אותה גנטיקה: מדוע בני האדם שונים זה מזה?

כל מי שמתבונן בנפלאות הבריאה, פורצת זעקה מליבו, "מי ברא אלה?". כמו שאמר הנביא בישעיה: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה?". כיום אני יודע לענות על שאלה זו מיד, "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" .

במשך השנים הבנתי שדרך הנשמה הטהורה שבקרבי, אני יכול לראות את הבורא יתברך. ואם תשאלו איך?. תשובתי היא, בכל צחוק או עצב, אהבה או שנאה, או רצון שמתעורר בתוכנו ניתן לגלות את הבורא יתברך דרך הנשמה שנתן בתוכנו. אין ספק שהצחוק והעצב האהבה והשנאה, אינם מגיעים מהבשר, הדם, והכימיקלים שבמוחנו, שהרי בשר לא יכול להיות שמח, וכן כימיקל שיהיה המתוחכם ביותר, אינו יכול לכעוס, לאהוב, או לרצות ממתק מסוים. אם תיקחו כוס ותניחו בתוכה מח של אדם, ותזרימו בתוכו דם יחד עם חמצן ובתוכו כימיקל של שמחה, כמה סיכוי יש שהבשר ירקוד משמחה?...

הדרך היחידה שבה ניתן להסביר את הרגשות שיש לנו בתוכנו, היא הנשמה הטהורה שנפח בתוכנו בורא העולמים, שהיא זו שחושבת, רוצה, שמחה ואוהבת. אם תחשוב על זה קורא יקר, איזה חלק בתוכך קורא ומבין את המילים שלפניך, בוודאי שזה לא הדם שזורם לך במוח או תאי המח שעשויים בשר, מים, שומן, ושאר דברים, כיון שהם דוממים ללא יכולת חשיבה או כל דבר שקרוב לכך, רק דבר אחד יכול להבין, לנתח, לאהוב, לצחוק, או לכעוס, וזו הנשמה שנפח בנו בורא עולם.

ישנם מקרים שמוצאים הבדלים מהותיים בין שני אחים שנולדו לאותם הורים, עם אותה גנטיקה, האחד חכם מאוד וסבלן, והשני פחות חכם וכעסן. ומיד קופצת השאלה, הרי ההורים של שניהם הם אותם הורים, עם אותם גנים? והתשובה פשוטה: החלק האלוקי שבהם, שזאת הנשמה הטהורה שנתן בהם הבורא יתברך, שונה היא בתכלית אצל כל אחד מהם, ולכן הם שונים כל כך בחכמתם ובהתנהגותם.

הליקופטר קטן

לא אחת נתקלתי בתיאוריות הפיצוץ הגדול ודומיו, שכמובן הוא מופרך בעליל, ואין בו שמץ מן ההיגיון, וכל אדם שמעלה טיעון כזה בליבו חוטא הוא מהאמת, שהרי אם יבוא אליו מישהו ויטען שהכוס תה שאני שותה כעת, נוצר מפיצוץ של ברק שפגע על אדן החלון במטבח, ולפתע כתוצאה מהפיצוץ, נוצרה כוס זכוכית מלאה במים חמים, בצבע ובטעם של תה ואפילו מהולים בסוכר בכמות שאני אוהב בדיוק. מיד יציע לו אותו אדם לגשת לאבחון נפשי, וגם טם יחפש, לא ימצא אדם אחד עליי אדמות שיאמין לסיפור שכזה,

 ובוודאי שלא יאמין שהזבוב הקטן שמסתובב בחדרי, ממש הליקופטר קטן (רק שאינו צריך דלק ואין לו תקלות) נוצר מפיצוץ הברק. אלא שהטוענים לתיאוריות הפיצוצים, חוששים להגיע למסקנה הברורה והאמתית, "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כיון שזה יחייב אותם לקיים את מצוותיו, ואם היינו אומרים להם שהבורא של העולם אינו מחייב את ברואיו לעשות שום דבר מיוחד, אין ספק שמיד היו עונים ואומרים, עולם כל כך נפלא ומסודר, בוודאי שיש לו בורא חכם מאוד שסידר אותו בסדר שכזה.

מדוע יש כוכבים?

אם נמשיך להתבונן על כדור הארץ שאנו חיים עליו, ומשום מה אינו נופל אפילו שאינו עומד על שום דבר כך גם מיליארדי הכוכבים שנמצאים סביבו שאינם זזים ממקומם וחלקם נמצאים במרחק של מיליוני שנות אור (כל שנת אור היא כתשע ביליון ק"מ), והשמש שמחממת אותנו ומאירה לנו, נמצאת בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון, ואם הייתה חלילה רחוקה יותר, מיד העולם היה קופא, ואם הייתה קרובה במעט העולם היה נשרף, כמו כן הירח שבלילה מקבל את אורו מהשמש, ומחזירו אל פני כדור הארץ, נמצא בדיוק במקום הנכון להאיר על כדור הארץ ולא באחד מכל מיליארדי הק"מ שמסביבו.

שאל אותי פעם יהודי, מדוע ברא השם יתברך, כוכבים במרחקים כאלו, הרי אין לנו שום הנאה מהם? השבתי לו כך, די בזה שיהודי אחד בעולם ישמע שיש כוכבים במרחק כל כך גדול, ויישא עיניו למרום ויאמר, אבא שבשמים, אתה באמת גדול. רק בשביל יהודי אחד שיתפעל מגדולתו של הבורא, ברא הקב"ה אין ספור כוכבים, ובמרחק שכזה.

לאן נעלם החזון איש?

כמו כן אם נתבונן על פרח קטן, במרקם העלים והצבעים המדהימים שלו, ואיך שהוא יוצא מהאדמה ירוק ויפה, ושהעלים שלו ניזונים מקרני השמש, בתהליך שקרוי פוטוסינתזה, ממש כמו האנרגיה הסולרית שרק בדורנו השכילו להבין אותה, אין ספק שנבין מיד ונאמר יש בורא לעולם שאין קץ לחכמתו.

מספרים על החזון איש זצ"ל שיצא פעם לטייל ברחובה של עיר לצורך בריאתו, ומשבושש לחזור יצאו בני ביתו לחפש אותו, ומצאוהו עומד על יד פרח וממלמל: "מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה עשית". ומאז דאגו לשלוח איתו מלווה.

כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, שמתוך התבוננות בנפלאות הבריאה ובחכמה האדירה שטמונה בה, ניתן להגיע לידיעת ואהבת הבורא יתברך. 

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.