חדשות בארץ
חומה טכנולוגית לאורך הרצועה: כך נערכים בישראל לסכל את איום המנהרות
המיזם עתיד להיות ראשוני וייחודי מסוגו בעולם, ויכלול שפע של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כולל קיר ביטחון וברזלים שיוחדר בעומק של עשרות מטרים, ואליו יחוברו חיישנים
- נעמה גרין
- פורסם כ"ה סיון התשע"ז |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
בניית גדר הפרדה, באורך של יותר מ-67 ק"מ, בין ישראל לרצועת עזה, היא המשימה הבאה של ישראל. במוסף 'יתד השבוע' מבית 'יתד נאמן' נערכה כתבה מקיפה אודות המכרז לאחד המיזמים ההנדסיים הגדולים והמורכבים ביותר שידעה ישראל: בניית חומה טכנולוגית לאורך רצועת עזה.
אחרי צוק איתן, הפכה ההתמודדות עם התווך התת קרקעי לרא שסדר העדיפויות הצהל"י ומושקעים מאמצים רבים הן בבניין הכוח, הן בתכניות המבצעיות והון בפעולות בשטח כדי לספק מענה מיטבי לאיום. כעת נכנסים להילוך גבוה של בניית החומה המפרידה.
החומה תהיה למעשה מערכה הגנה שלישית שישראל בונה לאורך קו הגבול. המערכת הראשונה נבנתה בשנות ה-90 לאחר הסכם אוסלו, המערכת השניה נבנתה לאחר ההחלטה על ההתנתקות מעזה. בשתי המערכות לא היתה תשובה לאיום מנהרות התקיפה.
נכון לעכשיו, בניית הגדר מתבצעת בכמה שלבים, ואם הכל יתקדם לפי התכנית, התוכנית תושלם בעוד שנתיים.
מדובר במכרז לאחד המיזמים ההנדסיים הגדולים והמורכבים ביותר שידעה ישראל. עלותו מסתכמת בלמעלה משלושה מילארד שקל, כשהמטרה העיקרית שמנחה את ישראל במיזם הזה היא למנוע מחמאס להמשיך לחפור ולחפור. המנהרות הן לב המאבק, וגם ברגעים אלה ממש מנסים פעילי חמאס לחפור עמוק יותר ויותר, ולא במובן המטאפורי של המושג.
במכרז הראשון זכו חברות סולל בונה ודניה סיבוס, שכבר עובדות על קטע של מספר קילומטרים שבו סוג האדמה חולי וקל באופן ייחסי לחפירה. כעת יוצאת ישראל במכרז חדש לקטעים נוספים לאורך הגבול, שמתפרסים על פני מספר קילומטרים. בשונה מהקטע שכבר נחפר, הקרקע בקטעים אלה היא אדמת לס וקשה הרבה יותר לחפור בה. בהמשך יוצאו מכרזים נוספים להשלמת עטיפתה של הרצועה בגדר הפרדה משוכללת.
לא מדובר בחומה רגילה. המיזם עתיד להיות ראשוני וייחודי מסוגו בעולם, ויכלול שפע של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כולל קיר ביטחון וברזלים שיוחדר בעומק של עשרות מטרים, ואליו יחוברו חיישנים בדומה לאלה המשמשים לאיחוד, ניטור והתרעה של שינויים במעבה האדמה.
בניית המכשור הטכנולוגי הרגיש והיקר היא באחריות חברת אלביט וחברה נוספת, תוך תקווה ותפילה שההשקעה הגבוהה תחזיר את עצמה והחומה תתפקד כאלמנט מרתיע ובלתי עביר.
החומה תיבנה לגובה של כשמונה מטרים, כמו בחומת הגבול בין ישראל לבין מצרים, ועליה יותקנו חיישנים ומצלמות. לאורך הגבול יוקמו, כמובן, מרכזי בקרה ושליטה שיחוברו זה לזה ולמרכז שליטה מרכזי שימוקם באחד בבסיסי צה"ל בדרום.
כבר בשבועות הקרובים תואץ המלאכה, ומאות פועלים ישראלים יועסקו במיזם, ביניהם מנהלי עבודה, מהנדסים, מפעילי ציוד כבד, ועשרות כלים כבדים מטרקטורים ועד מחפרים, עובר דרך ציוד קידוח ומשאיות.
בצוק איתן השמיד צה"ל 31 מנרות התקפיות, אולם מאז הצליח חמאס לחפור 15 מנהרות כאלה לכיוון ישראל. ישראל מנסה כל העת, בכל דרך, לשבש את החפירות הללו. החומה עדיין לא קמה על תילה, ונכון להיום נעזרת ישראל במידע מודיעיני מדויק ובציוד טכנולוגי מתקדם ביותר כדי לחסל את איום המנהרות. למעשה, תקיפה ישראלית בעזה אחרי שיגור רקטות הסתירה מאחוריה גם ניסיון להרוס, על הדרך, את החומות שנחפרות במרץ.
כיצד יגיב חמאס על בניית החומה, שתחסל באופן סופי את אחד הכלים החזקים ביותר שלו? ההערכות בישראל חלוקות בכל הנוגע לתגובה אפשרית של החמאס. שר השיכון והבינוי יואב גלנט ושר החינוך נפתלי בנט סבורים כי חמאס לא יוותר, וכבר יצאו בהכרזה לפיה "בקיץ תפרוץ מלחמה".
אבל לא כולם מסכימים עם הדעות הפסימיות האלה. בצה"ל, במודיעין ובמערכת הביטחון סבורים שחמאס ייאלץ לקבל את גזר הדין אם כי כל תקרית, ולו הקלה ביותר, אם תתרחש סביב בניית החומה – עלולה להתלקח ולצאת מכלל שליטה. לדעתם, אם תפרוץ מלחמה, היא תפרוץ בגלל שלחמאס לא יהיה מה להפסיד, בשל מצבו הנואש ברצועה.