פרשת קרח: נשיאים ורוח – איזו צורה תתני להם?

לילדיך יש קשיים ואתגרים רבים, והם נאלצים להתמודד. האם תוכלי לבחור במקומם?

"וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם". ויקומו לפני משה, נשיאי עדה, מיוחדים שבעדה (מדרש רבה).

זכית להיות נשיאה ואם בישראל. בעלך הוא אב ואילו את עב, ענן המתקדם לאיטו במסלול שמימי. כולם מביטים בך, סופרים את מספר ילדיך וחושבים שאת כענן קליל המרחף בגובה, מטיילת ממקום למקום. רק את יודעת על המשא הכבד שבקרבך. כולך מודעת לאחריות לאלפי טיפות שתולות בך את תקוותן בכך שתצליחי להביא אותן אל המקום המיועד להן, על מנת שיוכלו למלא את הייעוד שלהם ממרומים. במשך תקופות חייך את פושטת ומחליפה צורה. פעם הנך כענני כבשים, שומרת על הצאן הרך. והנה צורתך מתחלפת לערימה ופקעת צמר, מסתבכת מעומס המטלות. לפתע את כענני נוצה, החורטת בדיו את מסע החינוך. בכל עת נישאת תחינתך לאלוקי הרוחות, שרוחו הקדושה תנשוב על ענן משפחתך, ותצליחי להמטיר תמיד גשמי ברכה, אהבה ושמחה.

1. נשיאת ה'. "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". ומה שאמרו ובתוכם ה'. כי בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו והרי הקב"ה מראה ענוה לישראל ומתהלך בתוכם (כלי יקר).

האנשים רצו לברר מדוע דווקא משה ואהרון קיבלו את משרתם, והרי ה' מתהלך בתוך המחנה, אלא שנבחרו על ידו לתפקיד. גם את קיבלת את פרס האימהות מהבורא, ובתוכך ה'. ואם תזכי להכניס אותו לביתך, לכל מעשיך ופעולותיך, הוא יישא אותך וייתן לך את הכוח לעמוד במשימה המיוחדת.

2. נשיאת המאמץ. "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". כי לא נשאתי חמור אחד מהם ופירוש נשאתי ששמתי משא עליו (אבן עזרא).

משה רבינו השתדל לא להיות לטרחה לאף אדם מעם ישראל. אפילו שלא ירימו את משאותיו ואת מטענו. ההשתדלות והמאמץ שלך שלא להטריח את בני ביתך, תיזכר לך בשעה שאת מתפללת עליהם.

3. נשיאת התפילה. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת". הייתי אומר שכוונת אומרו מאת נשיאיהם. שיהיה משלהם ולעולם משה יקח, לזה בא מאמר מאתם לעיכוב, וטעם הדבר כדי שלא יהיה מקום לומר כי משה בחר להם עץ לא יצלח (אור החיים).

ה' אומר למשה שייקח מטה מכל נשיא שבט, אבל לא הוא יבחר את המטה, העץ, אלא הם יבחרו בעצמם, כדי שלא יאשימו את משה בבחירת עץ פגום. את נותנת לילדים שלך לבחור את הבחירות שלהם. לא תוכלי לבחור במקומם, רק תוכלי לקחת את המטה שלהם ולשים לפני אוהל מועד. ביכולתך להתפלל על הבחירה שבחרו שתוביל אותם אל הקדושה.

4. נשיאת המקדש. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם". שלא יקרב טמא ולא זר לפנים ממחיצתו שזה מוטל על כולכם ואם יקרב מחסרון השתדלותכם תשאו את עונו (ספורנו).

על הכוהנים מוטלת האחריות לדאוג לכך ששום אדם זר או טמא לא יתקרב למקום המקדש. ואם לא יזהרו בכך, העוון יתלה על צווארם. אכן, את דואגת ששום תוכן זר או טמא לא יתקרב אל ביתך ומשפחתך, כי זכית לשאת את קדושת המקדש על כתפיך האימהיות.

יהי רצון שענן הקטורת העולה ממזבח משכנך יתפשט, יכפר וירחף מעליך ומעל יוצאי חלציך, וריחו הנעים יהיה כריח ניחוח לה'.