"כְּבוֹד הָרַב, כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לֹא עוֹזֵר, עֲדַיִן גָּדֵל הַמִּינוּס בַּבַּנְק"

אֲנָשִׁים רַבִּים שׁוֹאֲלִים: "מַדּוּעַ אֵינִי נֶהֱנָה מִשּׁוּם דָּבָר? מַדּוּעַ אֵינִי שָׂמֵחַ בְּאִשְׁתִּי בִּילָדַי? מַדּוּעַ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם עֲבוֹדָתִי אוֹ בִּכְלָל אֵינִי מוֹצֵא סִפּוּק?"

- בְּקִצּוּר לֹא נֶהֱנָה מֵהַחַיִּים.

וּמַמְשִׁיכִים בִּשְׁאֵלָתָם: "לָמָּה הַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה לִי אֶת זֶה?" כָּל זֶה כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁתּוֹלִים אֶת הַקְּשָׁיִים שֶׁלָּהֶם בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא בִּלְבַד, וְהֵם אֵינָם מְבִינִים שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה יוֹתֵר מֵהֶם שֶׁיֵּהָנוּ מֵעוֹלָמוֹ הַנִּפְלָא.

אָמְנָם אֶת עִנְיַן הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה הִשְׁאִיר הַקָּבָּ"ה בְּיָדֵינוּ, וְאִם רַק נַפְסִיק לִהְיוֹת בַּעֲלֵי "עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת" שֶׁרוֹצִים עוֹד וְעוֹד וְלֹא עוֹצְרִים לְהִתְבּוֹנֵן בַּחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, וְנֶחְדַּל לִדְרֹשׁ מֵעַצְמֵנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, אֲזַי תִּכָּנֵס הַשִּׂמְחָה בְּלִבֵּנוּ, וְנֵהָנֶה מִבְּרִיאָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהֹוָה יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי יט, ג).

פֵּרוּשׁ: אָדָם עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַטָּעוּיוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת, וּלְבַסּוֹף הוּא מִתְלוֹנֵן עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מַדְהִים, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בּוֹ, הוּא מַזְכִּיר לִי פָּסוּק זֶה.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהִכַּרְתִּי מִקָּרוֹב שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, בִּקְנֵה מִדָּה עוֹלָמִי, ובס"ד הֵחֵל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ. אַט אַט עָזַב אֶת מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָנוּעַ וְהֵחֵל אֶת דַּרְכּוֹ בְּעוֹלַם הַתּוֹרָה עַד שֶׁעָזַב אֶת כָּל עֲסָקָיו וְנִכְנַס לִישִׁיבָה. מֵאָז הוּא הֵחֵל לְהִתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה.

זָכִיתִי לְלַוּוֹת אוֹתוֹ כִּבְרַת דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה', וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מִתְקַדֵּם בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה הָיָה יוֹרֵד יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִנְּכָסָיו. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הוּא אִבֵּד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ וְכַסְפּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיָה נִזְקָק לְהַלְוָאוֹת מִבְּנֵי אָדָם.

בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה מֻרְגָּל לְהִתְלוֹנֵן: "חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לָמָּה הַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה לִי אֶת זֶה? מַדּוּעַ הוּא אֵינוֹ עוֹזֵר לִי? כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עוֹמְדִים בְּעָשְׁרָם, וְרַק אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָנִי מָרוּד!"

עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם אֶל מוּל טַעֲנוֹתָיו הַקָּשׁוֹת, שֶׁלִּכְאוֹרָה ג"כ צוֹדְקוֹת. הִתְפַּלַּלְתִּי לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: "קַדֵּשׁ שִׁמְךָ בְּעוֹלָמְךָ, וְתַרְאֶה לוֹ שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכְּךָ - מַצְלִיחַ". נִחַמְתִּי אוֹתוֹ כְּפִי יְכָלְתִּי, וְנִפְרַדְנוּ.

עַד –

בְּאַחַת מִשִּׁיחוֹתֵינוּ הָרַבּוֹת סִפֵּר לִי הַיְּהוּדִי, כְּמֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, סִפּוּר שֶׁהִדְהִים אוֹתִי, וְכָךְ אָמַר:

בִּצְעִירוּתִי כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַצָּבָא אָבִי זָ"ל נִגַּשׁ אֵלַי, וְהֵבִיא לִי מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר בִּמְזֻמָּן, לִשְׁאֵלָתִי מִפְּנֵי מָה נוֹתֵן הוּא לִי סְכוּם כֶּסֶף זֶה? הוּא אָמַר: "קַח בְּנִי אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה וְתַעֲשֶׂה אִתּוֹ עֲסָקִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ מַסְפִּיק, תַּחְזִיר אֶת הַהַלְוָאָה".

