האם זו בעיה בשביל הקב"ה לסדר זוג כליות אחד שיחזור לפעול?

בתחילת דרכי בענייני אמונה, חיזקתי בתוכי את ההכרה שיש בורא כל יכול שברא את העולם הנפלא, שכולל בתוכו כל כך הרבה פרטים, ובכל פרט כל כך הרבה חלקים. וזה למעשה דחף אותי לרצות לעבוד אותו בכל הכוח וללמוד את התורה הנפלאה שמסר לאבותינו בהר סיני. אולם ככל שהתעמקתי בנושא האמונה הבנתי שעדיין רחוק אני מאוד מהאמונה השלמה.

כיום אני מבין שהמאמין השלם יודע שכל תנועה ותנועה שאנחנו עושים וכל שקל שמגיע לכיסי או שיוצא מכיסי, או מכה כלשהיא שקיבלתי, או אפילו נשיקה, הכול בגזרתו של הבורא יתברך. כמו שמביאה הגמרא במסכת חולין (ז): "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה". אפילו מכה קטנה שקיבל האדם מהפטיש, קודם לכן מכריזים על זה בעולמות העליונים, פלוני עומד לקבל מכה, ומכריזים אפילו מדוע מגיע לו המכה.

כיצד נסתדר כשיגיעו הילדים?

גם בשלב שידעתי שיש בורא לעולם עדיין הרגשתי חוסר ביטחון כלכלי. כדוגמה אביא את הרגשתי אז, קודם שנולדו בנותיי הגדולות חשבתי לעצמי, ומה עכשיו שאני ורעיתי עדיין ללא ילדים בקושי אנחנו מצליחים לגמור את החודש, מה יהיה כשיגיעו ילדים, איך נסתדר? אז הבנתי שעדיין עבודה רבה לפני, להפנים ולהבין שכל הכסף שבעולם בידו יתברך, ובאמת ככל שהתעמקתי בנושא הפרנסה, התחזקה אצלי ההכרה שאני דואג לשווא, ועדיף לי לדאוג בנושאים רוחניים, כגון איך להתפלל יותר טוב, איך ללמוד תורה טוב יותר, ובמה אני יכול להועיל לעם ישראל, ואת דאגות הפרנסה להשאיר לבורא יתברך כי גם כך בידו הכול.

כאב ראש = אקמול???

ככל שהבנתי יותר שהפרנסה בידו יתברך, כך הוא עזר לי יותר בפרנסה ברווח, עד שהגעתי בסוף להבנה ברורה שהפרנסה ממנו יתברך. ואז התחילה אצלי ההבנה שבנושאים אחרים עדיין לא הגעתי לדרגת מאמין, כגון ברפואה. ואסביר את כוונתי: בהרבה מקרים שהתפללתי להשם על פרנסתי נעניתי על ידו, וקיבלתי. ובגלל זה התחזקה בליבי ההרגשה שפרנסה משמים. אבל ברפואה אני מרגיש לא מספיק משוכנע, האם הכאב ראש שאני מרגיש באמת יכול לעבור בלא נטילת כדור? רק על ידי תפילה ובטחון בבורא יתברך. אז נכון, צריך לעשות השתדלות ולקחת כדור, אבל מאמין אמיתי יודע שבידו יתברך להעלים כאב ברגע אחד ממש. ויותר מזה הרגשתי קושי להאמין שאדם שהרופאים אומרים שהוא במצב אנוש וחסר סיכויים מבחינה רפואית, יתרפא לגמרי ויחזור לחיות כאחד האדם .

עד שהחלטתי בליבי שמגיע לבורא יתברך יותר מאשר אמונה שטחית, והשתדלתי מאוד להתחזק בנושא זה, שחיים ומוות בידו יתברך בלבד, וכמו שהוא מצווה למיליארדי לבבות לפעום, כך הוא יכול לרפאות מחלות סרטן, ואפילו להחזיר לקדמותם כליות שהפסיקו לתפקד. כך באמת הרגשתי שחודרת לליבי ההבנה שהרופא האמיתי זה הבורא יתברך.

מי מוכן להמר על כספו???

זכורני שלפני כחודש במהלך שיעור שמסרתי, ביקש אחד המשתתפים שאתפלל עבור אחיו שעבר התקף לב, ומיד לאחר מכן אירוע מוחי, ונמצא כעת בטיפול נמרץ במצב של קריסת מערכות, כלומר, שהכליות והכבד חדלו מלפעול.

עצרתי את השיעור ושאלתי את המשתתפים: האם אנחנו באמת מאמינים שאם נתפלל אל הבורא יתברך היהודי יבריא ויקום על רגליו? כולם ענו בקול רם, כן. ואז שאלתי שוב אתם באמת מאמינים? בוודאי! ענו כולם, אתם מוכנים להמר על זה בכספכם? - שאלתי שוב, כמובן שהייתה דממה, ואז אמרתי רבותיי בואו ונעשה חשבון פשוט: כמה תינוקות נוצרו היום בעולם? מיליונים, ענו בקול גדול. זאת אומרת מיליונים של כליות הבורא הפעיל היום בלבד, תארו לכם כמה לבבות, כבדים, ראות, התחילו לפעול היום בבני האדם, בחיות ובדגים. האם זו בעיה בשביל הקב"ה לסדר זוג כליות אחד שיחזרו לפעול? כשהרגשתי שאני באמת מאמין ביכולתו של הבורא, בקשתי מאחיו של החולה שיתנו צדקה לרפואתו, משום שבכוחה של צדקה להציל ממוות, ורק אז ברכתי אותו וכל הקהל ענה אמן.

