מי הקים אנדרטה למרגלים נאציים בפארק השייך לממשלת ארצות הברית?

בשנת 2006, קבוצה של עובדי חשמל צעדה בפינה מרוחקת של פארק בלו פליינס בדרום מערב וושינגטון כשהם גילו משהו מוזר. מהדשא הגבוה בצבץ גוש גרניט. אחד מהם התכופף ובחן מקרוב את הגוש. סילוק של כמה גבעולי דשא גילה דבר מדהים: זו היתה אנדרטה.

לזכרם של מרגלים נאציים.

על אדמה פדראלית השייכת לממשלת ארה"ב.

"לזכרם של סוכני האבוהר הגרמני" החלה הכתובת, מציינת את שמו הגרמני המפורסם של ארגון הביון הנאצי, "שהוצאו להורג ב-8 באוגוסט 1942". מתחת הופיעו שישה שמות, ואז שורה אחרונה, תמוהה: "נתרם על ידי ה-NSWPP".

ג'ים רוזנשטוק, עובד בניהול משאבים של שירות הפארקים הלאומי וחובב היסטוריה מקומית, שמע עד מהרה על האנדרטה המוזרה. הוא נסע בעצמו לפארק בלו פליין לראות את האבן, ואז התחיל בתחקיר. הסיפור שחשף עולה על כל דימיון.

ב-13 ביוני 1942, שמונה גרמנים הגיעו דרך הים לחוף ניו יורק. הם נשלחו על ידי המודיעין הנאצי לבצע פעולות חבלה וטרור בארצות הברית. היתה רק בעיה אחת חשובה עם התוכנית הזו: מנהיג הקבוצה, ג'ורג' ג'ון דאש, לא התכוון לעבוד בשביל היטלר. הוא וחבר החליטו להסגיר את כל שאר הקבוצה. דאש התקשר ל-FBI, סיפק את המידע העיקרי, ואז יצא לפגישה בוושינגטון. הוא חשב שיקדמו אותו כגיבור – אבל הוא טעה. ראש ה-FBI דאז, ג'. אדגר הובר, היה נואש לקצת קרדיט עצמי. הוא עצר את כל השמונה, כולל דאש וחברו, כינס מסיבת עיתונאים וסיפר על לכידת המרגלים – כשהוא לוקח את כל הקרדיט לעצמו.

זמן קצר לאחר מכן נערך משפט צבאי מהיר בדלתיים סגורות. הגנרלים הרשיעו את כל השמונה, והנשיא רוזוולט התבקש לקבוע את העונשים. הוא דן שישה למוות – בעוד דאש וחברו נידונים לעונשי מאסר ארוכים.

ששת הסוכנים הוצאו להורג על כיסא חשמלי ב-8 באוגוסט 1942. יום למחרת הם נקברו בסתר באותה פינה נידחת בפארק בלו פליינס.

מי הקים להם את המצבה? את זה היה פשוט יותר לגלות. ראשי התיבות החתומים היו אלה של מפלגת האנשים הלבנים הנציונל-סוציאליסטית, מפלגה גזענית שהתקיימה בארה"ב עד 1983. לפני 1967, אגב, שמה היה פשוט הרבה יותר: היא נקראה עד אז 'המפלגה הנאצית האמריקאית'.

מתי הוקמה המצבה, אם כך? מתישהו בין 1967, אז קיבלה המפלגה את שמה החדש, ועד 1983 שאז היא חדלה להתקיים. רוזנשטוק גילה לחרדתו שפירוש הדבר הוא שפארק לאומי אמריקאי אכלס בתוכו אנדרטה לנאצים במשך למעלה משני עשורים.

אחרי שפענחו את ההיסטוריה של האנדרטה נותרה השאלה המעשית: מה עושים עם האבן? אף אחד בשירות הפארקים לא רצה שהיא תישאר, אבל עובדי הפארקים רגילים לשימור האתרים שלהם, ובספר החוקים לא כתוב שום דבר לגבי דרכי ההתפטרות מאנדרטה נאצית בלתי חוקית במשקל מאה קילוגרמים. ראשית, היה עליהם לוודא שהנאצים לא קבורים ממש מתחת לאנדרטה. זה לא היה פשוט: המידע לגבי מקום קבורתם המדויק של המרגלים טושטש בכוונה תחילה אבל בסופו של דבר גילה רוזנשטוק שעד סוף שנות הארבעים היה במיקום האנדרטה נחל, מה שפסל את האפשרות שהקברים היו שם.

עדיין, הרשות לא היתה בטוחה מה לעשות עם האבן. "לפחות עובד אחד הציע לשבור אותה עם פטישים ולהשליך את השברים לנהר", אומר רוזנשטוק. אבל הוא ורוב ועמיתיו נרתעו מהגישה הזו.

בסופו של דבר, הצורך להתפטר מהאנדרטה הפך דוחק כשהתברר שנאצים בני זמננו הפכו את המקום לאתר עלייה לרגל: העובדים מצאו שם מספר פעמים נרות, והיה ברור שמישהו מקפיד להגיע ולנקות את המצבה. ב-2010, תחת השגחתו של אוצר מוזיאוני, מלגזה עקרה את האנדרטה ממקומה. היום היא מאוחסנת במחסן במרילנד, שבכוונה רשות הפארקים אינה מפרסמת את מיקומו. הסיפור על האנדרטה הנאצית על אדמות ארה"ב נשמר בסוד זמן רב; אבל גם היום, כשהוא נחשף, קשה לדעת מה יקרה לאנדרטה העקורה אם מקומה יוודע בציבור. המפלגה הנאצית האמריקאית אולי כבר התפרקה – אבל נאצים אמריקאים עוד יש גם יש.