לסרב ל-100,000 ש"ח ביום: ראיון עם מלכת היופי ובעלת התשובה, מור ממן

את הרגע הזה, שהתרחש בשלהי היום הקשה בחייה, מור ממן לעולם לא תשכח. היה זה היום בו אמה, אישה בריאה לגמרי בימים כתיקונם, והדמות החזקה בחייה, פתאום לא זיהתה אותה. 'אמא', 'אמא', קראה. ואמה, מצדה, יושבת מולה, בהכרה מלאה, ושאלה בבלבול מקפיא דם: 'מי את?'. 'מי את?'. באותם רגעים חשבה והרגישה היא שהשמיים נופלים עליה, ורק רצתה שהאדמה תבלע אותה. כיום, יודעת מור שהאירוע הזה חיזק וחישל אותה במאוד מאוד, ואף חשוב מכך – היה נדבך משמעותי בתהליך התשובה שהתחילה בהמשך.

"אמא שלי", מספרת ממן, "פשוט נפלה יום אחד באמצע אימון בחדר הכושר. עד היום אנחנו לא בדיוק יודעים מה קרה שם. היא נפלה לאחור, על הראש, והנזק הכי משמעותי מהנפילה היה שהוא איבדה את הזיכרון. עד אותו יום הייתי מאוד מפונקת. אבל אחרי המקרה הזה נאלצתי להפסיק, כי הפכתי להיות האמא של הבית.

"יש לי 5 אחים, אבל באותה תקופה נשארנו רק שניים בבית. וטיפלתי בכל מה שצריך. התקופה הראשונה הייתה מאוד קשה, כי לאמא נמחק הזיכרון לגמרי. לפני הנפילה היא הייתה מנהלת בכירה בקניוני עזריאלי, אישה מאוד חזקה, ולפתע בהרבה מובנים חזרה להיות כמו ילדה קטנה. היינו בהלם טוטאלי".

כמה שעות לאחר הנפילה, מספרת מור, הלכה היא עם אחיה לפגוש את אמם בבית החולים, בעודם לא מאמינים למה שנגלה לנגד עיניהם. "הלכתי לבית חולים, נכנסתי לחדר שלה והתיישבתי לידה. היא הייתה בהכרה, אז שאלתי אותה: 'אמא מה קורה? איך את מרגישה?', והיא עונה לי: 'מי את?'. זו הייתה סיטואציה כל כך מפחידה ומוזרה. הרי זו אמא שלנו. לא הבנו איך דבר כזה קורה. למשל היינו שואלים אותה מה היא רוצה לאכול, והיא לא הייתה יודעת מה לענות. היא לא זכרה ולא ידעה אילו מאכלים יש בעולם. רק ידעה שהיא רעבה".

אכן נשמע לא פשוט. ועם זאת, מהם הדברים הטובים שלקחת מכך?

"אומרים ששכחה זו מתנה גדולה מה'. כי אם היינו זוכרים הכל, היה מאוד קשה לחיות. יש הרבה דברים שמאוד כואבים לנו, ועם הזמן נשכחים. וזה באמת חסד גדול מה'. וגם מאמא למדתי שיעור גדול. היא יכלה לבחור בתהום שנפערה לפניה, וליפול אליה. אבל היא בחרה בחיים. וזה מאוד השפיע עלי. בכלל, כל הסיפור הזה בנה אותי. עשה אותי בוגרת יותר. בתקופה שהיא נפלה לא הייתי כל כך מחוברת לאלוקים. אבל היום אני יודעת כמה הוא היה איתי. עד היום יש דברים שלא דיברתי עליהם עם אף אחד. גם לא עם החברות הכי קרובות.

"היום, תודה לאל, אמא עושה הכל כמו כל אישה רגילה, חוץ מלעבוד. היא עדיין לא זוכרת שום דבר ממה שהיה לפני הנפילה, אבל למדה הכל מחדש. איך מבשלים, הולכים, ומי אנחנו. היא רצתה לחזור לעבוד, אך לא רצו אותה כבר. אגב, באורח פלא, איך שהיא התעוררה - היא התחילה לשיר את התיקון הכללי. מאז אנחנו מאוד מחוברות אל רבי נחמן".

