אם לא היית בעמק, מהיכן בדיוק תטפס להר?

אבא שבשמיים, אהוב שלי,
היום שמעתי על חיבור יפה בין 2 מילים: פסגות ועמקים. ולמה נתפסתי על זה? כי אני מרגישה כאילו הצמד הקטנטן הזה מתאר בצורה גורפת את כל מה שעובר עלי מאז שעמדתי על דעתי. ימים שהרגשתי מושלמת וימים שהתרסקתי, שנות שובע ושנות רעב, השעות היפות ואלו המכוערות, דמעות של שמחה ובכי של כאב.

ויש פה משהו שעדין לא הבנתי עד הסוף. שכל פסגה שבנאדם נוגע בה, היא פסגה רק מעצם היותה גבוהה מעל מקום אחר. כל הגובה שלה, הטוב שלה והיתרון שלה בעצם מושפע מהמקום הנמוך, הקודר והאפל. כי אם הוא לא היה קיים, מה היה הופך אותה למה שהיא? אם לא היה נמוך, לא היה גם יחס של גבוה. בעצם, כדי להגיע לאותה פסגה צריך לטפס. והטיפוס הוא לא במאוזן, הוא במאונך. אם לא היית בעמק, אז מהיכן בדיוק תטפס להר? וכשאני מסתכלת לרגע על כל מה שסיכמתי לעצמי עד עכשיו, אני מבינה גם את המעלה של הירידה. אתה למטה, ואתה מרגיש למטה, רק משום שטעמת את טעמו של מקום נעלה יותר. נכון, אתה למטה וזה כואב, וקשה להרגיש שבר כלי כזה, אבל אל תשכח מאיפה באת. אל תשכח את ההר שעומד עדין מעליך. אם לא היית נופל למרגלותיו, לעולם לא היה מפעם בך געגוע אדיר וחשק עז לטפס עליו שנית.

אני רק מנסה לנחם את עצמי, אני אפילו לא יודעת אם מה שאני אומרת נכון או לא. כל החיים אני פוחדת ליפול, ולא קולטת שזה העניין בחיים. תיפול, אבל תקום. וזה הכי קשה לי, ריבונו של עולם. המחשבה הזאת הכי קשה לי. שמליפול נהיה לקום, לחטוא על מנת לשוב, להתרחק – ובסוף זה יוביל לקירוב. אבא, אני שנאת לצער אותך, ואני אגלה לך משהו, אני עצמי גם מצטערת מנפילות, אפילו אם באותה שנייה כיף לי ונעים. יש בי משהו שכל כך מפחד לפגום בשלמות. לא שאני מושלמת, אבל כשהמצב טוב – הפחד הורס לי את כל ההנאה. ואז, כשאני נופלת, וזה תמיד קורה בסוף, אני מתרסקת. אם רק היה מישהו שמזכיר לי בכל אותן פעמים שאתה אוהב אותי גם ככה, שלפעמים, אתה מביא לבנאדם בכוונה כזה מצב, כדי שיקום בכוחות עזים ומחודשים. מישהו שיצעק  עלי – אין חיים בלי נפילות, כי אז לא יהיו בהם עליות...
אבא, אני מבקשת ממך, אל תסתתר ממני. תן לי כח ועוד כח ועוד כח... וגם אם בסוף יגמר לי הכח, תן לי יד רגע אחרי שאני נופלת, ותעזור לי לקום, ולהבין שאתה מקבל אותנו תמיד.
בראש שלי מהדהדות המילים מהשיר "שער הרחמים" של מאיר בנאי ז"ל:
"עם כח, בלי כח... שער הרחמים...".

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.