הטור של אורטל קפטן: בכל אחד מאיתנו חבוי סוג של מרגל

ריבונו של עולם, תן לי את האפשרות לקנות את הדירה בלי משכנתא. מוכר?

ריבונו של עולם, אני כל כך רוצה את התפקיד הזה, תעשה שאקבל אותו. גם מוכר?

ריבונו של עולם, תן בלב של המעסיק שלי שיעלה לי את השכר בצורה משמעותית. גם זה מוכר?

אני מניחה שכל תפילה כזאת מוכרת לכל אחד ואחת מאיתנו בתחומים שונים. מה גורם לנו לרצות, לשאוף, לבקש מה', ובכל זאת לא תמיד להאמין שנקבל?

לפני כשבועיים שוחחתי בטלפון עם יערית. זו חברה טובה שלי שהתחתנה לפני 5 שנים, והיום יש לה, ברוך השם, 4 ילדים. היא גרה בשכירות בדירת 3 חדרים, קצת צפוף, קצת דחוק, אבל מסתדרת. היא עובדת. בעלה עובד ולומד, ובשיחה היא מספרת לי על החלום שלה: "אני כל יום מבקשת מה' שיזכה אותנו לקנות את הדירה של 5 החדרים בפרויקט החדש בקריית אונו, ובאותה נשימה אני מתפללת שזה יהיה בלי משכנתא... את יודעת מה?" היא ממשיכה, "אסתפק גם ב- 4 חדרים, שנוכל לגור ברווח ולא בצפיפות שמוציאה מהדעת", היא אומרת לי. "בררתם פרטים על הפרוייקט?", שאלתי. "כן, האמת שאנחנו כבר בשלבים מתקדמים. חתמנו על זיכרון דברים, שילמנו סכום ראשוני, וכעת אנחנו מחכים לאישור הסופי של הבנק על יתרת הסכום באמצעות משכנתא". "יערית?!", הרמתי את קולי. "מה קרה?" היא שואלת. "לא אמרת הרגע שאת מתפללת כל יום שהקב"ה יזכה אותך לקנות את הדירה בלי משכנתא?", אמרתי כשחיוך על פני. "כן, אבל את יודעת, צריך לעשות השתדלות. יש רצוי ויש מצוי, ואני לא יכולה לחכות לנס, אז התחלתי להניע את התהליך". היא סיימה.

מצד אחד – דבריה נשמעו לי הגיוניים לגמרי. אך מאידך – היו נשמעים כחוסר ביטחון ואמונה בו יתברך. המשפט "יש רצוי ויש מצוי" הציק לי.

"היפלא מה' דבר?". וכי יש דבר שהקב"ה לא יכול לעשות, חלילה? ועוד, הקב"ה הוא טוב, ודרך הטוב להיטיב. הוא חפץ להיטיב לנו, אם רק ניתן לו צ'אנס.

בפרשתנו מצווה הקב"ה את משה: "שלח לך אנשים", שיתורו ויבדקו את הארץ. הבטחתי לעם ישראל ארץ זבת חלב ודבש, אבל עם ישראל לא מאמינים בי מספיק, ומפקפקים בעובדה שאכן מדובר בארץ הנחשקת, ארץ זבת חלב ודבש. משום כך מבקשים השבטים, למעט שבט לוי, לבדוק אם אקיים את הבטחתי, ועל כן שלח...

סופם של המרגלים ידוע. עשרה מתוך שנים עשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, ואילו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, אשר היו באותה שליחות, ניצלו מעצת אותם המרגלים.

באחד הערבים, כשחזרנו, ניר ואני, מהופעה בדרום הארץ, וכחלק מההכנה לתכנית שלנו, שוחחנו קצת בעניין, הוא שאל: "תגידי, את לא מרגישה שבתוך כל אחד מאיתנו חבוי סוג של מרגל?".

"למה?", שאלתי, והוא השיב: "אנחנו לפעמים מתפללים ומבקשים דברים מסוימים, ומאידך עושים דברים הפוכים שמציגים אותנו כחסרי אמונה של ממש. לדוגמא: אנחנו מתפללים שנזכה לקנות דירה בלי חובות ובלי משכנתא, רגע לאחר מכן נכנסים לאוטו ועושים את דרכנו לבנק למשכנתאות כדי לברר פרטים ולמסור מסמכים, על מנת שנקבל משכנתא עבור הדירה החדשה". רגע! האם לא ביקשנו דירה בלי משכנתא? מה עם צ'אנס קטן לקב"ה?

אני מרגיש שהקב"ה אומר לנו: "בני אהובי, ביקשתם? אני חפץ לתת לכם, אבל אתם כנראה לא מאמינים בי מספיק... אם כן, לכו לתור בבנק למשכנתאות. אין לי ספק שתחזרו אלי ותאמרו: "הבנק אשר ביקרנו בו לתור בו ולחזר אחר משכנתא מאכזב, הריבית גבוהה, ה- bdi לא מאפשר".

דוגמא נוספת: אני רוצה העלאה בשכר. איך ידעו על כך מעסיקי? ההשתדלות המתבקשת היא לפנות לממונה ולדרוש העלאה, אך לרוב אנו מרגישים צורך בהשתדלות נוספת, ואנו פונים למעסיק ולעוזר של המעסיק, ולפעמים למקורב של המעסיק, שישתדל עבורנו "ויזרוק מילה". רגע! ביקשנו בתפילה: "ריבונו של עולם, תן בלב המעסיק שלי שיעלה לי את השכר בצורה משמעותית". מה עם צ'אנס קטן לממונה על כולם?

ישנן דוגמאות למכביר על דברים שאנו מבקשים, אך מאידך מרגישים שאנו צריכים לסייע לקב"ה לתת לנו. כולנו נגועים בזה.

אסיים במשפט עוצמתי שנחרט בי באחד משיעוריו המרתקים של הגאון הרב יגאל כהן שליט"א, בו הוא ציטט את "חובת הלבבות – שער הביטחון": "בטחונו על אלוקיו יתברך, כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו, מפני שאם איננו בוטח באלוקים, בוטח בזולתו. ומי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוקים השגחתו מעליו, ומניח אותו ביד מי שבטח עליו".

הקב"ה לא זקוק לעזרה. הוא חפץ שנבטח בו, ורק בו! כשהאדם בוטח בזולת ה' יתברך, שמנהל הבנק יעזור לו, שהמעסיק בעבודה ידאג לו, שהחבר הקומבינטור יפתור לו את הבעיה, אזי אומר הקב"ה: אם אתה סומך עליו, לך אליו שיפתור לך את הבעיה. אני מסיר את השגחתי מבקשתך. כשלא תסתדר – תשוב אלי, בן אהוב...

המרגלים לא האמינו ולא בטחו בו יתברך. הסוף ידוע.

אני משתדלת לקחת מכל פרשה תובנות לחיים, והמסקנה שנחרטה בי השבוע מסיפור המרגלים, מבוססת על הפסוק בתהלים: "גול על ה' דרכך ובטח עליו, והוא יעשה".

שנזכה להשליך את כל יהבנו עליו יתברך, נבטח בו והוא יעשה!