"אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה"

אשה טובה היא ככתר המביא כבוד לבעלה. אבל אשה רעה גורמת ייסורים לבעלה כמו ריקבון בעצמות.

אשת חיל, אשה טובה המשמחת את בעלה, היא כעטרה, ככתר של מלכות בעיני בעלה וממילא הוא יעשה הכל כדי לשמור על עטרה זו. העטרה מביאה כבוד וחשיבות לאדם שכן הכתר הוא דבר גלוי הנראה לעין כל ומעיד על מעמדו של האדם. לעומתה, אשה רעה שהיא מבישה, היא כמו רקבון בעצמותיו של הבעל. וכשם שעצמות הם דבר שנסתר מעיני הבריות, כך אותו אדם  שנפלה בחיקו אשה רעה מנסה להסתיר את מעלליה של אשתו כדי שלא להתבייש בה ובמעשיה.

העצמות הינם השלד של הגוף, הם מהווים את התמיכה המרכזית לכל שאר איברי האדם באשר הם הבסיס לכל מהותו הפיסית של האדם. תפקידן הוא חשוב ורב עד למאד; העצמות משתתפות בפעילויות של תמיכה, תנועה, הגנה, אגירה, והפקת תאי דם בגוף. הן גם מספקות את ההתנגדות הנחוצה לשרירי השלד כדי לפעול. הן מסייעות לשרירים לשמור על מבנה אברי הגוף או לשנותו. בנוסף, הן מספקות אתרי אחיזה לשרירים. ישנן עצמות המספקות גם תמיכה לאברי גוף פנימיים. העצם משמשת כאתר למאגר מינרלים בגוף. היא מסייעת בשמירה על מאזן היונים בגוף, ובפרט על משק הסידן, ובפעילות מטבולית.

כאשר חלילה יש מחלה בגוף בדרך כלל ניתן לטפל בבעיה ולרפואתה. אבל כאשר יש ריקבון הפושה בעצמות, אין כבר הרבה מה לעשות. התפקוד הבסיסי של שלד האדם נפגם, הריפוי הוא כמעט ובלתי אפשרי הגסיסה איטית ולמורת הרוח - הקץ קרב ובא עם כל יום שחולף. האשה הרעה – המבישה, משולה לנגע בעצמות בעלה. ולא רק בעצמות אלא גרוע מכך היא גורמת לרוחו גוויעה איטית וייסורים רבים עד שחייו אינם חיים.

מהי אשת חיל?

להלן ננסה להבין למעשה מה  היא ההגדרה של אשת חיל, ומה היא ההגדרה של אשה מבישה. נתחיל עם אשת חיל: למילה 'חיל' ישנם כמה משמעויות בלשון הקודש, וננסה להבין אתם בהקשר לאשת החיל, וממילא ההפך מזה, יהווה את ההגדרה לאשה מבישה.

אשה זריזה

'חיל' פרושו זריזות. כאשר חברה מסוימת רוצה לשווק דבר מה, היא מתפארת במתן שירות מהיר. כי מוצר שייקח ללקוחות הרבה זמן לקבלו, ייתכן והאנשים כבר לא יחפצו לרכשו. וככל שיצליחו בחברה לספק מוצר זה מהר יותר ולפעמים אפילו ע"י משלוחים מידיים, כן ייטב ושמה של החברה יהיה אמין יותר. בדומה לזה היא אשת החיל אשה זריזה שעושה הכל במהירות. כששלמה רוצה לשבח את אשת החיל בסוף ספר משלי (פרק ל"א), הוא מתאר למעשה אשה פעלתנית; אורגת צמר ופשתן, קמה בעוד לילה, משנסת מותניה לעבודות הבית, וכדומה.

 לא צריך לבקש ממנה כל דבר כמה פעמים. אם בעלה מזכיר לה כבדרך אגב שנפל לו הכפתור בחולצה, בבוקר הוא כבר יראה את הכפתור חוזר אחר כבוד למקומו הרצוי שבבגד. למעשה מרוב זריזותה לא צריך לבקש ממנה דבר, בטרם שבעלה ידבר אתה היא כבר תארגן לו את מבוקשו. אם צריך לברר משהו בענייני הבית, היא עושה זאת במהירות הבזק, בין אם מדובר בהבאת אנשי מקצוע לתיקון תקלות שיש בבית. או לקבוע תור בקופת החולים לבני הבית. ברגע שהיא נכנסת לבית - כבר הקדירה שפותה על האש וריח התבשילים ממלאים את כל הבית. אשה מעין זו היא אכן עטרת תפארת לבעלה היא התכשיט המפאר את בעלה, שכן מי לא יתפאר באשה כזו, שהכל נעשה אצלה על הצד הטוב והמהיר ביותר. וממילא כאשר האיש כה גאה ושמח באשה שכזו,  הוא יעשה הכל כדי לשמור עליה שלא יאונה לה כל רע ולגרום לה להיות שמחה ומאושרת תמיד.

