חדשות כלכלה
יותר קניות, יותר חובות: משקי הבית הישראלי חייבים כ-504 מיליארד שקלים
צמצום פערים בין העשירונים, והגדלת היקף האשראי: דו"ח של הכלכלן הראשי חושף בעיות בהתנהלות הכלכלית במשק. ד"ר יוסי סעדון: "מטריד, אך לא מסוכן"
- הידברות
- פורסם י"ג סיון התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה, פרסם אתמול סקירה לגבי היקף החובות של משק הבית הישראלי. על פי הסקירה, משקי הבית בישראל חייבים בסך הכל כ-504 מיליארד ש"ח – סכום שכולל בתוכו משכנתאות וחובות אחרים. בממוצע, כל משק בית חייב כ-200 אלף שקלים. מדובר בעליה של כ-23% בהיקפי החובות של משקי הבית בישראל ב-3 השנים האחרונות.
על פי דבריו של נווה, בשנים האחרונות נוצר גידול ברכישה של מוצרים לשימוש ארוך טווח – מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים וגם כלי רכב. הגידול הזה משמעותי בעיקר בשכבות הציבור החלשות, וניתן לראות ממנו מגמה של עלייה ברמת החיים של אנשים, גם אלה ששייכים לשכבות החלשות של הציבור. עם זאת, המימון לרכישות הללו מגיע בעיקר מהלוואות, וזה מה שמגדיל את היקפי החובות של משקי הבית בישראל.
בשנת 2016 נוצר גידול של כ-7.5% בהיקף האשראי למשקי בית באופן כללי, והאשראי שאינו לצרכי דיור גדל ב-9%. אין נתונים מהימנים לגבי היקפי אשראי חוץ בנקאיים לאנשים פרטיים, כך שייתכן שהגידול בהיקף האשראי גדול אף יותר מכך.
וועדת הכספים דנה אתמול בנושא. ד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מאקרו-יציבותית אמר הגידול בהיקף האשראי מטריד, אך אינו מסוכן. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, דרש מבנק ישראל, מרשות הביטוח ומשוק ההון להגיש תוכנית לטיפול במצב.
ניתן לראות את הדו"ח של הכלכלן הראשי גם בצורה חיובית: הדו"ח מראה על צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה השונות, מכיוון שמרבית הרכישות נמצאות בעשירון התחתון, ומדובר ברכישות של מוצרים שבעבר לא נרכשו על ידי אנשים במעמד סוציואקונומי נמוך.
עם זאת, מדובר, לכל הדעות, בבעיה מטרידה. מערכת ההוצאה לפועל מספקת עדות נוספת לנושא: 693,119 חייבים היו רשומים במערכת ההוצאה לפועל בסוף שנת 2016. 32% מתוכם היו בעלי חוב של 10,000 ₪ ומטה, ו-23% מתוכם הו בעלי חוב של מעל 100,000 ₪. בערים אילת, נצרת ועכו אחוז החייבים הוא הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה – 14%. בבני ברק נמצא אחוז החייבים הנמוך ביותר – 3.5%. גם במרכז לגביית קנסות, אשר גובה חובות עבור המדינה, נמדדו נתונים דומים.
הסיכון במצב שנוצר הוא שבמקרה של מיתון כלכלי או שיעורי אבטלה גבוהים – האזרחים לא יוכלו לעמוד בהחזרי החובות שלהם, מה שעלול לגרום לקריסה של הבנקים.