תקופת השידוכים: טור לגברים בלבד!

בטח אתם מרגישים מאד לא נעים, אפילו קצת אשמים. פותחים את אתר הידברות, ורואים הרבה פוסטים מטלטלים של רווקות. מה לא מוכנים לתת לכם, העיקר שתבואו. כמה מכתבים נוטפי דמע (בלי ציניות), כמה חלומות, אינספור לילות לבנים. כמה תפילות, עשרות השתטחויות על קברים (לפני חודש הייתי במסע בקברות צדיקים, שמונים אחוז מהנוכחים היו נשים).

רובכם מגרדים בפדחת בעצבנות. שמיעת שירים נרגשים על סלע מול הים, לא היתה אף פעם אחת מהתוכניות שלכם. ציירתם את מוסד הנישואין בצורה קצת אחרת. ופתאום, מבול כזה של רגשות, שטף של תחינות אילמות, המון חיפושים נואשים.

יש מבינכם שהנואשות הדומעת הזו קצת מאיימת עליהם, מרחיקה אותם. אז הם מתחבאים עוד קצת באי הלא נודע שבו נמצאים כל הבחורים האבודים. יש שחשים לא מובנים, שמנהלים שיח חרשים באינספור הדייטים שהם יוצאים אליהם. שהפער בין העולמות גדול מאד, משמעותי מדי.

חשבתי לעשות לכם קצת הסברי מילים, מעט הדרכה בשביל הזה שלא כל כך מוכר לכם. אולי אם תלמדו קצת, תבינו שלא הכל כמו שנראה ממבט ראשון.

1. בחורות הן לא החברים שלכם בצבא או חברי חדר בישיבה. אתה לא יכול בשום צורה לדבר אליה באותו האופן. ולא, היא לא מבינה שאתה לא מתכוון, שככה אתה רגיל, שאתה צוחק. הקב"ה ברא את מוסד הנישואין כדי שיחיו ביחד איש ואישה, על מנת שכל אחד יצטרך להכיר את עולמו של האחר. נכון שזה הכי קל להיות עם החבר'ה. הם לא נעלבים מכל שטות, אתה יכול להגיד לו "יא דפוק" והוא יקבל את זה כמחמאה, ריח של גרביים לא מציק להם והכי חשוב – אתם יכולים לנהל דיון שלם בשתי מילים וחצי והמהום. נכון שזה הקומפורט-זון שלכם , אבל אתם נשארים באותו גובה. כשאתם משקיעים מאמצים בלהיות נחמדים, בלדבר בנימוס מופלג, לדבר שעה על משהו כשאתם יכולים לסכם אותו במילה וחצי, האישיות שלכם מתפתחת לאין ערוך. חברה שלי נפגשה עם בחור מקסים, כליל המעלות, באמת. אבל מה, יותר מדי פעמים הוא דיבר איתה כדבר חבר אל רעהו. היא הייתה חכמה. במקום לבכות לחברותיה אלופות הניחומים, היא פשוט אמרה לו "אני לא חבר שלך, אני לא רגילה לשיח הזה, הוא קשה לי". הוא קיבל והבין (אם זו הייתה בחורה, כנראה התגובה הייתה שונה... ולפני שאתם זועקים חמס על זה שגם הבחורות צריכות לבוא לקראתכם, אתם צודקים – אבל זה במאמר נפרד).

2. לפני שאתם נלחצים משטף המילים המתפייטות, הדמעות והחלומות. אני חייבת לומר לכם שכשמתחתנים, הדברים נראים קצת אחרת. היכולת הוורבלית המדהימה של הנשים מקבלת ביטוי בעיקר בגידול הילדים: בלדבר איתם, בללחוש על אוזנם. תודו שאימא שלכם היא הדמות הנערצת ביותר עליכם. אני לא מכירה הרבה זוגות שיושבים לקרא שירים או מכתבים לאור ירח. אני כן מכירה הרבה בחורים שהחליטו לפסול, כי הבחורה הייתה חדורת אידיאולוגיה ושליחות להתחתן. כשהיא נאמה להם ברגש על תינוק פלומתי ורך, הם לגמרי איבדו את זה. אז סתם שתדעו שבהמשך החיים זה אחד הכלים הכי חשובים שיש לאימא לתת.

3. יש הרבה בחורים שמורידים הצעות מצוינות במשפט האלמותי "היא עוצמתית מדי בשבילי". אז רבותי הנכבדים, להלן הבשורה. אין קשר בין שכל לשכלתנות. ואל תדאגו גם אם הבחורה היא בעלת תואר דוקטור, זה לא מונע ממנה להיות הכי נשית שיש. זה שהיא סיפרה לך שהיא גם הוציאה תואר וגם מלמדת וגם עיתונאית, לא הופכת אותה לקשוחה או לגברית. כששאלת אותה מה היא עושה בחיים התכוונת שהיא גם תענה, נכון? אז למה אתה נלחץ?

האמת שיש לי עוד כל מיני הסברי מילים, אבל נגמר לי המקום. אני יודעת שאתם לא נפגעים (בכל זאת יש יתרון מסוים בלהיות מחוספס...). תפסיקו להיות עייפים, צאו מענן האדישות ומהפחד. קיפצו למים. אם קראתם את שלוש העצות הראשונות, אז גם יהיה הכי טוב שאפשר.