לעומתה אשה מבישה, היא האשה העצלנית. כדי לבצע משהו ולו הקל ביותר היא צריכה תזכורות שוב ושוב יום אחרי יום. וגם אז הדברים לא נעשים. ואם כבר הם נעשים, הכל נעשה ברפיון ובעצלות. הכפתור האבוד שבבגד - נשאר אבוד, ובעלה נאלץ ללבוש את הבגד כמו שהוא ומנסה לאלתר ולהסתיר כל פעם מחדש את חסרון הכפתור שבבגד. בבית לא משתנה דבר, הוא היה מבולגן, ונשאר מבולגן. כדי לאכול הוא צריך להזמין אוכל מוכן לבית, או לפרקים ללכת לבית הוריו כדי להשביע את רעבונו. אשה שכזו גורמת סבל רב לבעלה עד שהוא מרגיש ממש שכל עצמות גופו נשחקות ונהרסות מרוב הצער שהוא עובר.

יודעת לחסוך

'חיל' פרושו גם ממון, מלשון "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"[1] כלומר ההצלחה הפיננסית. אשה שעוזרת לבעלה לשמר את ממונו, ולא לבזבזו לשווא - זו אשת החיל. כלומר היא עוזרת לבעלה לעשות חיל, להרוויח כסף. היא עומדת בפיתוי ולא קונה דברים שלא נצרכים לבית. היא מסתפקת בבגדים רגילים ולא יוקרתיים. מעדיפה להישאר בבית מאשר לטייל בעולם בנופשים ובילויים, ומעדיפה לאכול אוכל ביתי בתוך ביתה מאשר לאכול במסעדות.

לעומתה האשה המבישה, הינה אשה המבזבזת את הכסף שבעלה עומל עליו מידי יום. יש לה את הכישרון לבזבז את הכסף ללא הרף ובמהירות עצומה, למעשה היא מהווה כעין חור ענק בכיסו של בעלה. כל מוצר חדש שרק יצא למדפים, מוכרח שימצא אצלה בבית עכשיו ומיד, ולא משנה מה המחיר. היא קונה לבית גם את מה שלא נצרך, ולבסוף כמויות של אוכל ושל חפצים נזרקים לבחוץ. אם על הבגד והנעל לא מופיעים שם או סמל של מותג יוקרתי, וודאי שהיא לא תקנה זאת. היא מזכירה לבעלה כל שבוע, שכבר ח ו ד ש שלם הם לא היו בנופש בחו"ל. וארוחות גורמה במקומות יוקרה הם אצלה דבר שבשגרה.

אדם שיש לו אשה כזו, עליו לשחוק את עצמו בעבודה כדי לספק את חסרונותיה המרובים של רעייתו אשר לעולם הם אינם באים לידי סיפוקם. הוא מנדנד מעיניו שינה ומעפעפיו תנומה, אפילו לאכול אין לו זמן. וכאשר הוא כבר מוצא את הזמן המועט כדי לאכול ולהחיות את נפשו - הוא לא מוצא בבית מה לאכול.. כמה זמן יחזיק מעמד אחד שכזה?

נגמר לי הכסף

היתרון שיש באשת חיל היודעת לחסוך ולבזבז פחות, מתבטא ביתר שאת כאשר הגבר הוא עצמו זה שרגיל לבזבז ללא הרף. אחד שהיה רגיל לבזבז יצא לטייל בחו"ל יחד עם אשתו. בעוד שהוא היה קונה מכל הבא ליד, היא לעומתו שמרה את הכסף שבעלה נתן לה 'לא כל דבר צריך לקנות' היא אמרה לעצמה שוב ושוב כאשר לבה כואב על הבזבוז המשווע של בעלה וחוסר הערך שלו לכסף. למעשה מתי שהוא הוא הבחין שכבר נגמר לו הכסף. ואין באפשרותו לחזור לבית המלון היוקרתי שבו הוא ורעייתו היו שוהים, כרטיס האשראי אבד, ועתה איך ישא את פניהם של צוות המלון, הלא בושה תכסהו מכל עבר ושמו הטוב ייפגם – "מר פלוני לא שילם על שהותו בבית המלון" חשש הוא שכך יגידו כולם. נכון חברת האשראי תשלח לו אשראי חדש, אבל עד אז מה יהיה? לפתע אמרה לו רעייתו "בעלי אל תדאג ואל תחשוש, הנה לך" היא אומרת תוך כדי שהיא מוציאה מארנקה חבילה עבה מאד - שטרות ירוקים של דולרים מצלצלים. 'מאין לך כל זה?' הוא שאל כלא מאמין. 'זה מהכסף שהבאת לי לבזבז, ולא בזבזתי...'

