זוגיות ושלום בית
סוד הנישואין: כשחסר לי משהו
מה עושים כאשר אחד מבני הזוג לא נותן לרעהו את מה שהוא זקוק לו?
- הרב זמיר כהן
- פורסם ד' תמוז התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
עד כה עסקנו במה שכל צד נדרש להעניק לזולתו. כעת נעסוק בשאלה כיצד כל צד אמור להתמודד עם מצב בו אינו מקבל את המגיע לו, משום שהצד השני מתנהל בניגוד להוראות הרמב"ם בדבר המחויבות של כל צד כלפי זולתו.
במאמר זה ובשבוע הבא נפרט תלונות המצויות גם מצד האישה וגם מצד הבעל. באמצעות ידיעת שני הצדדים, יוכלו שניהם לסייע זה לזה במצבים דומים, וגם יהיו בידיהם כלים לעזור לעצמם כאשר יקננו בלבם תלונות זה על זו.
אולם על כל צד להתמקד רק במה שנוגע אליו, ולהתעלם מהדרישות המוטלות על הצד השני.
תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי
ראשית, יש לזכור את דברי דוד המלך: "בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים, תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי" (תהילים צ"ב, י"ב). כלומר, כאשר קמים עלי אנשים ששונאים ומרעים לי, בכל זאת אני מטה אזני ושומע את טענותיהם, להבין אולי יש צדק בטענותיהם ועלי לתקן משהו, ומדקדק אני יותר במעשי.
קל וחומר כאשר לא מדובר במי שמבקש להרע, אלא באדם הקרוב ביותר. אז בוודאי נכון, וגם משתלם מאוד, להטות אוזן ולנסות להבין מה מפריע לבעלי/אשתי. אולי הצדק עמו, וגם אם לא, אולי בידי לשנות אצלי דבר קטן שיגרום אצלו לשינוי גדול?
- תלונת האשה:
- "אינך מקשיב".
- "אינך מדבר איתי מספיק".
- תשובת הבעל:
"דיברנו על כל מה שצריך. ובכלל, אינני מבין מה מפריע לך. הרי את משוחחת המון בטלפון עם משפחתך ועם חברותיך, אז לשם מה את צריכה אותי לשיחה?".
ומה נכון?
האיש רואה את הדיבור עם רעייתו ככלי להעברת אינפורמציה, ואילו האישה רואה את הדיבור עם בעלה ככלי ליצירת קשר.
אצל האישה, ביאור המילה "תקשורת" הוא כפשוטו ממש, מלשון התקשרות. אך האיש בדרך כלל מדבר עם אשתו רק כדי להעביר אליה את המידע שלדעתו היא צריכה לדעת, כגון מצב כלכלי, קניות, חינוך הילדים ומצב בריאותם וכדומה. אמנם גם היא מדברת לצורך העברת אינפורמציה, אולם הדיבור משמש עבורה בעיקר כסוג של הוכחה לקשר שביניהם, וככלי ליצירת הקשר הזה.
אז מה הפתרון?
א. על האשה ליצור אווירה טובה ונינוחה בשיחה, ברמה שתגרום לו לאהוב את השיח המשותף. שהרי מי ירצה להתיישב לשיחה הגורמת לו לשבת מכווץ ולחוץ מסדרת מתקפות כלפיו, או אפילו מדיווח על קשייה וצרותיה בלבד? לכן יש להעלות בשיחה נושאים המעניינים אותו וגורמים לו תחושה נעימה, לזכור להכניס כבדרך אגב מילות הערכה על עזרתו אתמול ("אין לך מושג כמה זה עזר לי. לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלי עזרתך!"), או מחמאה על פקחותו במהלך שביצע ("כשאמרת את זה לפקיד בעירייה, הוא מיד סידר בלי להתווכח. איך חשבת על המהלך המבריק הזה? כל כך התפעלתי ממך באותו רגע, אבל לא יכולתי לומר דבר לידו"), ורק אז לשלב את דיווחי הכאב והתסכול ממה שקרה היום.
ב. להקפיד על שפת גוף נעימה בעת השיחה. אם היא משוחחת עמו כאשר גבות עיניה מכווצות, מבטה יוקד, גופה מופנה קדימה בתנוחת איום כלפיו, ומפיה נשלחים אליו חיצי ביקורת, הרי הוא, שמופקד על כמה עובדים מתחתיו בעבודה, אומר בלבו: "היא מחזירה אותי לגן, והנה הגננת עומדת ונוזפת בי... אתן לה לסיים, כי אין לי כוח לריב איתה עכשיו. אבל זו הפעם האחרונה שאני מסכים להתיישב לשיחה".
ג. במהלך שיחה שהולכת ומתארכת, היא תאמר: "רק רגע", והנה היא חוזרת עם מגש נאה ועליו קפה ופרוסת עוגה. פעולה פשוטה זו יוצרת אצל הבעל אהבה והערכה, וגם קישור מוחי בין שיחה עם רעייתו לאווירה נעימה.
את הספר 'המדריך המלא לנישואין מאושרים' של הרב זמיר כהן אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.