כָּךְ עָבְרוּ הַשָּׁנִים, וְהִצְלַחְתִּי לְהַכְפִּיל וּלְשַׁלֵּשׁ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֵבִיא לִי אָבִי. מִדֵּי פַּעַם הָיָה אָבִי זָ"ל מַזְכִּיר לִי אוֹדוֹת הַהַלְוָאָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַחְזִירָהּ, אַךְ אֲנִי מִשּׁוּם מָה הֶעֱדַפְתִּי לְהִתְעַלֵּם מֵאָבִי זָ"ל.

לְיָמִים נוֹדַע לִי שֶׁאָבִי חָלָה בַּמַּחֲלָה הַיְּדוּעָה וְהוּא אֻשְׁפַּז בְּבֵית הַחוֹלִים. מִיָּד הִגַּעְתִּי לְבַקְּרוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וְהֵבַנְתִּי מֵהָרוֹפְאִים שֶׁהַזְּמַן שֶׁנִּשְׁאַר לְאָבִי בְּעוֹלָמֵנוּ הוּא קָצָר מְאֹד. בְּאוֹתוֹ בִּקּוּר, בְּעוֹדִי שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל אָבִיו, עָנָה לִי אָבִי וְאָמַר: "תִּרְאֶה אֶת אִמָּא, לֹא נִשְׁאַר לָהּ כְּלוּם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לְפָחוֹת תַּחְזִיר לָהּ אֶת הַהַלְוָאָה." "בעז"ה אַבָּא אֶשְׁתַּדֵּל מְאֹד", אָמַרְתִּי לוֹ, וְכָךְ סִיַּמְתִּי עִמּוֹ אֶת הַשִּׂיחָה.

לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ נִפְטַר אָבִי זָ"ל, וַאֲנִי בִּמְקוֹם לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ שֶׁל אִמִּי הָאַלְמָנָה וּלְהַחְזִיר לָהּ מִיָּד אֶת כַּסְפָּהּ, הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְעַלֵּם מֵעֶצֶם קִיּוּם הַהַלְוָאָה.

וְכָךְ עָבְרוּ הַשָּׁנִים, וְהִמְשַׁכְתִּי לְהַפְסִיד אֶת כָּל רְכוּשִׁי וּנְכָסַי."

כָּךְ סִיֵּם הַצַּדִּיק אֶת סִפּוּרוֹ.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלִּגְעֹר בּוֹ: "פָּגַעְתָּ בְּאָבִיךָ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבְנוֹסָף אַתָּה מַמְשִׁיךְ לְהִתְעַלֵּל בְּאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁהִיא גַּם אִמְּךָ, וַעֲדַיִן אַתָּה מִתְלוֹנֵן עַל הַקָּבָּ"ה עַל מָה שֶׁעָשָׂה לְךָ. בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ אַתָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁאַתָּה עֲדַיִן חַי וּבָרִיא בְּגוּפְךָ."

הִפְנֵיתִי אוֹתוֹ לַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁיִּלְמַד אֵיךְ לְכַפֵּר עַל עָווֹן זֶה, וְכָךְ בֶּאֱמֶת עָשָׂה. ב"ה הַיּוֹם מַצָּבוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב.

כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

רַבִּים הֵם הַסִּפּוּרִים עַל יְהוּדִים שֶׁפָּגְעוּ בִּכְבוֹדָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּפָקְדוּ אוֹתָם צָרוֹת רַבּוֹת, אִם זֶה בָּחֳלָיִים קָשִׁים, חָלִילָה אוֹ בַּעֲקָרוּת, בְּחֹסֶר פַּרְנָסָה אוֹ בְּעִכּוּב בְּשִׁדּוּכִים.

