מחקר חדש מוכיח שראשי הישיבות צודקים: אפילו טלפון כבוי בכיס מסיח את הדעת

ישיבות וכוללים ידועות בהתנהגותן למכשירי טלפון, כשרים ככל שיהיו. ברובן של הישיבות ובחלק גדול של הכוללים אסור להכניס בכלל מכשיר טלפון לבית המדרש: לא שקט, גם לא כבוי.

מחקר חדש מוכיח את צדקת הגישה הזו. פרופסור אדריאן וארד ועמיתיו מאוניברסיטת טקסס באוסטין בדקו 800 בעלי סמארטפונים כדי לבדוק בפעם הראשונה מהי היכולת שלהם להשלים משימות קוגניטיביות אפילו כאשר אינם משתמשים בטלפונים.

בניסוי אחד, המשתתפים התבקשו לשבת ליד מחשב ולענות על מבחנים שדרשו ריכוז מלא כדי להצליח בהם. לפני התחלת המבחן, חלק מהמשתתפים התבקשו להניח את הטלפונים שלהם בצד, חלק בתיק או בכיס, וחלקם אפילו בחדר אחר. כולם הודרכו להעביר את הטלפונים למצב שקט. התוצאות הראו שהמשתתפים שהניחו את הטלפונים בחדר אחר הצליחו במבחנים הרבה יותר משאר הנסיינים.

הממצאים הללו מוכיחים שעצם הנוכחות של הטלפון באותו חדר מפחיתה את היכולת הקוגניטיבית הזמינה למטלות ופוגעת בתפקוד, גם כאשר אנשים מרגישים שהם מעניקים את מלוא תשומת ליבם למשימה. "המוח המודע לא חושב על הטלפון, אבל עצם הדרישה לא לחשוב על הטלפון שבכל זאת נמצא בסביבה מנצלת את המשאבים המנטליים המוגבלים שלנו", אומרים החוקרים.

במחקר אחר, החוקרים בדקו כיצד מידת התלות בסמרטפון עליה דיווח המשתמש השפיע על היכולות הקוגניטיביות. המשתתפים התבקשו אז לעבור אותו מבחן שעברו הנחקרים הקודמים, שוב כאשר הטלפונים על השולחן, בתיק, או מחוץ לקיר. במחקר הזה גם התבקשו חלק מהנסיינים לכבות את הטלפונים. התוצאות הראו כי אלה שדיווחו על התלות הגבוהה ביותר בסמרטפון הצליחו במבחנים הכי פחות – אבל רק כאשר הטלפון היה איתם בחדר. עובדת היותו של הטלפון כבוי או רק במצב שקט לא שינתה את תוצאות המבחן.

המסקנות? לא משנה כמה אתם תלויים בטלפון שלכם, לא משנה אם הוא במצב שקט או כבוי לחלוטין, עצם הנוכחות שלו איתכם בחדר פוגעת ביכולת הקוגניטיבית. נכנסים לשיעור תורני? הולכים להתפלל? את הטלפון, מסתבר, תמיד כדאי להשאיר בחוץ. "המשתתפים בניסוי לא סבלו מהסחות דעת בגלל הודעות שקיבלו בטלפון", מדגיש פרופסור וארד, "עצם הנוכחות של הטלפון הספיקה כדי להוריד את היכולות הקוגניטיביות שלהם!"