חשיפה: ניסויים רפואיים שנעשו בילדי תימן כדי לבדוק אם הם נושאים 'דם כושי' - הביאו למותם

עדויות מזעזעות שמעולם לא פורסמו בתקשורת, נחשפות הבוקר (ד') אודות פרשת ילדי תימן, המטלטלת את החברה הישראלית מזה שנים. ועדת חקירה מיוחדת שאספה ראיות ועדויות מפי רופאים, חושפת כעת פרוטוקולים של מחדל מזעזע שלפיו – ניסויים רפואיים שנעשו על ילדים ותינוקות מתימן, הביאו למותם.

עדויות הרופאים חושפות כי הניסויים שבוצעו בילדים - נעשו ללא רשות מבני משפחתם ואף ללא ידיעתם, ובארבעה מן המקרים גרמו הניסויים למות הילדים. העיתון 'ישראל היום' שחשף את העדויות ואף יציג אותן היום בכנסת, מציין כי אחד מעמודי הפרוטוקולים מתאר בפרוטרוט כיצד תינוקות שסבלו מתת תזונה עברו ניסוי רפואי של החדרת חלבון יבש לגופם דרך עירוי – דבר שהמית אותם זמן קצר לאחר מכן.

עוד מתואר בפרוטוקולים, מקרה שבו עו"ד דרורה נחמני רוט, פרקליטת היועץ המשפטי לממשלה שנמנתה על וועדת כהן-קדמי שחקרה את הפרשה, פונה לד"ר ג'ורג' מנדל, המכהן כמנהל בית החולים לילדים בראש העין. "בבית החולים שלך הטיפולים של ילדים שסבלו מתת תזונה לא היו טובים, לא היו מוצלחים וגרמו להחמרת מצבו של הילד. האם זכור לך?", שאלה.

"יכול להיות", השיב ד"ר מנדל. "אני לא יודע".

"כשאתה אומר 'יכול להיות' זה נראה לי קצת מוזר", מקשה הפרקליטה. "כי זו הייתה תרופה מאוד נדירה בסוג טיפול כזה, לגבי ילדים אחרים. בתגובה אמר ד"ר מנדל כי הוא זוכר מקרה אחד או שניים שרופא אחר בשם ד"ר מטות, נתן הוראה לתת עירוי של חלבון יבש ו"התגובות לא היו טובות", כדבריו.

עדותו של סגן מנהל בית החולים: "באותו בוקר מתו ארבעה תינוקות כתוצאה מעירוי"

אז שולפת הפרליטה מכתב שכתב רופא נוסף, ד"ר קלמן יעקב מן שמו, שכיהן כסגן מנהל רפואי של בית החולים. את המכתב שלח ד"ר מן לד"ר מנדל בנובמבר 1949, ובו כתב כך: "ביקרתי בבית החולים שלנו בראש העין, ומצאתי כי באותו בוקר מתו שם ארבעה תינוקות שקיבלו טיפול אקטיבי. תינוקות אלו היו פחות או יותר במצב מאוזן לפי התנאים הפיזיו-פתולוגיים שלהם, אך לאחר שעירו להם תמיסות שונות – התרופף מאזן זה והם מתו".

או אז מודה ד"ר מנדל כי אמנם ביצע מחקר מקיף על ילדים תימניים בעודם בחיים, זאת במטרה לבדוק האם בגופם קיימים תאי דם 'חרמשי' – מחלה ששכיחה בקרב ילידי אפריקה שגורמת לאנמיה. בעדותו סיפר ד"ר מנדל על הטריגר שהביא אותו לבצע את המחקר, ואמר כך: "היה איש ידוע ומפורסם בשם פרופ' דמשק, שהיה המטולוג ידוע. הוא הסתכל על התימנים וחשב שמוכרח להיות אצלם דם כושי. אז הוא אמר – למה לא לבדוק את זה? פרופ' פריץ דרייפוס היה אחראי על זה. הוא נתן הוראות ואנחנו היינו עושים את זה".

אותו פרופ' דרייפוס, כך מספר ד"ר מנדל, התלהב כל כך מממצאי המחקר, עד שכתב מאמר באחד מכתבי העת הרפואיים עם תאוריה גדולה על המקור שממנו התימנים הגיעו, ועל איך שהם הסתובבו בעולם ו"הכול יפה מאוד".

כשנשאל ד"ר מנדל כיצד בדק את הילדים ענה כי היו נוהגים לקחת דמים לספירות הדם ו"פעם בא רופא ידוע שבלונדון עשה את הבדיקות המיוחדות בהמוגלובין, ושמו היה ד"ר ליימן. הוא מצא שזה הכול לא נכון. כל הדבר נפל, וכבר אמרנו לתימנים שיש בהם דם כושים".

תאי דם של מחלת החרמש

ח"כ נורית קורן: "מסמכים וסיפורים מצמררים, שמזעזעים כל בן אנוש​"

בעדות אחרת שלו סיפר ד"ר מנדל על רופא אחר בשם ד"ר דנשה מארה"ב, שהסתכל על התימנים ומיד אמר שהוא חושב שיש להם דם של כושים. "הוא יודע שבארה"ב הכושים סובלים ממחלת דם שנקראת מחלת החרמש, אז התעניין בזה וביקש שנעשה משטחים מהדם. בהתחלה כמעט כל ילד היו לו קדחת ומלריה, אז היינו לוקחים בדיקות דם".

מתוך דפי הפרוטוקולים, עולה ומיתמר מחדל נוסף – עצוב לא פחות:  הורי הילדים לא ידעו דבר וחצי דבר על מה שנעשה עם ילדיהם בבתי החולים. "לא היה צורך לבקש רשות מההורים", אומר ד"ר מנדל בעדותו. "רצו לדעת מה קורה אצל הילדים, ולקחו ילדים שמתו מכל מיני סיבות ובדקו את העורקים והלבבות שלהם".

בנקודה זו מקשה עו"ד נחמני רוט ושואלת את ד"ר מנדל האם מצב זה לא יצר בעיות, כאשר הורי הילדים הגיעו ורצו לראות את הילדים המתים שלהם. "האם פשוט אמרתם 'לא, אנחנו לא מראים את התינוקות'?", היא שואלת..

ד"ר מנדל בתגובה: "אני לא חושב. היות שאחרי שגומרים את הנתיחה אז היו מסדרים את התינוק כך שהם יכולים לראות את הפנים של הילד וזה נראה שלם.. אבל זה היה לגמרי חוקי. לא היו בעיות".

לדבריו, בבית החולים התבצעו רישומים מדויקים של כל הניסויים שנעשו במסגרת המחקרים, אך "מישהו השמיד אותם אחרי שבע שנים". כשנחשפה לעדויות הרופאים ולתמונות הקשות שנלוות אליהן, התבטאה היום ח"כ נורית קורן ואמרה כי מדובר ב"מסמכים וסיפורים מצמררים, שמזעזעים כל בן אנוש. הצוות הרפואי ביצע מחקרים ונתן טיפול לא מתאים לילדים, שבעקבותיו מצבם הבריאותי הידרדר וברוב המקרים הוביל לפטירתם.

"התייחסות הצוות אל הילדים ומשפחותיהם הייתה כחומר ביד היוצר. הסתירו מההורים את נתיחת הגופות, ולא ביקשו את רשותם על פי חוק. פרשת היעלמותם של הילדים היא פצע מדמם בחברה הישראלית, על כן אמשיך לפעול ביתר שאת למען גילוי האמת והשלמת כל חלקי הפאזל".