סוד הנישואין: הדרך ליצירת אהבה אמיתית

ידועים דבריהם של חכמי המוסר, כי הנשאל באולם השמחות: "מה תרצה לאכול?" והוא משיב: "אני אוהב דגים", טועה הוא. שהרי את מי שאוהבים, לא הורגים ומטגנים ולבסוף אוכלים. יכול הוא לומר: "אני מעוניין לאכול דג". את עצמו הוא אוהב, ומשתמש בדגים למילוי רצונו. ביאורן האמיתי של המילים "אני אוהב דגים" הוא: אני מעוניין מאד להעניק לדגים את הטוב ביותר עבורם, לוודא שאיש לא יזיק להם, לגדל אותם, לטפח ולהשקיע בהם.

כך גם כל אהבה אמתית לזולת, מושתתת על הענקה ונתינה לסיפוק כל צרכיו, מתוך שאיפה עזה לראותו מאושר, ולא על שאיפה לקבל ממנו. כזו היא אהבת ההורים לילדיהם, וכך היא כל אהבה טהורה.

כלומר, הגדרת האהבה היא: רצון אמיתי וטהור שיהיה למי שאני אוהב נחת-רוח. מילוי רצון זה גורם לעונג רב לאוהב, המעניק הרבה יותר ממה שנהנה האהוב המקבל. וככל שירבה ויטרח האוהב לגרום נחת רוח לאהובו מתוך לב טהור, כך תלך ותגדל אהבתו כלפיו.

רבותינו ז"ל מלמדים: "אם חפץ אתה להדבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו" (מסכת דרך ארץ זוטא, פרק ב'). כלומר, בניגוד לתפיסה המקובלת כי "אני אוהב ולכן אני נותן", מלמדים חז"ל שאהבה יציבה מושגת דווקא על ידי הענקה ונתינה לזולת. כך שאם הנך חפץ להדבק באהבת חברך, עליך להעניק לו, מתוך השקעה מחשבתית מעמיקה כיצד תוכל להיטיב לו.

הביטוי "להדבק" באהבת חברך שנקטו חז"ל, פירושו: לאהוב את החבר אהבה עמוקה ומושרשת, יציבה וקבועה. אבל הרוצה להעניק לזולתו רק בעת שהוא חש אהבה כלפיו, אהבתו תהיה זמנית ותלויה בגורמי האהבה. וממילא, כשבטלה הסיבה – בטלה האהבה. לעומת זאת, אדם שמאמץ ילד וטורח למענו אך ורק מתוך רצון טהור להיטיב לו, נקשר אליו בעבותות אהבה. כך גם באדם המגדל שתיל רך עד שנעשה לעץ, או גור בעל-חיים עד היותו בוגר. הוא נעשה דבוק להם באהבה, משום שהוא מרגיש שהם משהו מעצמיותו. וככל שהשקיע בהם יותר וטרח למענם יותר, כך הוא מרגיש יותר את עצמיותו בהם, ואוהבם כאהבת עצמו.

ואם כך הדברים אמורים כלפי הידבקות באהבה בין שנים זרים ונפרדים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיבור של אהבה בין בעל ואשתו, שעל פי האמת הינם במהותם אדם אחד המורכב משני חלקים.

נמצאנו למדים שבני זוג הרוצים לחיות את חייהם מתוך אהבה תמידית, צריכים לזכור בכל עת כי הדרך לכך היא אחת בלבד: על כל אחד מהם להקדיש מחשבה רבה לזיהוי צרכי זולתו, וליזום נתינה תמידית בכמות ובאיכות. נתינה הדדית זו מעבירה חלק מעצמיות הנותן – למקבל, ויוצרת ממילא אהבה עזה, משום שכל אדם אוהב את מי שחלק מעצמיותו נמצא בו.

אהבה זו הופכת את שניהם לאורגניזם אחד ולמקשה אחת. משום כך המילה "אהבה" (13), בגימטריה "אחד" (13). שכן האהבה יוצרת את האיחוד הפנימי-רוחני בין האיש לאשה, והופכת אותם להיות אדם אחד.

את הספר 'המדריך המלא לנישואין מאושרים' של הרב זמיר כהן אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.