אבא, אני משליכה את יהבי עליך. לא רוצה לכאוב יותר

אבא, זאת שוב אני.

לא יודעת עוד כמה אצטרך לכתוב לך שעצוב לי בפנים. מקווה ומתפללת שזה יגמר, ומהר.

קשה לי, אבא. באמת שאני רוצה להיות בשמחה, אבל העצבות חזקה ממני. אני מרגישה כ"כ בודדה, כ"כ כאובה. אין לי כוחות יותר לעמוד בניסיון הרווקות ההולך ומתמשך. תדע שזה כבד עלי, אבא.

אני יודעת שאתה אוהב אותי אהבה אינסופית. אין לי אפשרות לנגוע בקצה של האהבה שלך כלפי, ואני יודעת שכל מה שעובר עלי זה בחסד וברחמים ממך, יקר שלי. אבל מה לעשות שהעצב משתלט עלי בכל פעם מחדש?

זכיתי ללוות את אחותי לחופה, ועכשיו הבית כ"כ שקט. באמת שאני שמחה בשבילה, אבא, אבל קשה לי כ"כ. אני הולכת לישון לבד, וקמה לבד. כ"כ לבד... ולא, אני לא האחות הקטנה בבית.

תודה, אבא, על האחיינים האהובים שלי שממלאים לי את הלב. אבל עדיין, אתה בראת בעולמך את המציאות של "ואל אישך תשוקתך". ולי אין שום איש. והתשוקה, כן היא עדיין קיימת. לא רוצה להגיע לרגע שהיא, חלילה, תדעך. זה עלול להיות כואב הרבה יותר.

אני מבינה שמותר לי לכאוב לפעמים. זה מובן, ואפילו יותר מזה. זה ניסיון לא קל בכלל. אבל כנראה שאם אתה מעמיד אותי בניסיון הזה, יש בי הכוח לעבור אותו. ולעבור אותו, אבא, אני מתכוונת לא רק שיחלפו להם ימי הניסיון, אלא שאעבור אותו באמונה, בביטחון.

אז אבא, אני משליכה את יהבי עליך. לא רוצה לכאוב יותר. הלב שלי ממש כואב ומתייסר. אתה תחזיר לי לב נקי ושלם, לב חזק ויציב ללא שברים. תחזיר לי את השמחה שבורחת ממני בכל יום מחדש. אל תיתן לה לחמוק יותר.

אבא, סליחה שכשכואב לי אני מיד נזכרת בך, מורחת על הכתב את הכאב שממלא אותי. כשטוב לי, לא תמיד אני רצה ישר אליך. זכה אותי לזכור אותך ראשון, בטוב ובפחות.

אבא! איך מתחזקים באמונה בביטחון שמשהו כבר יקרה? המשהו הזה, נדמה היה לי לא פעם שהוא ממש ממש קרוב, ובכל פעם הוא מתרחק ממני ומותיר אותי עם לב שבור וכאוב. לא אני לא מדברת על מישהו מסוים ששבר לי את הלב, אלא דווקא על הזמן. על התקווה שהנה זה בא--- וזה לא. ככה, ברגע אחד, עוד שנה חלפה לה, ואני מוצאת את עצמי מתרחקת משנת הלידה עוד ועוד.

אני מבינה, אבא, שאתה לא הולך ללחוש לי באוזן מתי זה יקרה. אני רק מבקשת, אבא, ממש מתחננת שתיתן לי כוחות. לא כיף לי להיות עצובה. אני יודעת שאתה שונא עצבות, אבל אני כולי עצבות.

רוצה לזרוק ת'שכל, אבא יקר לי, ממש כמו בשיר הקופצני הזה של הננחים. תכניס לי במקומו מלא אמונה ושמחה, אהוב שלי, כי אם בחרת בי לעמוד בניסיון הזה, מוכרח שאני יכולה.

שלך,

המצפה לישועה,

ביתך

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.