מאה אלף ₪ ב-5 שעות

מור היא רק בת 21 כיום, אך מדברת ומתנהגת כמו אישה בוגרת הרבה יותר. ההצלחה, מסתבר, לא ליוותה אותה מתחילת דרכה. "רוב שנות חיי, עד התיכון, תמיד שקלתי 30 קילו יותר ממה שהייתי צריכה. הייתי ילדה ונערה שמנה. וגם מבחינה חברתית וגם מבחינה בריאותית זה היה לא טוב. ילדים, כמו שכולם יודעים, יכולים להיות מאוד אכזריים. עברתי תהליך של דחייה חברתית, וכתוצאה מזה התפתח אצלי חוסר ביטחון שנבע מהמראה. הייתי שמנה מהיום שאני זוכרת את עצמי. ואז, בחופש הגדול שבין כיתה ז' ל-ח' עשיתי דיאטה רצינית. הכל השתנה. פתאום הסביבה מתעניינת בך הרבה יותר. לא שקעתי רק בחיצוניות, למרות שזה מאוד מפתה. הבאתי את זה למקום של להיות יפה זה טוב ונחמד, אבל זה ממש לא הכל. ולא הכי חשוב. כל הזמן הזכרתי לעצמי ולאחרים שהעיקר זה היופי הפנימי".

אחרי שזכתה בתחרות מלכת היופי, טסה ממן להרצות מספר פעמים בפני הקהילות היהודיות בחו"ל. "בהרצאות האחרונות שלי כבר התחלתי גם לדבר על האמונה בה'. זה מדהים לראות איך שאמונה בה' מחברת בין כולם. אם אתה פוגש מישהי שהייתה מלכת יופי, והיום היא בעלת תשובה, זה ממלא את הלב ומזכיר מה נכון ואמיתי. ובעיקר הייתי אומרת שוב ושוב שהכל תלוי במשקפיים שאותן אנחנו בוחרים לשים. ושאם נבחר משקפיים טובות, נדע ונרגיש שה' הוא טוב ומטיב, ואז עולה מאליו שהכל לטובה.

(צילום: shutterstock)

"מיד אחרי השחרור נכנסתי כשותפה בחברת קוסמטיקה בארה"ב. עדיין לא סיפרתי זאת לאף אחד, אבל עכשיו אני גם בהכנות לפתיחת עסק חדש של לבוש יפהפה וצנוע. לאט לאט זה הולך ונהיה יותר מבוקש. רק אתמול התקשרתי לרב יגאל כהן, שדרכו התחזקתי באמצעות ערוץ ואתר הידברות, וביקשתי ממנו שיעזור לי למצוא שם לעסק, והוא אמר שיעזור בשמחה, ובלבד שאזכה את הרבים על ידי מכירה במחירים השווים לכל נפש, של בגדים צנועים באמת".

זה מאוד יוצא דופן. דרוש הון רב כדי לבנות עסקים כאלה. בנות בגילך בדרך כלל ממלצרות או עוסקות בעבודות מזדמנות.

"זה נכון, אך עבדתי קשה בשביל הכסף, וב"ה הרווחתי טוב. מעבר לכך, השם שיש לי בתעשייה פותח לי דלתות. הרבה יותר קל לי, בעקבות הזכייה, להכניס את המוצרים שלי. ומעל הכל, ברוך ה' יש לי סיעתא דשמיא גדולה. אולי זה כי הכוונות שלי באמת טובות. אני רוצה לייצר בגדים צנועים במיוחד, ומאוד יפים ואיכותיים. אני רוצה להראות שלא צריך הרבה שכבות כדי להיות צנועה". 

כיום, לאחר התשובה, מור מספרת שהיא עדיין עוסקת בדוגמנות, אך במידה ואופן השונים ביותר מהשנים הקודמות. "אני עדיין עובדת בקטנה. רק כשזה מתאים ורק ב-100% צניעות, ללא פשרות. פעם הייתי בסוכנות גדולה, וההצעות זרמו, אבל עכשיו אני הסוכנת של עצמי. ויש המון ניסיונות. עדיין מציעים לי מאה אלף ש"ח לחצי יום עבודה, של צילום בבגדים לא צנועים. אבל ה' לא מקפח אף אחד. הוא פשוט נותן במקומות אחרים".

לא חסר לך הפרסום, תשומת הלב הציבורית?

"בדיוק עכשיו אני עובדת עם עמותת 'עטרה', שמטפלת בנערות שבאו ממשפחות דתיות אך עברו חיים לא פשוטים, ועכשיו נותרו ללא קורת גג. הבנות האלה מתלבשות לרוב באופן לא צנוע, כדי למשוך ולקבל תשומת לב. ועל זה בדיוק אני עובדת איתן. אני אומרת להן שהגבר שיאהב אותן – יהיה בעיקר צריך לאהוב את הנשמה שלהן. אחרת זו תשומת לב זולה. אם אהיה צנועה – כל אחד יכבד אותי הרבה יותר. וזו תשומת הלב שנשים צריכות לצפות לקבל".

