"שלום עליכם": יולי אדלשטיין נואם בפרלמנט הרוסי, 33 שנים אחרי שנכלא

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, נשא נאום ראשון מסוגו במליאת הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, במסגרת ביקורו הרשמי במוסקבה. בנאומו אמר אדלשטיין כי לא האמין שיגיע לרגע הזה, בו הוא נואם במקום זה, 33 שנים לאחר שנכלא בכלא הסובייטי. הרגע הזה, אמר אדלשטיין, הוא סגירת מעגל כפולה: שלו באופן אישי, ושל העם היהודי בכלל.

הנאום התקיים בעברית וברוסית. המעמד בו התקיים שמור בדרך כלל לראשי מדינות, ולראשונה עלה בו יו"ר הכנסת לנאום. לפי 33 שנים נאסר יולי אדלשטיין במוסקבה על ידי השלטונות של ברית המועצות, משום שלימד את השפה העברית. "נאסרתי כי לימדתי את השפה שבשרה לעולם את דחיית העריצות, את שלטון הצדק, את אהבת האדם ואת תקוות הדרור, השפה בה התנבאו נביאי ישראל", אמר אדלשטיין בנאומו, בהזכירו את הפסוקים "לא ישא גוי אל גוי חרב" ו"לך לך מארצך וממולדתך".

אדלשטיין סיפר בנאומו לנבחרים ברוסיה, כי הוא סורב עלייה במשך 9 שנים, מתוכן עבד בפרך בגולאג במשך 3 שנים. רק אחרי 9 שנים ארוכות, לפני 30 שנה, עלה אדלשטיין לארץ. בנאומו אמר אדלשטיין כי מדינת ישראל היא המקום שבו הוקמה מחדש מדינת היהודים, המדינה שבה התחדש נס התחייה של עם ישראל, ושבה הוחייתה לשון הקודש. "באותה השפה שבעוון הוראתה נאסרתי", אמר אדלשטיין", אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה: 'שלום עליכם'".

הנאום נערך במסגרת ביקור גומלין בעקבות הביקור בכנסת של ולנטינה מטווינקו, ראש מועצת הפדרציה, בשנה שעברה. במסגרת אותו ביקור, נחתם הסכם בין הבית העליון של הפרלמנט ברוסיה לבין הכנסת, לשיתוף פעולה. אדלשטיין המשיך את נאומו בבית העליון ברוסית, ודיבר על האיומים שקיימים על מדינת ישראל: החיזבאללה בצפון, שהוא ארגון דמוי מדיני, לדבריו, אשר מחזיק בנשק מתקדם וחדשני, ומעוניין "לשחרר" את ירושלים משליטת ישראל; החמאס בדרום, אשר מנהל טרור נגד אזרחי ישראל; ואיראן, אשר מנסה להרחיב את השליטה באזור באמצעות הקמת מוצבים קדמיים בסוריה ובלבנון, כדי להפיץ את האידיאולוגיה שלה של שנאת האדם. לדברי אדלשטיין, ישנם דיבורים על משבר הומניטרי בעזה, ואכן החיים בה קשים – אך ישראל מעבירה סיוע לעזה בדמות של מזון, דלק, חומרי בנייה ועוד, אף על פי שהיא יודעת שחלק מן הסיוע הזה לא יועבר לאנשים הזקוקים לו, אלא ישמש לבניה של טילים ומנהרות.

כעת, לאחר נאומו, מסייר אדלשטיין ברוסיה, במקומות אשר מהווים תחנות משמעותיות בחייו: בית הכנסת המרכזי, שבו היה פעיל, הדירה שבה נערך החיפוש של המשטרה הסובייטית – בעקבותיו נעצר אדלשטיין, בית המשפט שבו נשפט והכלא במוסקבה שבו שהה אדלשטיין כאסיר ציון.