ספר במתנה

אחד מגדולי התורה בדורנו, כאשר החליט להוציא לאור את ספרו הראשון - עוד לפני עשרות שנים, לא ידע מהיכן הוא ימציא את הכסף הנדרש לכך, שכן התקופה הייתה תקופת צנע, והימים-ימי עוני ומחסור. כאשר הבחינה רעייתו בחוסר המנוחה המטריד אותו שאלה את בעלה לפשר הדבר. הוא הסביר לה מה מטריד את מנוחתו, וכבר למחרת היא נתנה לו את כל הכסף הדרוש להוצאת הספר, סכום לא מועט כלל. גם בתקופה קשה היא ידעה איך לחסוך מפרוטה לפרוטה. כמובן ששמחת הרב לא ידעה גבול והקיר טובה מיוחדת לרעייתו כל ימי חייו. למותר לציין שספר שזכה להתקבל  בעולם התורה בהדים גדולים מאד שלא פוסקים עד היום, היה רק תחילתו מיני רבים של ספרים אחרים שעתיד הוא להוציא לאור ברבות השנים.

אדם שזכה לכזו אשה ודאי שכל ימיו עוברים עליו ללא דאגות, הוא יודע שהוא יכול לסמוך על אשתו בעיניים עצומות בכל הנוגע לענייני הבית 'בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר'. הוא גם יודע שבזכות תבונתה, דבר לא יחסר. היא למעשה הכתר רב ההוד שבו בעלה מתפאר - ובצדק.

כתר מלכות

עטרה, פירושה כתר. אשת חיל היא אשה שבין היתר מסוגלת להביא לבעלה כתר מלוכה. במהלך ההיסטוריה נוכחנו לראות כמה נשים שאכן גרמו לבעליהן להגיע לפסגת השלטון - לכס המלוכה. לאחר שיוסטוניאנוס עלה לשלטון, ניסו אויביו להדיח אותו מכס המלוכה, הם קשרו עליו קשר ובאו למתקפת פתע. יוסטוניאנוס לא ידע נפשו מרוב בהלה והחליט להכנע ולמסור את רסן השלטון לאויביו. אשתו תיאדורה התנגדה לכניעה  היא אמרה לבעלה שהיא שמעדיפה למות כאימפרטורית (כינוי לשליטי רומא) מאשר לברוח, ופקדה על בעלה להתקיף את המורדים. המורדים הופתעו מתגובת המחץ, הם לא ציפו להתנגדות כזו כלל. מתקפת הנגד הזו נעשתה בהצלחה ויוסטוניאנוס המשיך לשבת על כסא המלכות עוד כשלושים ושמונה שנים.[2]

מאידך גיסא האשה המבישה עלולה לגרום לבעלה לאבד את כתר המלוכה, ואף לאבד את חייו. אנטוניוס, יורשו האחד של יוליוס קיסר, קיבל את החלק המזרחי של האימפריה הרומית שכללה גם את המזרח התיכון. ואילו היורש השני אקטוביוס קיבל את החלק השני של מלכות רומא.  בשהותו של אנטוניוס במצריים הוא הכיר את קלאופטרה  ושם נישא לה. קלאופטרה הזו לא ידעה שובעה מהמלכות, היא לא הסתפקה בחצי ממלכות רומי - היא רצתה את הכל, ולכן שכנעה את בעלה אנטוניוס לצאת למערכה צבאית ולכבוש את כל רומא. דבר זה גרם שהסנאט הרומאי יכריז עליהם מלחמה. צבאותם של קלאופטרה ואנטוניוס ניגפו, ולבסוף שתיהם התאבדו מרוב ייאוש.