תֵּדְעוּ לָכֶם, אַחִים יְקָרִים, שֶׁהַקָּבָּ"ה מַקְפִּיד עַל כְּבוֹדָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁלּוֹ. כָּךְ לִמְּדוּנוּ חֲזַ"ל (ע' במדרש רבה פרשת לך לך פרשה לט' סי' יב'). וְלָכֵן כָּל אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר סָרָה עַל תַּלְמִיד חָכָם אוֹ חָלִילָה פָּגַע בּוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי, לִפְנֵי שֶׁמְּחַפֵּשׂ יְשׁוּעוֹת וְכַדּוֹמֶה יָרוּץ לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ וִירַצֶּה אֶת הֶחָכָם כְּפִי כְּבוֹדוֹ וּמַעֲלָתוֹ. וִיקַבֵּל הוּא עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְכִסְלָה, וּבְעֶזְרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יִרְאֶה יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת.

לְסִיּוּם רָאִיתִי לְהָבִיא סִפּוּר שֶׁדַּרְכּוֹ נָבִין אֶת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ.

יְהוּדִי שֶׁהָיָה מִתְיַעֵץ עִמִּי בְּנוֹשְׂאִים שׁוֹנִים קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לָתֵת מַעֲשֵׂר מִכָּל הָרְוָחִים שֶׁיַּרְוִיחַ, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הַבְטָחָה לַעֲשִׁירוּת. וְכָךְ עָשָׂה. כְּמוֹ כֵן הוּא יִקֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ - שֶׁאַף בָּזֶה יֶשְׁנָהּ אֶת אוֹתָהּ הַבְטָחָה - וְקָנָה לָהּ תַּכְשִׁיטִים רַבִּים וְיָפִים. בְּנוֹסָף לְכָךְ הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם.

אַךְ עִם כָּל זֶה עֲדַיִן הָיָה חוֹזֵר אֵלַי וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו: "כְּבוֹד הָרַב, כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לֹא עוֹזֵר, עֲדַיִן גָּדֵל הַמִּינוּס בַּבַּנְק אֶל מֵעֵבֶר לְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁקָלִים, וְדִירָה לֹא נִרְאֶה שֶׁנִּזְכֶּה לִקְנוֹת".

שׁוּב עָמַדְתִּי נָבוֹךְ. חֲזַ"ל הִבְטִיחוּ שֶׁתָּבוֹא הַפַּרְנָסָה לְאַחַר קַבָּלוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ. כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא הִתְיָאַשְׁתִּי אֶלָּא עוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "תְּחַפֵּשׂ עוֹד בְּמַעֲשֶׂיךָ אוּלַי שָׁם נִמְצֵאת הַבְּעָיָה."

לְיָמִים גִּלִּיתִי שֶׁהַיְּהוּדִי הַיָּקָר מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ וְאַף מְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בָּזֶה. לְתַדְהֵמָתִי גִּלִּיתִי שֶׁדָּבָר זֶה נִמְשָׁךְ זְמַן רַב.

קָרָאתִי אוֹתוֹ אֵלַי, וּפָתַחְתִּי לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת עֻקְצִין: (פ"ג משנה יב'): "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא לֹא מָצָא הַקָּדוֹש ב"ה כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט', יא) 'ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם'. יָכוֹל אַתָּה לְהָבִיא אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבֵיתְךָ, אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כְּלִי לְהַחֲזִיק אוֹתָם, כָּל הַבְּרָכוֹת בּוֹרְחוֹת מִמְּךָ. אֵיךְ אַתָּה מְצַפֶּה מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ שֶׁפַע כָּל שֶׁהוּא אִם אַתָּה מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע בְּחָפְשִׁיּוּת שֶׁכָּזוֹ, הַקָּבָּ"ה שׂוֹנֵא בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע עַד שֶׁפָּסַק הָרַמְבַּ"ם (פ"ז מהלכות דעות ה"ג, ופ"ו מהלכות ת"ת הלכה יא) שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה."

סִיַּמְתִּי אֶת דְּבָרַי לְאוֹתוֹ יְהוּדִי, וְאָמַרְתִּי לוֹ: " אַתָּה וְרַעֲיָתְךָ תִּלְמְדוּ כָּל יוֹם הֲלָכָה בְּסֵפֶר חָפֵץ חַיִּים, וְהוּא יְלַמֶּדְךָ כֵּיצַד לְדַבֵּר, ובע"ה יִפָּתְרוּ כָּל בְּעָיוֹתֶיךָ."

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד הִתְקַדְּמוּ אֶצְלוֹ הָעִנְיָנִים, אֲבָל בְּלִבִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְתִקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ כָּל טוֹב.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.