"ברגע הזה כבר חשבתי שאולי לא כדאי שהוא יחיה". הלוחם שנפצע בפיגוע, שב לחיים בנס 

כוחה של אמונה: זה קרה לפני שנה ושמונה חודשים, באוקטובר של שנת 2015. לוחם המשטרה מאור משה הובהל לבית החולים עם פגיעה אנושה בראשו מירי כוחותינו, בשעה שהללו ביקשו לנטרל מחבל שניסה לדקור אותו בשער שכם.

"השיחה הראשונה עם הרופא הייתה, אפשר אפילו להגיד, שכמעט באין תקווה", משחזרת אימו של מאור, דניאלה. "למחרת היום כבר ישב מולי הרופא ואמר: 'אם הוא יחיה – אז הוא יהיה משותק ועיוור. ברגע הזה כבר חשבתי, באמת חשבתי, שאולי לא כדאי שהוא יחיה".

חבריו של מאור מיחידת יואב, שלא משו ממיטתו

מאור היה מונשם ומורדם במשך חודש שלם, אך נלחם כל עוד נפשו בו על החיים ועל הזכות לחיות אותם במלוא מובן המילה. נלחם לא פחות ממה שדניאלה אמו נלחמה, והאמינה שהוא יצליח בסוף. "אמאל'ה, הוא מזיז את היד הזו", נפלטה צעקתה של דניאלה, כשהייתה עדה למחזה המצמרר – ברגע אותו לא תשכח לעולם. "אמא, הוא מזיז את יד שמאל".

חבריו ליחידה לא משו ממיטתו במשך שנה שלימה, וממש כמו בני משפחה, היו שם בשבילו לאורך כל הדרך, ממש עד לעצם היום הזה שבו לבש, לראשונה מאז הפיגוע, את מדיו – וחזר לתפקוד ביחידה שלו, כנגד כל הסיכויים. "אני מתרגשת", מחייכת דניאלה חיוך מפה לאוזן.

כעת תאלץ בפעם הראשונה מזה חודשים של שיקום ארוך ומפרך, לשחרר את בנה לדרכו החדשה – זאת למרות שבמשך למעלה משנה, לא נפרדה ממנו אפילו לא לשעה. "באופן מסוים זה גורם לי להיות מאושרת, כי זה מה שנקרא 'עוף גוזל'", היא אומרת ומברכת את בנה בחום, דקה לפני שהוא מתרחק ממנה אל תוך בנייני היחידה.

מאור כיום, בפגישה המוחדשת עם חבריו ליחידה - אליה חזר כאדם חדש