"לא ידעתי אפילו שלשון הרע אסור"

בסופו של יום, תהליך התשובה הוא הדבר החשוב בחייה כעת. "הבית שלנו היה מסורתי, עשינו קידוש, אבל לא שמרנו שבת. למרות זאת, חלק מהאחים שלי חזרו בתשובה. אצלי כל העניין התחיל מזה שצפיתי בשיעורי תורה שקפצו לי ברשת. ופשוט הרגשתי שהדברים האלה מאוד מדברים אלי. שמשהו מאוד עמוק בתוכי נמשך לזה. פתאום הרגשתי כאילו יש לי הכל, אבל שבאמת - אין לי כלום. טסתי, עבדתי, ראיתי, עשיתי, אבל הנשמה שלי התעייפה מזה. הרגשתי שזה הדבר האמיתי".

מה עשית לאחר מכן?

"התחלתי את התהליך לבד, ביחד עם שיעורים באתר ובערוץ הידברות. מבחינה מעשית, קודם כל ניקיתי את עצמי לגמרי. נפטרתי יותר ויותר מדברים כמו לשון הרע. בעולם הקודם שלי אפילו לא ידעתי שזה אסור. זה בשגרה. מדברים על ההוא ועל ההיא. לאט לאט גם הבנתי כמה האושר שלי היה תלוי בחומר. היום אני יודעת שזה בכלל לא אושר. אחרי תקופה מסוימת, גם לקחתי על עצמי צניעות. למשל להיפטר מהמכנסיים. היום אני יכולה להגיד שזה ממש כיף לי".

לצד הדברים הנעימים עליהם מספרת מור, חוותה היא, כמו בעלי תשובה רבים, גם קשיים לא פשוטים. "אחד הדברים שהיו לי הכי קשים", מספרת היא, "זה שהרבה דברים היו לי מורכבים. התקדמו בקצב איטי. והיה לי קשה לעשות אותם. בפעם הראשונה שפגשתי את הרב יגאל כהן, שאלתי אותו למה הרבה דברים הם כל כך קשים בתשובה. הוא אמר לי שהתשובה היא כמו חבל, שלרוב לא קל לטפס בו. וה' רוצה לבדוק את הרצון ואת המסירות שלנו. אבל שבניגוד לטיפוס בחבל, אם ממשיכים להתאמץ, זה הופך ונהיה יותר קל.

"מעבר לכך, הקושי שלי התבטא בכך שחשבתי שאחזור בתשובה, וה' בתמורה לכך יפתח לי את כל השערים. חשבתי שהוא חייב עכשיו לתת לי זיווג, פרנסה, בריאות והכל. אבל זה לא ככה. זה לא שהוא לא מחזק ומעניק. הוא כן. ואני מרגישה את ה' איתי יד ביד. אבל הדברים לא תלויים זה בזה באופן כל כך מובהק. הרבה מהשכר מגיע לא באופן גשמי, ולאו דווקא בעולם הזה".

איזה מקום תפס בחייך לימוד והכרת עולם התורה וההלכה?

"מקום מאוד גדול. תמיד היה מאוד חשוב לי להבין. כל מה שלקחתי על עצמי היה ממקום של הבנה. מצוות כמו שבת ולשון הרע הבנתי מיד, ובאמת לא נתקלתי בהם בקושי. רק צניעות לא הבנתי למה אני לוקחת. וכשהתחלתי להבין זה היה יותר קל.

"ועכשיו, בזכות זה, אני מרגישה ילדה טהורה של הקב"ה. וזה גורם להרגיש בנפש דברים ממש טובים. ברור שבימים הראשונים היה לי בלבול, ואמרתי 'יואו, מה עשיתי'. אבל מהר מאוד שמתי את המשקפיים הנכונות והטובות, והתחלתי פשוט להאמין בכך שצנוע זה יפה, מכבד, וטוב. כי זו האמת. אתה תראה את מלכת אנגליה בשורטס? לא. כל אישה צריכה להסתכל על עצמה כאילו היא מלכת אנגליה. כי היא באמת בת מלך.

"כיום אני גם מרגישה אחריות. כי הרבה אנשים מקשיבים לי. תראה, אין לי דרך לברוח ממה שהייתי. הורדתי מה שיכולתי, אבל אי אפשר לשלוט בהכל. ואני מנסה לעשות עם ההשפעה שיש לי דברים טובים. יש הרבה בנות שלקחו על עצמן צניעות ושבת בגלל דברים שהייתי מעורבת בהם, ברוך ה'. אני לא אומרת להן את זה במפורש, אבל הן מקבלות את המסר מאיך שאני מתנהגת. אגב, זה לא שאני כבר לא מתמודדת עם שאלות. אבל אני מתפללת לה' שימשיך להאיר את דרכי. שימשיך בקרבי את הביטחון שיש לי בו. שאתחתן בקרוב ואביא ילדים. שאזכה לנחלה שלי. ושאצליח להשפיע על הרבה אנשים לעשות טוב".