כתר תורה

כתר של מלוכה זה אמנם דבר נדיר, כי כמות המלכים בעולם היא לא רבה כלל, אבל כבוד הדומה לזה של מלכים, הרבה נשים כן הצליחו להנחיל לבעליהן. רבי עקיבא היה בתחילת דרכו בעולם התורני יהודי פשוט מאד ממש 'עם הארץ'. אשתו רחל, בראותה את הפוטנציאל האדיר הטמון בו, דרבנה אותו, בניגוד לרצונו ללכת ללמוד תורה, במרכזי התורה הגדולים בארץ. לאחר עשרים וארבע שנות עמל תורני הוא טיפס במעלות התורה, והפך להיות אחד ממנהיגי התורה הבולטים ביותר בדורו ובדורות שלאחר מכן. הוא היה מנהיג נערץ שבא במגע עם גדולי המלכות הרומאית לקידום טובת האינטרסים היהודיים בארץ ישראל ובתפוצות. רבי עקיבא הכריז קבל עם ועדה את הפתגם המיתולוגי 'שלי ושלכם - שלה הוא'[3], כלומר כל ההישגים שהצליח להגיע אליהם, למעשה נזקף לזכותה של אשתו. היא הייתה למעשה 'עטרת בעלה'  כאשר הנחילה לו כתר של שלטון רוחני וגשמי.

האיוולת

בניגוד גמור לרחל, אשת של רבי עקיבא. אשה אחרת גרמה אסון בלתי ישוער לבעלה, שהיה איש רב מעלה ומקורב לנשיאות - קורח בן יצהר. הוא היה ראש סנהדרין בדור הגדול של משה רבנו - דור יציאת מצרים. בנוסף, זכה לתפקיד הנכסף - להיות מנושאי ארון הברית. אשתו דרבנה אותו שלא להסתפק בכך, היא דחפה אותו ללכת על כל הקופה, לקחת את המנהיגות מידיו של משה[4]. דבר שלבסוף גרם לטרגדיה נוראה והסתיימה באובדן של קורח וכל עדתו וכל משפחותיהם במיתה משונה ויוצאת דופן, הם נבלעו שאולה אל תחתית הארץ[5]. זו היא דוגמא לאשה מבאישה אשר הייתה ממש כרקב בעצמותיו של בעלה.

כתר רוחני

בפן הרוחני, אשת החיל היא אשה כשירה הנוהגת ומקיימת את מצוות הנשים בשלמותן בנוסף להקפדה על צניעות הגוף וצניעות הנפש. אשה זו גורמת שהקדושה תשרה על בעלה, שזהו למעשה הכתר הנשגב ביותר שיכול אדם להשיג עלי אדמות - קרבת ה'. אבל אשה שלא נוהגת בקיום מצוותיה היא מרחיקה לא רק מעצמה אלא גם מבעלה, את הקדושה. מהסיבה הזו לא נכתב בפסוק 'וכרקב בעצמותיו רעה' אלא 'וכרקב בעצמותיו מבישה', מלשון בושה. בושה זו קיימת בין היתר במקום שהחטא מצוי. (כמו שנאמר על אדם הראשון ואשתו קודם החטא "ולא יתבוששו"[6] אך לאחר שחטאו, בושה אחזה אותם עד שהם נאלצו לכסות את עצמם.)

 יתר על כן, האשה המבישה הזו, כיוון שאינה שומרת על צניעותה ומתנהגת באופן פרוץ, גורמת שבעלה תמיד יחשוד בה שמא אינה שומרת לו אמונים. ההתנהגות שלה גורמת לו לקנאה רבה ולחשדות תמידיים עד שלבסוף הוא אוכל את עצמו מבפנים ונרקבות עצמותיו וכמו שאמר שלמה במקום אחר  "ורקב עצמות קנאה"[7] כלומר שהקנאה גורמת לריקבון בעצמות.  

לחפש אשה ולא כסף

בפסוק זה בעצם בא שלמה ואומר לנו שכאשר אדם מחפש בת זוג לעצמו, אשה שאתה יקים את משפחתו, עליו לחפש ולחקור היטב עד היכן שידו משגת אחר אשה שתעמוד בקריטריונים הנ"ל של אשת חיל. כי בכך יעביר את ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויהיה לו נחת רוח כל ימי חייו. 'איזהו עשיר? כל שיש לו אשה נאה במעשים'[8].  וחלילה שלא יתפתה להתחתן עם אשה בגלל הכסף והעשירות שיש לה, כי אם היא אשה מבישה הרי יסבול כל ימיו, סבל רוחני וגשמי. ומה התועלת שיהיה לו בממון אם חייו אינם חיים?. [9].

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן