מצוקת העיוורים בישראל: דמי הליווי המזעריים מותירים אותם כלואים בבית

לפי הרישום הממשלתי, יש בישראל כ-23,000 עיוורים בישראל. בעוד שנכי גפיים מקבלים עד 5,000 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי, העיוורים מקבלים ממשרד הרווחה, מלבד קצבת הנכות, סכום שנועד לליווי, העומד על הטווח שבין 470 ל-1,000 שקלים בחודש. "זהו סכום עלוב שלא מספיק לצרכינו", הם אומרים ומתחננים להעלאת קצבת הליווי. "למרות שיש לנו רגליים, אנחנו לא מסוגלים ללכת לבד".

רותי מכלוף, עיוורת בת 70 מגבעתיים, נהגה במשך שנים להגיע פעמיים בשבוע למרכז השירות לעיוור באזור מגוריה כדי לשמוע הרצאות ולהשתתף בחוגים. אבל בתקופה האחרונה היא נאלצת לוותר על הפעילות האהובה, ולהישאר לבד בבית. "הכיס שלי כבר נהיה מחורר לגמרי", היא אומרת בשיחה ל'ידיעות אחרונות'. "נגמר לי הכסף למוניות. אני לא יוצאת מהדירה".

כעיוורת, מכלוף זכאית לקצבת נכות של 2,300 שקל בחודש מביטוח לאומי, ועוד 700 שקל המוגדרים כ"דמי ליווי" שאותם היא מקבלת ממשרד הרווחה. דמי הליווי מיועדים לשימוש במוניות ובמלווים מקצועיים, שיאפשרו לה להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל. אלא שלדבריה, ולדברי מאות עיוורים נוספים בישראל, דמי הליווי רחוקים מלהספיק.

"אני קוראת להם 'דמי עליבות'", אומרת מכלוף. "זה סכום מגוחך לתת לאדם עיוור ולצפות שהוא יוכל לנהל אורח חיים תקין. חלק גדול מהכסף אני שומרת למקרה שאצטרך לנסוע לרופא, ועל כל השאר אני מוותרת. יש לי כישורים ומוטיבציה, אבל כדי לממש אותם אני חייבת לצאת מהבית. אני משלמת על העיוורון שלי מחיר כבד — גם כלכלי וגם נפשי".

בזכות טכנולוגיות חדשות, המאפשרות להם להשתמש במחשב, הם מסוגלים לעבוד וללמוד כמעט כמו כל אדם רואה, ורבים מהם מנהלים חיי חברה ופנאי עשירים. עם זאת, הניידות היא ללא ספק המגבלה הגדולה ביותר של עיוורים בישראל. "במשרד הרווחה משוכנעים שאם לעיוור יש מקל או כלב נחייה, הוא יכול להסתדר", אומרת רותי. "אני מציעה להם להסתובב יום אחד עם כיסוי עיניים ברחוב, ולראות איך זה מרגיש".

(צילום: shutterstock)

במשך שנים ניסו העיוורים לפעול על מנת להשוות את דמי הליווי לקצבת הניידות של נכי הגפיים, אך ללא הועיל. גם פניות חוזרות ונשנות למשרד הרווחה ולמשרד האוצר לא הניבו תוצאות.

"אנחנו, העיוורים, נמצאים בסכנת חיים כל יום", אומר אריה ברנדר, ממובילי קבוצת 'שומרי הסף לעיוור', "מעבר לכך, המדינה מפקירה את קהילת העיוורים לחיים של בדידות. איך אוכל לנהל אורח חיים חברתי שייתן לי להרגיש בן אדם ולא חולה או מוקצה? בימים שלי בבית אני לפעמים חולם איך אני יוצא לפארק או אפילו סתם לרחוב כדי לפגוש אנשים. זה מה שהכי חסר לי".

קבוצתו של אריה פועלת למען חקיקת חוקים כלכליים וחברתיים עבור אנשים עם עיוורון. "אנחנו לא רוצים יותר ממה שמגיע לנו, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לצאת מהבית".

משרד הרווחה מסר בתגובה לפניית 'ידיעות אחרונות': "גובה דמי הליווי נקבעו על ידי משרד האוצר, זאת בשונה משירותים רבים אחרים שמציע משרד העבודה והרווחה, בהם מתבצע חישוב עלויות לפי תעריפים שמאושרים על ידי ועדה מיוחדת לעניין".

משרד האוצר השיב כי: "בבניית התקציב לשנים 2017־2018, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קיבל תוספות של מעל מיליארד שקל לתקציבו. ככלל גובה דמי הליווי לעיוורים אשר משולמים לאוכלוסיית העיוורים על ידי המשרד נקבעים בדיוני התקציב בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד והנושא לא עלה בדיונים מצד המשרד. יש לציין שנושא קצבת הניידות לבעלי הנכויות בכלל ולאוכלוסיית העיוורים בפרט נדון בימים אלו בוועדה בראשות פרופ' אבי שמחון כחלק מהרפורמה בקצבאות הנכות".