אסף בשקדנות בקבוקים למחזור – והרוויח 140 אלף שקלים לתחזוקת כולל

במשך 40 שנה עבד שלמה חביב כפקיד בתעשייה האווירית. בראשית דרכו, לעבודת הפקידות התלוותה קריירת הכדורגל שלו, שכן הוא שיחק ב'הפועל יהוד', שהיתה אז בליגה הלאומית, הליגה העליונה באותה תקופה.

הוא היה רחוק מדת, ושום מחשבה על חזרה בתשובה לא חלפה במוחו. כששואלים אותו איך בכל זאת, לפני 15 שנים, הוא חזר בתשובה, הוא מגיב בצחוק נבוך. "האמת? אני לא ממש יודע להסביר את זה..."

לחזרה הרשמית בתשובה קדמו ביקורים הולכים ותוכפים בשיעוריו של הרב רפאל זר, שפתח באותה תקופה כולל ביהוד. "הייתי באימון כדורגל וחבר הציע לי ללכת לשמוע את הרב זר אחרי האימון", נזכר חביב. "הסכמתי. והלכתי כמו שאני – עם בגדי הכדורגל והמכנסיים הקצרים – לשמוע את השיעור".

מאוחר יותר, כשכבר חזר בתשובה, יספר לו הרב זר איך התרה בקהל שומעיו לבל יעירו לו דבר על מכנסיו הקצרים חביב פקד עוד שלוש פעמים את הכולל במכנסי כדורגל, לפני שעלה על דעתו כי יתכן וייטיב לעשות אם יחליף את בגדיו לפני השיעור.

"אמרתי לעצמי שמעכשיו והלאה אני לא אגיע ישר מהאימון, אלא אתקלח ואחליף בגדים קודם לכן, וזה מה שעשיתי". הוא המשיך לבוא לשיעורי התורה לסירוגין, ולבסוף התחיל לשמור שבת. ההתקדמות משם היתה מהירה. "זה לא היה קל עם כל המשפחה, בהתחלה, אבל בסוף זה הסתדר", הוא אומר בנימה אופטימית.

חביב המשיך לעבוד בתעשייה האווירית, אבל עד מהרה הגה פרויקט חדש. חבר הציע שהם יאספו את הבקבוקים הריקים של אנשי המחלקה שלהם, ובכסף שיקבלו תמורתם יקנו סוכר לכולל החדש ביהוד. חביב התלהב ונרתם לרעיון. "אצלנו, במפעל, כל מי שלקח ארוחה קיבל איתה בקבוק שתייה מפלסטיק", הוא מסביר. את הבקבוקים הללו הם התחילו לאסוף. אבל חביב לא הסתפק במה שקיבל, אלא גם חיפש בקבוקים בכל מקום. "זה הפך להיות אובססיה אצלי. יצאתי לריצה, חזרתי עם שלושים בקבוקים. נסעתי לנופש באילת, חזרתי עם שקית של בקבוקים. התחלתי להיות אחד שמחפש בקבוקים בכל מקום".

(צילום: shutterstock)

חביב היה מוכר למדי במפעל בזכות קריירת הכדורגל שלו, וכשעובדים אחרים ראו אותו מחטט בפח למצוא בקבוקים, הם דרשו לדעת במה העניין. כשסיפר להם שהוא אוסף את הבקבוקים למען האחרים, עם זאת, רבים נרתמו לפרויקט.

איסוף הבקבוקים, שהתחיל בממדים קטנים במחלקה של חביב, התרחב עד מהרה. "בהפסקת הצהריים היה לנו שיעור גמרא של חצי שעה", אומר חביב. "מי שהעביר את השיעור היה מודיע תוך כדי שאנחנו אוספים בקבוקים ומבקשים ממי שיכול להביא לנו. ככה השגנו כמה מאות בקבוקים".