למחרת התקשרתי לאח לשאול בשלום החולה, יציב! - ענה לי האח. לא התייאשתי ולמחרת שוב התקשרתי, שמעתי מעבר לקו קול בכי שאלתי מה קרה, ענה לי האח אתה לא תאמין הכליות חזרו לעבוד, והחולה התעורר והתחיל לתקשר עם הסובבים אותו, לאחר כיומיים השתחרר החולה מטיפול נמרץ למחלקה רגילה, והיום יתברך הבורא, החולה כבר עבר לשיקום רפואי.

תגובה נכונה למי שפגע בנו

ניסיון קשה נוסף באמונה הוא מריבות עם בני המשפחה או חברים, שכנים וחברים לעבודה, שפעמים רבות לאחר שפגעו בנו אנו מנסים לפגוע חזרה או מתייאשים מלהשכין שלום וכדומה, פעמים קשה לנו להאמין שהשונא יכול להפוך לאוהב, ושהמצב יכול לחזור לקדמותו. עוד יותר קשה, שלא לפחד מבני אדם דהיינו החשש שאולי פלוני יפגע בי, ובפרנסתי, או יחתור תחתיי, או ידבר עלי רעה אצל אחרים, או חלילה יפגע בגופי. גם בנושא זה ככול שנעמיק יותר בידיעה שאין רשות לאף נברא בעולם לפגוע ולהזיק לנו בשום צד שיהיה, אם לא שהבורא יתברך ייתן לא רשות לכך. אפילו אם כל העולם כולו ירצה לפגוע ביהודי אחד ולא ניתנה לזה רשות מהבורא יתברך, לא תיפול שערה משערות ראשו וכל מחשבותיהם ישובו ריקם, באמת הפחד היחידי בעולם צריך להיות ממנו יתברך ,או מלעבור על מצוותיו. ברצונו של הבורא יתברך גם האויבים הגדולים ביותר ישלימו עימו ויהפכן לאוהבים. על זה כותב רבנו בחיי זיע"א ב"חובות הלבבות" שער הביטחון: שהדרך הנכונה לפעול כשיהודי נקלע לסכסוך היא: להתפלל ולהתחנן לקב"ה שימחל לו על העוון שבגללו הגיע לו העונש הזה, ולא ישנא או יאשים את הצד השני. להבין שהצער לא מגיע באמת ממנו, אלא מהבורא יתברך ולאחר שינסה לתקן את מעשיו שהביאו לו את הצער יראה שייהפך השם את מחשבותיו עליו לטובה .

איך משיגים חכמה?

פנה אלי יהודי בעל תשובה, שמנסה כבר למעלה משנה להבין את הגמרא, ואינו מצליח לחדור לעומק הבנתה, ושאל אותי: האם עדיף לוותר על הגמרא וללמוד דברים קלים יותר? עניתי לו כך: נאמר במשלי (ב' – ו') "כי ה' ייתן מפיו דעת ותבונה". כל החכמה שקיבל אדם מבריאת העולם ועד עתה, הגיע בתשדורת ישירה מהבורא יתברך, דהיינו, שבכל רגע ממש, אדם מקבל חכמה ממקור החכמה.

למשל שאדם נשאל קושיה חזקה מאד ומנסה למצוא תירוץ, פעמים שעולה במחשבתו תירוץ ראוי, ופעמים מרגיש ריק, לא מצליח למצוא ישוב דעת. אין ספק שהתירוץ לא נמצא בין תאיי המוח אלא הדבר תלוי בתשדורת מאת הבורא יתברך שפעמים מרחם עלינו ונותן במחשבתנו את התירוץ הנכון, ופעמים מונע מאתנו הדבר. תמשיך ללמוד, סיכמתי את דבריי ליהודי המתלבט, ותבקש רחמים מן הבורא שייתן לך חכמה להבין את הגמרא.

אנשים רבים מרגישים בעצמם שלא זכו לחכמה מרובה, "מה כבר ייצא ממני?" אומרים לעצמם, "הרי אני לא זוכר אפילו מה שלמדתי אתמול, אם כך למה לי להשקיע בלימוד התורה, הרי גם כך לא אזכור כלום". אולי מהבן שלי ייצא משהו".

אולם התשובה פשוטה: יהודי שיודע שהבורא יתברך מחייה את האדם בכל רגע מחדש, מבין שזיכרון האדם בידו יתברך ואם תפנה אליו בתחנונים, שיפתח ליבך בתורה ותאמין באמונה שלימה שבידו של הבורא יתברך לפתוח לך מעינות חוכמה ברגע אחד, תראה ישועות גדולות.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.