סעודות השבת ומלווה מלכה - הדרך לזכות לישועה. אל תחמיצו

בשבת אסור לבקש על צרכי היחיד. חז"ל במסכת שבת קבעו כי אין זועקים לרפואה בשבת כדי לא לבטל את "עונג שבת".

"לכאורה", שואל הרב פינקוס זצ"ל, "הרי זה נראה כהפסד של ישועות רבות ורפואות מפני האיסור שאין מבקשים בקשות פרטיות בשבת". הרב פינקוס מוסיף וצטט את המובא בתיקוני זוהר שתפילת שבת אינה חוזרת ריקם, אלא מתקבלת ברצון כמו תפילת עשרת ימי תשובה. "אם כן, יכולנו בשבת להביא ישועות על כל צרותינו על ידי ריבוי זעקה", שואל הרב.

את התשובה מבאר הרב באמצעות משל נפלא: "משל לאדם שהיה מתרים כספים לישיבה מסוימת, ורצה לקבל מאחד העשירים סכום גדול. המתרים ידע שהעשיר הוא טוב לב, ואם יבקש ממנו בקשה ישירה בעד צרכי הישיבה יתן לו סכום קטן, כמו שהוא נותן לרבים כמוהו הפוקדים אות ביתו".

מה עשה המתרים? חשב ומצא עצה: "המתרים פגש את העשיר על יד ביתו ושאלו היכן יש בסביבה מסעדה כשרה לשתות כוס קפה. העשיר מיד הזמין את המתרים אל ביתו וכיבדו כוס קפה ועוגה", מתאר הרב פינקוס. "וכבר אמרו חז"ל 'גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים', והתעוררה ביניהם שיחה נעימה על נושאים כלשהם, והעשיר הזמין את ידידו החדש לבוא שוב.

"המתרים הגיע פעם נוספת, וגם הוזמן עם משפחתו לשבת, וכך התפתחה ביניהם ידידות גדולה, ונמשך כך יותר משנה מבלי שהוזכר שהוא, למעשה, מתרים של ישיבה מסוימת", ממשיך הרב פינקוס לתאר.

"אחרי זמן רב, כשהיו בשיחה ידידותית, סיפר המתרים על עצמו ועל עיסוקו בחיים, והסביר שהוא שליח של ישיבה מסוימת, וסיפר על גודל מעלת הישיבה, ועל גודל המצוקה הכלכלית, ועל כך שאין בית מדרש הגון לריבוי התלמידים... סוף דבר", מספר הרב במתק שפתיו, "הנדיב ההוא בנה בית מדרש חדש על שם אביו המנוח, ועוד ידו נטויה לעמוד לטובת הישיבה. והנה, ודאי שאם היה מבקש ממנו בהתחלת, היה מקבל חמישים דולר ועוד היה מכיר טובה על כך".

הרב פינקוס עובר מיד לבאר את הנמשל: "והנה זה משל ממש על עניין השבת. בשבת קודש פוגש היהודי את בוראו במאור פנים מעין עולם הבא, והשם יתברך מזמינו לסעוד אצלו סעודות שבת. וגדולה לגימה שמקרב את הרחוקים והאדם מתדבק אל בוראו – ואף אינו מזכיר צרותיו שלא לפגום באווירה הטובה של אהבה וחיבה השוכנת בשבת, וכדי שלא יאמרו של מה שמחפש כאן הוא תועלת עצמו.

"אלא כל היום רווה דודים בשיחה של חיבה – תורה ותפילה, שירות ותשבחות, חיבור ודבקות לבוראו. כשמגיע מוצאי שבת, כשיושבים לסעודה האחרונה, סעודת מלווה מלכה, והאהבה בוערת ביותר שקשה הפרידה, אז דרך אגב, מזכיר האדם לידידו, שבעצם צריך הוא לבני, חיי ומזוני, ובורא עולם מעניק לו כל מאווייו בעין טובה וביד רחבה".

מתוך הספר המיוחד של הגאון הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל, 'שבת מלכתא'.