אבל גם זה היה רק ההתחלה. חביב מצא מחסן קטן שאין לו דורש במפעל והתחיל לאחסן שם את הבקבוקים. במקביל, הקולגות לעבודה שגילו עד כמה הוא רציני בפרויקט איסוף הבקבוקים, התחילו להביא לו בקבוקים מהבית. "אנשים התחילו להביא לי בקבוקים מכל מיני הזדמנויות. עשו מסיבות בבית? הביאו לי את בקבוקי הבירה, שעליהם מקבלים שקל עשרים לבקבוק. הביאו לי בקבוקי יין. הביאו לי הכל. התחלתי להגיע לשלושת אלפי בקבוקים בחודש".

מי שאוסף 1500 בקבוקים או יותר יכול להזמין את חברת איסוף הבקבוקים כך שמשאית שלה תבקר אצלו. חביב עשה הוראת קבע אצל החברה וגם קיבל ממנה שקיות ענק למיון: אחת לפחיות, אחת לבקבוקי זכוכית, אחת לבקבוקי פלסטיק. "הייתי יושב וממין את השקיות שאנשים הביאו לי", הוא נזכר. "אלה היו הרבה פעמים שקיות מעורבות בזבל. לפעמים היה לכלוך, לפעמים כלים חד פעמיים, לפעמים אפילו מקקים. אבל הקב"ה עזר לי להמשיך עם זה, והצלחתי להגיע לסביבות 900 שקלים בחודש. החברה היתה מפקידה לי 900 שקלים, אבל אני תמיד הייתי מושך אלף שקלים לקופה של הכולל, שלא תהיה חלילה איזו טעות לטובתי".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מה עשה חביב עם הכסף? דאג לפינת קפה מצויידת היטב עבור האברכים. "הייתי מביא להם כל יום ראשון סוכר, קפה, תה, חלב, ניר טואלט ונייר טישו. תמיד הדגשתי להם שאם משהו נגמר, שיתקשרו אלי אפילו באמצע הלילה ואטפל בכך".

אם זה לא מספיק, בשארית הכסף החודשי חביב השתמש כדי לתמוך בשתי משפחות נזקקים שלא היה להן כסף לרכוש ציוד בסיסי הדרוש לתינוקות. כמתן בסתר, חביב היה רוכש מטרנות וטיטולים ומשאיר להם את המוצרים מבלי שידעו מיהו הנדיב האלמוני.

"כדי לנצל את הכסף בצורה הטובה ביותר, הייתי בודק תמיד איפה מוכרים הכי בזול", הוא אומר. "כשהיה מבצע על הסוכר, קניתי 30 קילו ושמרתי אצלי. כך חסכתי מאד בהוצאות".

אנשים ידעו למה אתה אוסף את הבקבוקים?

"בהחלט. מהתחלה הסברתי שזה לא עבורי, שזה ללומדי תורה ולנזקקים. הייתי בא לעובדים חדשים, מספר להם מה אני עושה. הייתי מברך את כל מי שהביא בקבוקים. גם המשפחה שלי הבינה שזה ממש חשוב לי, והילדים הבוגרים שלי התחילו להביא לי את שקיות הבקבוקים שלהם".

במשך שנות תפעול הפרויקט הזה, אומר חביב, הוא ראה אינספור דוגמאות של סייעתא דשמיא. "כשהמשאית של האיסוף מגיעה – היא לא מחכה, היא כבר ממהרת לכתובת הבאה. אבל איכשהו תמיד כשהיא הגיעה, הבוס לא היה צריך אותי, או הגשם בדיוק הפסיק, ואני תמיד הצלחתי להוציא אל המשאית את כל הבקבוקים שאספתי".

לא מזמן יצא חביב לפנסיה מוקדמת. איסוף הבקבוקים שלו נמשך, אבל בקנה מידה קטן הרבה יותר, מטבע הדברים. אבל לכולל אין לכם מה לדאוג. "הרווחתי משהו כמו 140 אלף שקלים מאיסוף הבקבוקים במשך השנים", הוא אומר בסיפוק. "כל הכסף הזה שמור בחשבון מיוחד ויש לי מספיק בשביל להמשיך בקניות עבור הכולל במשך עשר השנים הבאות".