רק אחרי מותו הטרגי הותר לפרסם: הסטודנט האמריקאי שנעצר על ידי צפון קוריאה – היה יהודי

אלפי אנשים השתתפו ביום חמישי האחרון בהלווייתו של הסטודנט היהודי אמריקאי אוטו ורמבייר שהוחזק בצפון קוריאה במשך למעלה משנה והוחזר לפני מספר ימים לארה"ב כשהוא בקומה ומצבו אנוש.

ורמבייר, סטודנט מצטיין ובן למשפחה מוכרת באוהיו, ביקר בצפון קוריאה בינואר 2016 במסגרת טיול מאורגן של חברה סינית מוכרת. ממש לפני שעמד להמריא מחוץ למדינה הוא נעצר על ידי שוטרים מקומיים. הרשויות בצפון קוריאה האשימו אותו בגניבת שלט תעמולה מבית המלון בו שהה כדי להבריח אותו לארה"ב. חודשיים לאחר מכן נערך לו משפט פומבי שבו נגזרו עליו 15 שנים במאסר עם עבודת פרך.

מאז המשפט, ורמבייר לא תועד ולא התקבל ממנו שום מסר. אחרי מאמצים גדולים, הצליחה ארצות הברית להביא לשחרורו לפני כשבוע וחצי, אולם הוא הגיע חזרה לארה"ב כשהוא סובל מקומה. לפי בדיקות הרופאים, מצב חוסר ההכרה בו הוא נמצא נגרם ממחסור בחמצן שהרג חלקים גדולים במוח שלו. הרופאים גם אמרו שהוא נמצא במצב הזה כבר יותר משנה. ביום שני שעבר הלך ורמבייר לעולמו.

רק אחרי מותו התפרסמה עובדת יהדותו. המשפחה קיבלה ייעוץ לשמור על הרקע היהודי שלו בסוד כדי לא להביך את המשטר הצפון קוריאני שטען כי ורמבייר גנב את השלט על מנת להביאו לכנסייה המתודיסטית בעירו, שאליה השתייך. אם העובדה שהוא יהודי היתה זוכה לפרסום תקשורתי שקריות הטיעון היתה נחשפת והצפון קוריאנים היו עלולים להקשיח עמדות עוד יותר בגלל המבוכה הבינלאומית, כך אמרו הנושאים ונותנים במקרה למשפחת ורמבייר.

הרב ג'ק רובין, רב מרכז הסטודנטים היהודים הילל באוניברסיטה בה למד ובמבייר תיאר אותו כאיש סקרן ואינטליגנטי שהשתתף באופן קבוע בפעילויות לסטודנטים יהודים ובסעודות שבת. מאמן הכדורגל שלו בתיכון, סטיב תומאס, אמר כי ורמבייר הגיע ממשפחה דתית והשתתף בעבר בטיול של 'תגלית' לישראל. "לאוטו היה רצון עמוק להרגיש קשר אישי לאלוקים", אמר תומאס.

ב-2014, אוטו ורמבייר ביקר במקום מסביר פנים יותר מצפון קוריאה: ארץ ישראל. בפוסט שכתב לאחר מכן הוא תיאר את תחושותיו בעקבות ביקור בכותל: "הכותל המערבי היה באמת חוויה מדהימה עבורי. פשוט להיות במקום שהיה כל כך חשוב ליהדות במשך אלפי שנים...העוצמה שמקרין הכותל ניכרה על פניהם של כל מי שעמדו שם. כשהייתי מוכרח לעזוב כדי לא להמשיך לעקב את הקבוצה, הרגשתי באמת כמו מי שנפרד ממישהו אהוב...בכל שנה בחנוכה, המשפחה שלי מסיימת את הטקס ב'בשנה הבאה בירושלים'. עבורי, זו היתה השנה בירושלים, היום הזה בכותל המערבי".

עבורו, אכן, ביקור זה ורק הוא מילא את שאיפת 'לשנה הבאה בירושלים'. יותר הוא כבר לא יזכה לבקר שם בחייו.

יהי זכרו ברוך.