השיר "ויקיפדיה" של חנן בן ארי לא אומר את האמת האבסולוטית

להגידהמון, בליקולשלממש

כבר די הרבה זמן אני שותקת. כלומר, אומרת המון, אבל מבלי שיש לי קול של ממש. כמעט 4 חודשים שאין לי, בעצם, מה שהפך בעשור האחרון לעצם אהבתי הראשונה. כתיבה, הודיה, ושירה. ולא בסדר הזה.

וכך עלה במחשבה לפני יותר מ-100 ימים, שהחיים ישתנו לי בלא הכר, מבלי שבכלל אבין את מה שעומד להתרחש בחיי.

רגע אחרי פורים ארגנתי לבעלי שיחייה (ואולי יותר לעצמי, מרוב השמחה) מסיבת הפתעה, שהכנותיה הרגישו, להבדיל, כמו הפקת ענק לרגל הגעתו של דונלד טראמפ לארץ הקודש (טוב, בכל זאת, יום הולדת ראשון שלו שחגגנו יחד). תוסיפו לזה פסח + דד-ליין להגשת פרויקט חדש באולפן של בעלי + לגמול את הקטן לכבוד בוא האביב, ובקיצור, אמרתי להת' לשינה.

מיאמר "עשואתזהקודם, לפני" ולאקיבל?

זה לא משנה. בכל זאת קרסתי. וקולי נדם. ושאריותי הורגשו בכל פינה בבית ובלב.

מעט אנטומיה: מיתרי הקול הם-הם הראשונים להיפגע במצב של עייפות כרונית. תטבלו את זה בקורט לחץ, מנת חלקי בחיי, והרי לכם מתכון לדינמיט קלאסי לצרידות קשה, שרק השם יתברך יודע מתי כבר תבוא על מקומה (לתפילות:אוריין-יסכהבתדינה).

לפעמים קמה רק עם היכולת ללחוש. לפעמים גם זה לא. פעמים אחרות מדברת כמעט רגיל, אבל מרגישה את המאמץ שבהפקת הקול.

בינתיים נאלצתי להפסיק כבר מזה 3 וחצי חודשים עם ערבי ההודיה שאני מוסרת, ואיפשהו הרגשתי גם שאין לי כל כך מה לכתוב. שהכל ביחד, והקול הפנימי, כמו מבקשים לנוח. להתכנס ולברור.

הבוקר, זה החזיר אותי לנקודת ההתחלה. לתודה. ולמה שהקול שלנו בוחר לומר.

יש משהו מבהיל בקלות הבלתי נסבלת שבה אנו מקבלים את מה שקיבלנו במתנה. את הקול שלנו. ומי בכלל אמר שזה פה כדי להישאר. נשמע פסימי, אך ההפך – הוא הנכון.

מהמחשבה ועד להפקת הקול יש לא מעט שלבים בדרך. ומי בכלל חושב על זה. מישהו מודה על זה? הכל פה, שלנו, וזה טריוויאלי לנו, כאילו יש מחר.

רק כשהרגשתי שהקול שלי לא אמר שום דבר חשוב באמת (ועוד התלוננתי על המצב), אז הבנתי שיש לי חצי כוס מלאה. כי יש כאן מישהו שמנהל את העולם. יש מישהו שנותן לנו את המחשבות שלנו חינם אין כסף! והוא נותן לנו קול להפיק ולברוא מהמחשבות האלו חיים. או מוות. מברך אותנו ביכולת למכור אמת, או לחלופין חצי אמת.

נשאלת השאלה, למה צריך שתתרוקן חצי כוס מחיינו, ולא משנה באיזה תחום, כדי שנבין שהיא היתה פה קודם – מלאה?

מחשבותבחינם, אךהןיכולותלעלותלנוביוקר

חנן בן ארי ממליץ לנו, בשיר "החיים שלנו תותים": "...לחזור אחורה אל הבסיס, זמן לומר תודה...". כי הרי כָּלדְּעָבִידרַחְמָנָא - לְטַבעָבִיד, אזי כל מה שהקב"ה עושה, הוא אמת. לכן מאידך, חייב שכל קול שיוצא מאתנו, הכלי שהשם נתן לנו – בהכרח יהיה אמת.

