המכתב שלא יישלח לעולם

ילדות אהובות שלי, אני אתגעגע אליכן. איך הסתימה לה השנה?

רגע לפני שאנחנו נפרדות, רציתי להגיד לכן, ילדות שלי, שאנחנו לא נפרדות! אתן תמיד בתוך הלב שלי, כולכן ביחד וכל אחת לחוד. המכתב שלעולם לא יישלח

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

ילדות שלי אהובות!
עוד שניה מסתיימת השנה שלי אתכן, והשנה שלכן בגן שלי, שלנו. עוד מעט, וכבר תלכנה לגן של גדולות. אתן יודעות, ילדות שלי, שיהיה לי קשה מאד לא לראות את החיוכים המושלמים שלכן כל בוקר? את הגומות המתוקות, התלתלים השובבים... אפילו לשטויות שלכן אני כבר מתגעגעת.
אני זוכרת איך הגעתן אלי לפני כמעט שנה, תינוקות בנות פחות משנתיים, מבוהלות עד עמקי נשמתן, שמביטות בי ובאמא לסירוגין בעיניים כל כך טהורות ו..בוכיות. היה לנו קצת קשה בהתחלה, כמו בכל התחלה, אבל כשהגיע היום הזה בו רצתן לגן בבוקר ונכנסתן בדילוג, כשעל הפנים שלכן מרוח חיוך ענק , הלב שלי רקד מרוב אושר. התאהבתי בכן, בכל אחת ואחת מכן. במשך שנה ראיתי אתכן, איך שאתן גדלות, איך אתן משתנות והופכות מתינוקות לילדות. איך המלמולים המעורפלים הפכו להיות מילים ברורות, ואלו התחברו למשפטים ארוכים ארוכים. ברוך ה', אתן כבר לא מפסיקות לדבר. פתאום התחלתן לקרוא לי "הגננת", ונכנסתן לי עוד יותר ויותר עמוק ללב. התפללנו ביחד בכל בוקר, ה"מודה אני" הצרחני שלכן הגיע וודאי עד כסא הכבוד – תינוקות אמיתיות של בית רבן. כשהדלקתי לכן שירים-קפצתן, רקדתן והשתוללתן בהתלהבות כזאת, ואני הודיתי לה' על השמחה שלכן, שהשאירה אותי מאושרת עוד שעות אחר כך. כל כך הרבה עבר עלינו השנה: "קבלות שבת", ימי הולדת, עבודות יצירה והפעלות. אני מסתכלת אחורה ולא מאמינה – איך עברה לה כל כך מהר השנה המהממת הזאת. ועוד שניה – אתן כבר הולכות.
אז רגע לפני שאנחנו נפרדות, רציתי להגיד לכן, ילדות שלי, שאנחנו לא נפרדות! אתן תמיד בתוך הלב שלי, כולכן ביחד וכל אחת לחוד. תדענה שאני אוהבת אתכן בלי סוף, בלי גבול ובלי תנאי, אוהבת את כל מה שאתן. הצחוק שלכן מהדהד לי בראש גם כשכבר נגמר היום, השירה הצרחנית שלכן עבורי היא כמו שירת מלאכים מתוקה. הבכי שלכן ממיס לי את הלב, והחיוך שלכן מאיר לי את היום! אני מודה לה' על המתנה הנפלאה שנתן לי -על הזכות הזאת העצומה, שנפלה בחלקי.
"אלוקים נתן לך במתנה".
אמנם אני עדיין רווקה, אבל בילדות מקסימות ה' כבר בירך אותי, לא אחת ולא שתיים... אלא 23.
ילדות צדיקות שלי, אני אתגעגע אליכן כשתגדלו, אני אשמח כשאדע שאתן שמחות, והאושר שלכן – זה האושר בשבילי. תזכורנה שבלב שלי יש מקום שהוא רק שלכן – תמיד!
אוהבת, הגננת.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.

תגיות:געגועיםגננתמכתב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה