כתבות מגזין
רב שירותי הכבאות בראיון פרישה סוער: "ככל שהדרגה עולה - הקשר למסורת יורד"
"אנשי ציבור צריכים להתערב ולהסביר שהנציבות היא לא גוף פרטי, ושצריך לבטא בו את הצביון היהודי". רב שירותי הכבאות וההצלה, הרב מנחם פרל, התפטר בשבוע שעבר מתפקידו. בריאיון ל'שביעי' הוא יוצא במתקפה: "המצב היה קשה ומסובך, אבל הוא הפך בלתי אפשרי"
- איתי אסמן / "שביעי"
- פורסם ב' תמוז התשע"ז |עודכן
(צילום: אודי ציטיאט)
הרב מנחם פרל, רב שירותי הכבאות וההצלה, הניח השבוע מכתב התפטרות על שולחנו של נציב הכבאות וההצלה רב טפסר דדי שמחי. אחרי כמעט ארבע שנים בתפקיד, מבחינתו הגיעו מים עד נפש. "אנשי הציבור צריכים לגרום לנציב להבין שזהו גוף ששייך למדינה בעלת צביון יהודי ולא גוף פרטי, בייחוד כשהרוב המובהק של הכבאים הוא מסורתי ויש לתת לו מענה", הוא מנמק בראיון ל'שביעי'.
הרב פרל (52), רס"ן במיל', טוען כי בנציבות קיימות בעיות קשות מבחינה דתית, ושום דרישה או המלצה מקצועית שלו בעניין לא התקבלה בחיוב על ידי שמחי. הוא הגיע לתפקיד במטרה לבנות אותו מאפס: עד מינויו, באוגוסט 2013, איש לא שימש בעמדה זו מאז הקמת הארגון. "בגלל שזה תפקיד חדש, כל אחד ראה אותו בצורה שונה, וזו בדיוק היתה הבעיה", מסביר הרב. "יש מפקדים שהגיעו מהצבא או מהמשטרה, ולכל אחד מערכת ציפיות שונה. גם לי היתה האמירה שלי איך אני רואה את התפקיד, וזה לא תמיד עלה בקנה אחד עם ציפיות הממונים עלי".
מה היו הבעיות העיקריות שעלו מהשטח?
"הדבר הראשון שעשיתי כשקיבלתי את התפקיד היה לחרוש את הארץ מצפון לדרום, כדי לפגוש את הכבאים ולהכיר את הצרכים שלהם. יש כמעט 120 תחנות כיבוי אש, ותחת כל תחנה גדולה שמונה בין 100 ל-150 אנשים יש גם מספר תחנות משנה המונות כ-12 אנשים.
"כשהתחלתי לטפל בענייני כשרות, גיליתי שהכבאים מבשלים לעצמם, להבדיל ממה שקורה בצה"ל, ולכן אין דרך לפקח ויש בעיות כשרות שלא קל לפתור אותן. באירועי שריפה שנמשכים יותר מארבע שעות התחנה מספקת אוכל לכבאים, ולפחות שם הצלחתי להעלות את המודעות לפיקוח כשרות על ספקי המזון".
מה לגבי שבת?
"בשבת המצב עוד יותר מסובך. בארה"ב יש הפרדה בין מערך הכבאות למערך ההצלה, אבל בישראל יש מערך אחד, כך שהחוק מחייב אותם לטפל בהצלת חיים וגם בהצלת רכוש. על פי ההלכה לא מחללים שבת בשביל רכוש, אך בפועל כשפורצת שריפה אין כמעט דבר שאין בו סכנת חיים, ולכן יוצאים לכל שריפה. שירותי הכבאות מטפלים בחילוץ אדם שנסחף בשיטפון, בחילוץ נפגעים מבניין שהתמוטט ועוד. בשנה יש בערך 90 אלף הקפצות של כבאית אחת או יותר, מתוכן כ-50 אלף שריפות וכ-40 אלף אירועי חילוץ".
יש דתיים רבים במערך הכבאות?
"אנשים מהציבור הדתי לא מגיעים לכבאות כי יש שם אתגרים לא פשוטים של שמירת שבת. יש גורמים במערך שחוששים שדתי לא יצא לכל מיני אירועים ויסרב פקודה בגלל חשש לחילול שבת. ביהודה ושומרון יש כבאים דתיים, וביתר הארץ כמעט ולא. אבל יש מאות מסורתיים ויש כאלה שחזרו בתשובה תוך כדי השירות. רבים מהם הפסיקו להיות לוחמי אש במשמרת 24 שעות והפכו להיות עובדי מנהלה, בגלל שלא התחשבו בהם בנושאים דתיים".
החשש גדול עד כדי כך שחוסמים את דרכם של הדתיים בנציבות?
"בהכללה, ככל שהדרגה עולה - הקשר למסורת יורד. אבל יש מפקד מחוז אחד שמכבד מסורת ודת. לפני שנה וחצי היה מיון ענק של כבאים, בעקבות 130 תקנים שנפתחו, נרשמו 8,000 אנשים וכולם עברו ראיונות. אחד המראיינים אמר שהוא חושש מדתיים, שיעשו בעיות ולא יקיימו כל פקודה בשבת. אז מה הוא עושה? כשבא דתי להתראיין הוא שואל אותו אם יצא לאירוע בשבת אם נשרף פח אשפה. אם התשובה היא לא, המראיין לא יקבל אותו. ואם התשובה היא ש'אני יוצא כי זו סכנת חיים', גם אז לא מקבלים אותו, בטענה שהוא סתם אומר את זה כדי להתקבל".
שבת, מונית, זקן
הרב פרל (52) שירת בגדוד 51 בגולני, שימש כרב היישוב מעלה חבר במשך שש שנים וייסד את הגרעין התורני בעיר הולדתו אשקלון. כשהרב ישראל וייס התמנה לרב הראשי לצה"ל הוא קיבל אחריות על תחום ההלכה בצבא והקים את בית המדרש להלכה. בשירותי הכבאות וההצלה כאמור, הצליח פחות בניסיונו לחולל שינוי.
"בשיחה האחרונה עם הנציב העליתי שלושה נושאים מהותיים שניסיתי להביא בהם לשינוי, אבל אפילו לא היו מוכנים לשמוע עליהם. האחד הוא בדיקת התקינות של כבאיות בשבת. הצעתי להימנע ככל הניתן מהבדיקות הללו והגעתי להסכמות עם ראש אגף המבצעים, אבל היו כמה מפקדי מחוזות שהתנגדו וטענו שיש תקלות. הנציב הקודם שחר איילון דחה את הדיון והנציב הנוכחי לא מוכן לדון בזה.
"הנושא השני: הסעות בשבת למשמרת וממנה. במחוז יו"ש אין בעיה כי עובדים משמרת כפולה משישי עד ראשון, אבל בכל הארץ מחליפים משמרות בשבת בבוקר. אז אפשר להשתמש במוניות עם נהגים גויים, מה שעשרות כבאים דתיים עשו ושילמו מכספם. רציתי לדאוג לסבסוד חלקי, לצערי לא הסכימו אפילו לדבר על זה. מדובר בתקציב שנתי זעום של 200 אלף שקלים. תקציב הנציבות עומד על מיליארד ורבע שקלים, שמתוכם הולכים מיליונים לטיולים ובתי מלון.
"הנושא השלישי הוא גידול זקן. רוב המטה הבכיר טוען שהזקן פוגע באטימות המסכה ועלול להביא לחדירת עשן בזמן שריפה, כך שאסור שיהיה אפילו מילימטר שיער על הפנים. הטענה הזו מסתמכת על התקן האמריקני, אבל מתעלמים משלוש הנחיות אחרות בתקן הזה - שהמסכה תהיה אישית, שצריך לבדוק אותה פעם בשנה ושצריך להקפיד על כושר גופני כדי שתהיה נשימה סדורה. לדעתי זו בעיה עם גידול זקן ולא עניין בטיחותי. בספירת העומר ובשלושת השבועות יש מתחים קבועים מדי שנה בין דתיים למפקדים שלהם".
התייעצת עם מקביליך בגופי הביטחון האחרים?
"בוודאי, מיד כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם הרב הראשי לצה"ל, עם רב שירותי בתי הסוהר ועם סגן רב המשטרה (מאחר שבאותו זמן לא היה רב למשטרה; א"א). רציתי ללמוד מכל אחד מה היכולות ואיך הוא קבע הנחיות דת, בדקתי מה מערכת היחסים שלו מול מפקד הארגון ואיך מיישמים תקנות והנחיות בענייני דת".
ומצאת הבדלים משמעותיים בין גופי הרבנות השונים?
"ללא ספק. בצבא עיקר תפקיד הרב בשגרה הוא אכיפת נהלי דת בענייני כשרות, שבת, לימוד תורה וכמובן הכנה למלחמה. במשטרה זה היה בעיקר תפקיד של רב קהילת השוטרים - עורך לוויות, בר מצוות ועוד, כמעט לא היו פקודות חד משמעיות והנחיות כתובות, אלא הרבה דברים שבנויים על אמון מפקד ויחסים טובים עם הרב. רב השב"ס זה הרבה טיפול בפרט".
"מוכן לפגישה, לא לפיוס"
הרב פרל מספר כי "קיבלתי המון תלונות מכבאים דתיים", ומוסיף: "השחיקה שלי לא התחילה מהיום. חלק מסגל הפיקוד הכללי לא הפנים שזו רשות של המדינה, ומתוך כך צריך לתת ביטוי משמעותי לאופיה היהודי. מה ששבר אותי בסוף הוא שהנציב הנוכחי לא הסכים לדבר איתי על שום דבר. זה בסדר שיש דעות שונות בתפקיד, אבל המצב הקיים הוא שלא נתנו מענה לבעיות קשות.
"לא היה לי כוח אדם בכלל. אני מסתובב בכל הארץ, מגיע להלוויות, לאזכרות, לפיקוח כשרות ועוד, ואדם אחד לא יכול להתנהל לבד בתפקיד הזה. אם משווים את זה לגופי ביטחון אחרים, צריכים להיות לפחות חמישה קצינים שכפופים אלי. לפני שנה היה סיכום שיוסיפו לי שני תקנים בשנה, אבל הנציב לא מימש אפילו את זה".
מדוע בחרת לשבור את הכלים?
"זה לא נכון לקרוא לזה שבירת כלים. הרב הראשי דוד לאו ניסה לקיים פגישת פיוס ביני לנציב, ואמרתי שאני מוכן לפגישה אבל לא לפיוס - כי אין לי משהו אישי נגדו, ואני לא מאיים אלא הולך. המצב היה מסובך עוד קודם, אבל עכשיו הוא בלתי אפשרי. לכן אני שם את המפתחות והולך. במלאכת שבת קוראים לזה 'קורע על מנת לתפור', זה נחשב לתיקון ולא לקלקול. אני מקווה שהמצב יטופל ושיתנו לבא אחרי לתקן. גם מנהיגי הציבור צריכים להתערב בעניין הזה, כדי שיהיה מערך כבאות עם אופי של מדינה יהודית".
משירותי הכבאות וההצלה נמסר בתגובה לדברים, כי "אנו מודים לרב פרל על תרומתו למערך הכבאות וההצלה ומאחלים לו הצלחה בכל אשר יפנה. אין בכוונתנו להגיב לטענות".