ומשיר השנה שעברה אל שיר השנה הקרובה, "ויקיפדיה".

התרגשתי. בהתחלה אפילו חשבתי שיש בו אמירה חזקה. עד שהתקרבתי קצת. כפי שעושים בזוגיות, מעמיקים. מקשיבים לקול הפנימי שלך ושל זה שממולך, ומחפשים אמת מבעד לקליפות.

לרוב מבקשים בעיקר אומץ, כדי לאפשר לאמת לצאת, ומשם מתחילים לבנות אינטימיות. גשר בטוח, שיחבר. וזה מה קורה כששיר מתעורר לחיים.

ולזה חיכיתי. שהוא יקרב קצת בינינו. ביני ובינך. השמאלני, החילוני, הדוס והאתיופי.

אך עם בואה של שורה ועוד שורה, נפרעה בי ההבנה כמה השיר הזה הוא כל מה שהשם יתברך – לא.

הקב"ה דורש אמת אבסולוטית, ובדורנו היא לא באה בעטיפה נעימה, נוחה וגלגל"צית. אמת אבסולוטית לא מתחנפת לכולם / מתרעמת על כולם "כביכול" שווה בשווה, באקורד סרקסטי, כדי שהחמאה תחליק ביתר קלות בגרון. אמת היא אמת היא אמת! נקודה. ואמת יש רק אחת. ומי שלא טוב לו, יום טוב לו!

דון קישוט, למיטב ידיעתי מוויקיפדיה J, נלחם בטחנות רוח, מלחמות לא ריאליות. כאלו שאין סיכוי לנצח. אך בשיר הוא קורא שעוד יבוא יום... אז למה מן השניים נאמין?

הוא אשר מעז "לקרוא תיגר" (מדרש בראשית רבה א', י') הוא דווקא אחד שלא מפחד להרים דגל מחנהו, ולזעוק את שעל ליבו עד לב השמיים, ויהא המחיר אשר יהא. אחד שנוקט עמדה. פנחס אם תרצו. והוא בטח לא אומר את מה שכולם רוצים לשמוע.

השיר אולי אומר אמת לאמיתה ופורט על שלל פגמי עמו ישראל, אך הוא לא אומר את האמת האבסולוטית של הבורא, שמוטיב השלום קודם אצלו לכל.

חנן בן ארי טוען שהוא לא נציג של אלוקים ולא גשר בין המגזרים, אך לבסוף, כולנו נציגים של משהו. והעיקר שנסכים לעמוד מאחורי המחשבות שלנו, גם אם זה אומר להסתכן בלצאת לא פוטוגניים.

אהבת-חינם, היא לא עוד #השטאג באינסטגרם, שמפזרים בגאון כדי להיראות הומניטריים וטרנדיים. אהבת-חינם היא המתכון לבניית המקדש והמרכיב שחסר בנו, כדי שנצעד יחד, דווקא על אותו גשר צר, עם ובזכות כל המגזרים.

כי אמנם דרוש כישרון גדול כדי להתחבב על כולם, אך דרוש כישרון גדול פי כמה וכמה להגיד בצו השעה את האמת, בלי פחד, ועדיין להישאר חביב על הבריות. כי איך שלא תסובבו את כוס התה שלכם, השם מעל הכל (והקול), ודי לחכימא ברמיזה...

לרפואתם השלימה במהרה של שמואל יעקב בן שרה ויצחק בן עליזה

הטורים מוקדשים לעילוי נשמת ר' דוּוִיד בן שלמה יעקב שווארץ זצ"ל

רוצים להגיב, להציע שירים בקדושה או לפנות ל- אוריין-יסכה שבת: hashemonly@gmail.com (נשים בלבד!)

רוצים להזמין את אוריין-יסכה שבת לערב נשי מרגש בביתכן? (ללא תשלום) חייגו לטל' 073-2221290 או במייל aviva@htv.co.il