלל עולמית שסייעה משמעותית לצניחה במקרי המוות שנרשמו עד אז, וחוקרי המחלה קיוו שבזכות החיסונים – המחלה תיעלם מן העולם תוך שנים ספורות.
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
זה אמנם עוד לא קרה, אבל הגם שבעבר דובר על מחלה עם אחוזי סיכון נמוכים יחסית – כיום נשמעים 'צלילים' אחרים, ורופאים גורסים כי כל אדם צריך להתחסן ולא לחכות עד שיהיה מאוחר מדי חלילה.
איך מזהים את תסמיני המחלה?
תחילת המחלה: דלקת בלחמית העין, פריחה בצורת פצעים אדומים-כחולים ונגעים בחלל הפה.
12 ימים מרגע שנדבקים: חום, דלקות עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
הפצעים האדומים-כחולים נקראים בעגה המקצועית 'נקודות קופליק', והן עלולות להתפשט לחלקי גוף אחרים כגון שפתיים, חניכיים, עפעפיים, חך ועוד. אחרי שבוע הפריחה אמורה לחלוף מאליה, אך השיעול עצמו עשוי להימשך לעד עשרה ימים נוספים.
שאלת השאלות: מי צריך להתחסן ומי מחוסן באופן 'טבעי'?
אולי זה יישמע הזוי, אבל מי שנולד לפני שנת 1957 – הוא כבר מחוסן בפני הנגיף באופן טבעי ולא צריך להתחסן, היות ובאותן שנים לא קיבלו חיסונים בישראל והגוף 'התחסן' מעצמו.
אולם מי שנולד אחרי שנת 1957, וזה כולל הן את התינוקות והילדים והן את בני הנוער והמבוגרים – צריך לקבל את החיסון במרפאות השונות ברחבי הארץ.
את החיסון מקבלים בשתי מנות, בהפרש של חודש לפחות זו מזו.
אוכלוסיות סיכון
כמו בכל מחלה, גם כאן – האוכלוסיות הנוטות לחלות יותר הם ילדים מתחת לגיל חמש, וכן מבוגרים. אנשים שנדבקו בדלקת ריאות, אף הם נמנים על אחוזי הסיכון לחלות במחלה, היות וגופם מותקף על ידי חיידקים מסוכנים כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס/
הסכנה המשמעותית והקטלנית ביותר היא סיבוך של חצבת, המתקרא SSPE. מדובר בדלקת מוח כרונית, שעל פי רוב מסתיימת במוות של החולה ל"ע.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>